הייט אנד דה סיטי: למה כולם שונאים פתאום את קארי בראדשו?

קארי בראדשו, הדמות האייקונית מ"סקס והעיר הגדולה", שפעם היתה דמות נערצת ומעוררת קנאה, הפכה לדמות מעוררת מחלוקת, שהרשתות מלאות בביקורת על התנהגותה (בסדרה). רבים מהצופים מותחים עליה ביקורת וזאת למרות שהיא נשארה פופולרית בתרבות הפופולרית. קארי בראדשו, הדמות שאותה מגלמת שרה ג'סיקה פרקר, לא היא עצמה - צריך להדגיש.

אפשר להאשים את תרבות התקינות הפוליטית, או לומר שנורמות חברתיות משתנות ומודעות מוגברת עודדו את הצופים לגשת לדמותה של קארי באופן ביקורתי יותר. אבל גם אם זה נכון, השינוי במציאות רק הביא להבנה מורכבת יותר של קארי בראדשו, שמכיר גם באייקוניות שלה וגם מודה בפגמים הרבים שלה.

הוא בגד בה, היא החזירה לו פי מאה: הנקמה הכי טובה שהייתה
כבר בפרומו זה מחרפן: הדס טולדנו היא דמות שלא צריכה להתקיים
הבל החן, סבל היופי: אישה בת 25 מתה לאחר ניתוח שאיבת שומן

בלב המחלוקת סביב דמותה של קארי עומדות האנוכיות והנרקיסיזם שלה. מבקרים טוענים שהיא שמה את הבעיות שלה לפני אלה של חבריה, כשהיא מפגינה גישה ממוקדת בעצמה שמחלחלת לכל מערכות היחסים שלה.

האנוכיות הזו ניכרת גם בדיאלוגים שלה - היא נוטה להשתלט על השיחות, ומצפה שאחרים יקשיבו לה בתשומת לב, אך לעיתים נדירות מעניקה להם את אותה רמת תשומת הלב. גם בכתיבתה רואים את המאפיינים האלה. בשל כך, רבים מהצופים מכנים את קארי מניפולטיבית ומרוכזת בעצמה - תכונות שמעצימות את הביקורת על דמותה.

הכישלונות של קארי כחברה וכמודל לחיקוי זוכים לביקורת רבה. לעיתים קרובות היא אינה מספקת תמיכה לחבריה, תוך שהיא מצפה מהם להיות זמינים עבורה בכל מצב. בנוסף, הגישה השיפוטית שלה, במיוחד כלפי בחירות החיים של זולתה, מערערת את מערכות היחסים הקרובות שלה.

כמודל לחיקוי, קארי לא מצליחה להוות דוגמה חיובית לנשים, והיא אף נתפסת כמי שפוגעת באידיאלים פמיניסטיים. הרצון המתמיד שלה לאישור מגברים, לצד העדפתה למערכות יחסים רומנטיות על פני צמיחה אישית וחברות אמת, תויגו על ידי צעירים רבים כהתנהגות "'פִּיק-מִי'". היעדר ההתפתחות האישית שלה לאורך כל הסדרה מעורר ספקות בנוגע להתאמתה לתפקיד מודל לחיקוי.

אחד הנושאים המרכזיים בביקורת כלפי קארי הוא אורח החיים הראוותני שלה - במיוחד הארון המפואר שלה והדירה במנהטן. מבקרים טוענים שהיכולת שלה להרשות לעצמה בגדי יוקרה ודירה באזור יוקרתי על משכורת של כותבת טור היא לחלוטין בלתי מציאותית. חוסר האחריות הפיננסית שלה, שמודגש בהרגלי קניית הנעליים האובססיביים שלה, בא על חשבון החלטות כלכליות מעשיות.

סירובה לצאת מ"בועת" מנהטן והיחס המזלזל שלה לתחבורה ציבורית מחזקים את דמותה כמתנשאת ומנותקת מהמציאות. מאפיינים אלה לא רק מערערים את אמינות הדמות, אלא גם מקדמים סטריאוטיפים מזיקים על צרכנות ואורח חיים עירוני, מה שמקשה על צופים מודרניים להזדהות איתה או להעריך אותה.

קארי מותקפת לעיתים קרובות על השקפות מיושנות ולעיתים פוגעניות, כמו עמדותיה בנוגע לביסקסואליות.
השיפוטיות שלה אינה מוגבלת רק לחבריה; היא מוצגת כעירונית סטריאוטיפית שלא יוצאת מגבולות הרובע ומזלזלת באלה שכן. התנהגות מתנשאת זו, יחד עם נטייתה להערות חסרות רגישות, עוררה שאלות רבות על הערכים והחשיבות שלה בעולם המודרני המודע יותר חברתית. גם הכתיבה שלה, שהיא חלק מרכזי בזהותה, תוארה לעיתים קרובות כבעייתית ושטחית, עם שאלות רטוריות חסרות טעם, מה שפוגע באמינותה.

כמובן שיש לכל זה הקשר תרבותי - מאז ש"סקס והעיר הגדולה" עלתה לאוויר בשנת 1998, התרחשו שינויים תרבותיים וחברתיים משמעותיים שהשפיעו על האופן שבו הצופים רואים את הסדרה ואת העולם, כמו למשל עלייה במודעות לנושאים חברתיים הביאה לניתוח ביקורתי יותר של ייצוגי מגדר, מיניות וגיוון. מציאות כלכלית משתנה הפכה את אורח החיים של קארי לפחות מציאותי בעיני רבים, למרות שכבר אז לא היה ברור איך מטור שבועי אפשר לחיות כמו שהיא חיה.

הדגש המוגבר שיש עכשיו על בריאות נפשית ואינטליגנציה רגשית מדגיש את חוסר המודעות העצמית וחוסר ההתפתחות של קארי לאורך הסדרה, ותנועת ה-#MeToo והדיונים על הסכמה העלו נקודות חדשות בנוגע למערכות היחסים הרומנטיות של קארי. עלייתה של תרבות ה"תקינות הפוליטית" השפיעה על האופן שבו הקהל רואה את דמותה של קארי, אך היא לא הגורם היחיד. השיח הפמיניסטי שהתפתח הוביל לדיונים מורכבים יותר על ייצוג נשי במדיה, והדגיש את הפגמים הרבים של קארי כאייקון פמיניסטי. אבל יותר מהכל, הפערים הבין-דוריים בערכים הפכו את אורח חייה של קארי למיושן עבור צעירים רבים, והיעדר גיוון וייצוג, הפך לבולט ובלתי ניתן לעיכול עבור דור שלם.