יכולתי לכתוב טור חד ומנומק על מה שקרה היום, אבל הרגשתי שהמילים הנכונות פשוט לא ייכנסו לתבנית המוכרת. הרגשתי צורך להשתמש בשפה אחרת - בז'אנר של פואטיקה פוליטית וסאטירה חברתית, עם נגיעות של שירה פוסט-מודרנית. זו הדרך הכי טובה שיכולתי למצוא להביע את הרגש העז שעלה בי מול האירוע הזה.
בגלל שאין לי שום רקע בכתיבת שירה, ובטח לא פואמות פוליטיות נוקבות, אנא סלחו לי מראש. מצד שני, אי אפשר להגיב לנאום הפנטסטי הזה ולכל מה שבא אחריו בשום צורה של קוהרנטיות. אז אם מישהו רוצה להלחין את זה בסונו - תפאדלו.
"את מוסר העבודה שלי קיבלתי מאבא" שכבה עם 101 גברים ב-24 שעות
זוכרים את המשפט של ג'וני דפ? אז אמבר הרד חיה במדריד ואמא ל-2
"הוא היה קסום עד שהגענו לבית שלו": כשסוייפ ימינה הופך לסיוט
וואו, נאום מדהים נשא ראש הממשלה
אם לא היינו כובשים את ציר פילדלפי
המשטר בסוריה לא היה נופל
אם לא היינו מחסלים את סינוואר
לא היו מתפוצצים ביפרים בלבנון
חד גדיא, חד גדיא
איזה נאום
משהו לפנתיאון
שתי שאלות לערוץ 14,
בקשיש, אמר הבומר כאילו זו בדיחה מצוינת
איך יצא על כאן 11
ומה נהיה עם יולן כהן
וואו
יולן כל הכבוד, איך הרגשתי מועצמת
איך עניתֿ איך לא ויתרת
זה לא פשוט לעמוד ככה מול ראש ממשלה
ועוד אחד כזה שלא ממש אוהב נשים
זוכרים שהוא שאל מה זה מי טו?
איזו יולן, איך הרמת לכולן
אמנם הוא ניגב איתך את הרצפה
אבל אחותי, את אמיצה
ובעיקר את צודקת
אבל אל תקחי קשה
כולנו בעדך
וזה בכלל לא משנה איך הוא דיבר אלייך
אף אחד כבר לא מקשיב לאף מילה שהוא אומר
וגם
אל תיעלבי -
זה לא אישי,
הוא לא שונא אותך
הוא שונא רק את מי שמפיץ עליו כזבים שהוא לא הסכים עליהם מראש
למה את מפיצה כזבים לא מורשים יולן?
תלמדי לתאם,
לא עובדים ככה,
איזה בלגן
יולן יולן
איך הגנת על ההוא מכאן
איך לא נכנעת לרודן
אני מרגישה מועצמת
תודה לך יולן