כשלילי פיליפס עושה מרתון סקס עם 101 אינסלים - מי הקורבן?

"אני לילי פיליפס, והיום אני עושה 100 גברים," כך פותחת כוכבת ה-OnlyFans בת ה-23 את הסרט התיעודי שמתעד את אחד הפעלולים הוויראליים ביותר של השנה. פיליפס, שמכנה את עצמה "כוכבת פורנו, נערת ליווי וילדת OnlyFans" ומודיעה שלא ממש אכפת לה איך יקראו לה, ניסתה לשבור שיא: לשכב עם 101 גברים ביום אחד.

הסיפור, שבקלות היה יכול להיתפס כפעלול נוסף בתעשיית הפורנו, הפך לוויראלי לא בגלל השיא עצמו, אלא בשל הסיום שלו. בתום היום הארוך הזה, הסרט מציג את פיליפס כשהיא מתייפחת ומספרת עד כמה הרגישה רובוטית ומנותקת רגשית, למרות שהאקט הוא כביכול אקט של העצמה. החדר המטונף מלא בקונדומים משומשים ובטישואים מספק רקע עגמומי לסצנה שבה אחד הגברים אף הביא לה ורד, כאילו מדובר בחיזור אמיתי. מה שהפך את הכל לעוד יותר מכמיר לב

הסיפור של פיליפס הוא לא רק שלה. הוא מציף שאלה הרבה יותר רחבה: מה מוביל גברים לקחת חלק במרתון סקס שכזה? התשובה מורכבת, אך היא נוגעת בקצה הקרחון של בעיה חברתית עמוקה: בדידות גברית, ניכור רגשי ומשבר גבריות שהולך ומחריף.

"ציון קולני מדי. אני לא אוהבת להיות ליד אנשים שצועקים"
ילד רע של טיקטוק: נשים מממנות את הגנת הרוצח החתיך של המנכ"ל
"כבר אחרי הטיפול השני היה שיפור באקנה ובפיגמנטציה"

כדי להבין את שורש התופעה, יש להסתכל על המספרים. סקר של מכון Pew שנערך ב-2023 מצא כי 63% מהגברים מתחת לגיל 30 דיווחו שהם רווקים, בעוד שבקרב הנשים הנתון עומד על 34% בלבד. זו אינה סטטיסטיקה שולית. זו מגפה של ממש.

גברים צעירים רבים מרגישים מנותקים מהיכולת ליצור קשרים רומנטיים או אינטימיים. בעולם שבו תרבות ההיכרויות מבוססת על אפליקציות, רשתות חברתיות ותמונות מתוקתקות, רבים חשים שהם אינם עומדים בסטנדרטים החברתיים. ההשוואה הבלתי פוסקת לאחרים והתחושה שהם לא "נחשקים מספיק" מעמיקה את תחושת הכישלון.

בקצה הקיצוני של התופעה נמצאת קהילת האינסלים (Involuntary Celibates - מתנזרים שלא מרצון). מחקר שנערך על ידי אוניברסיטת סוונסי גילה כי:

20% מהאינסלים חשבו על התאבדות בכל יום במהלך השבועיים שקדמו לסקר.

כ-45% מהאינסלים סובלים מבעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה קשה.

ד"ר ג'יליאן פוסטר, פסיכולוגית קלינית, מסבירה: "הפער החברתי בין גברים לנשים בעולם המודרני משאיר גברים רבים בתחושת חוסר ערך חברתי ונפשי. כשהם לא מוצאים משמעות באינטראקציות אנושיות, הם פונים לפתרונות קיצוניים כמו פורנו מותאם אישית או חיפוש אחר אינטימיות מזויפת."

פרופ' חיים נוימן, סוציולוג המתמחה בבדידות חברתית, מוסיף: "תופעת האינסלים מצביעה על הכישלון של החברה המערבית לטפח קשרים אנושיים בריאים. רשתות חברתיות ותעשיות כמו OnlyFans מספקות אשליה של קשר, אך הן מעמיקות את הניכור והבדידות."

הבדידות אינה רק חוויה נפשית קשה; היא מסוכנת. גברים צעירים מרגישים שהם נותרו מאחור, שאין להם מקום בתרבות המודרנית, ובעיקר שאין להם עם מי לדבר. אנחנו חומלים ומבינים את לילי פיליפס, ושאלות על מצבים נפשיים ובחירה גם לא חסר בהקשר שלה - מישהו בירר מה שלום 101 הגברים שהשתתפו בזה, או שאנחנו חיים בעולם שבו לגבר מגיעה חמלה רק אם הוא משתתף במלחמה פעילה?

בתוך הרִיק הזה נכנסות פלטפורמות כמו OnlyFans. הפלטפורמה, שהפכה לתעשייה של מיליארדי דולרים, מבטיחה לגברים תחושת אינטימיות מזויפת. גברים לא רק צופים בתוכן מיני - הם יכולים לשלם כדי לנהל שיחות אישיות עם הדוגמנית.

במקרה של פיליפס, שיחת טלפון איתה עולה. 100 פאונד לדקה. חלק מהגברים משלמים אפילו יותר כדי שתכין להם תוכן מותאם אישית. למה? כי בתחושת הבדידות הבלתי נסבלת, החיבור הקטן הזה - גם אם הוא נקנה בכסף - מספק להם רגע קצר של נחמה.

בסרט הדוקומנטרי, פיליפס מספרת כי חלק מהגברים שנרשמו ל"מרתון הסקס" התלוננו שהיא לא הקדישה להם מספיק זמן לשיחה. לא הסקס היה החלק הקריטי עבורם - אלא התחושה שהם זוכים לחיבור אנושי.

גבר צעיר מקהילת האינסלים תיאר: "אני לא רוצה רק פורנו, אני רוצה שמישהי תכיר אותי. אני רוצה להרגיש שאני חשוב למישהי, גם אם זה לכמה דקות בלבד."

למה דווקא גברים? התשובה מורכבת ומשלבת גורמים תרבותיים וחברתיים:

שינוי במודלים של גבריות: גברים צעירים מתקשים להגדיר את מקומם בעולם שבו תפקידים מסורתיים כמו "המפרנס" או "המגן" אינם רלוונטיים יותר.

פערים בדינמיקות מגדריות: השינוי בתפקידן של נשים בחברה גרם לחלק מהגברים לחוש שהם נותרו מאחור, בלי כלים להתמודד עם השינויים.

תלות בדיגיטל: גברים רבים בונים את מערכות היחסים שלהם סביב מסכים, מה שמקשה עליהם לפתח כישורים חברתיים בעולם האמיתי.

תופעת האינסלים היא רק סימפטום אחד למשבר הזה. הגברים האלו אינם מפלצות, אלא אנשים אבודים שמחפשים חיבור. הם מביעים את הכאב שלהם בדרכים שונות - לפעמים דרך זעם, לפעמים דרך השתבללות, ולפעמים דרך השתתפות במרתון סקס כמו זה של פיליפס.

הסיפור של לילי פיליפס הוא לא רק על פורנו או על OnlyFans. הוא משל עצוב על התרבות המודרנית שלנו: עולם שבו אינטימיות הפכה לסחורה, שבו גברים ונשים כאחד מחפשים חיבור - ומוצאים רק ריקנות.

פיליפס עצמה, בסופו של יום, מתייפחת מול המצלמה ומספרת עד כמה החוויה רוקנה אותה רגשית. אחד הגברים מביא לה ורד, כאילו הוא מנסה לחזר - אקט קטן של חיפוש אחר משהו אמיתי בעולם מלאכותי.

הגברים האלו, רובם צעירים ובודדים, אינם נבלים. הם קורבנות של אותה מערכת שהפכה את כולנו לרובוטים רגשיים. הם לא באו רק בשביל הסקס - הם באו כי הם מחפשים משהו שאולי כבר שכחנו איך לתת: *חיבור אנושי אמיתי.

הסיפור של פיליפס וה-101 גברים אינו רק כותרת ויראלית. זהו כתב אישום על חברה שלמה שאיבדה את הדרך. אם לא נעצור ונשאל את השאלות הקשות, הסיפורים הללו יהפכו נפוצים יותר, והכאב שהם חושפים רק ילך ויעמיק.