בשנה שבה ישראל מתמודדת עם משברים חסרי תקדים, לא ניתן להתעלם מההשפעה האפשרית של אירועים רפואיים אישיים על דמות מובילה. מה היה לנו? התייבשות, כילה, ועכשיו ניתוח להסרת הערמונית. כולם מדברם בכל הערוצים על השפעותיו האפשריות של ניתוח כזה על מצב המדינה, ואף אחד לא נוגע בסיכויים (הגבוהים מאין כמותם) לבעיות זקפה ואין אונות אצל גברים שעוברים אותו, והסיכויים האלה עולים עוד יותר כשמדובר בגבר בן 75, שחייו לא בדיוק נטולי סטרס.
ניתוח ערמונית בגיל 75 הוא אתגר עצום, לא רק מהבחינה הרפואית אלא גם מההיבט הנפשי. כשמדובר בניתוח כזה, שמלווה בסיכון של כ-60% לאין-אונות, ההשלכות יכולות להיות לא רק אישיות אלא גם ציבוריות.
רווקה נצחית? כנראה שיש לך את אחת משלוש התכונות האלה
רעיונות גרועים לא מתים, רק מתחלפים: תכירו את הפלייבוי החדש
"הוא היה עדין ותשוקתי - זה היה כמו לאבד את הבתולים בפעם השנייה"
נתוני מחקרים מראים כי בעיות בתפקוד הזקפתי שכיחות מאוד לאחר ניתוח להסרת הערמונית. עבור גברים מעל 75. כ-60% מהגברים סובלים מאין-אונות גם 18 חודשים ויותר לאחר הניתוח. בנוסף, שיעורי החזרה לתפקוד זקפתי בקרב גברים בגיל זה נמוכים משמעותית בהשוואה לצעירים יותר. במחקר אחד נמצא כי רק 39.6% הצליחו לחזור לתפקוד תקין תוך 12 חודשים, לעומת 66.2% בקרב צעירים. מחקר נוסף ציין כי רק 36% מהגברים בגיל 75 ומעלה הצליחו להשיג תפקוד זקפתי תוך שנה לאחר הניתוח.
גם כשבוחרים בשיטת ניתוח שבה נשמרים העצבים האחראים לזקפה, הסיכון הוא כ-56% לסבול מבעיות בתפקוד המיני גם לאחר 18 חודשים. בעיות בריאותיות נוספות שהיו שם עוד לפני הניתוח, משפיעות מאד על הסיכויים לחזור לתפקוד מלא אחריו, ובעוד שתפקוד זקפתי עשוי להשתפר בהדרגה במשך הזמן, במקרים רבים השיפור יהיה מוגבל.
האם יש מה לעשות? בטח. אבל לא הרבה:
טיפולים תרופתיים: תרופות כמו ויאגרה או סיאליס יכולים לעזור במקרים מסוימים, אם כי יש להתייעץ עם רופא לגבי ההתאמה.
הזרקות: הזרקת תרופות ישירות לפין יכולה לגרום לזקפה, והיא מתאימה למי שלא מגיב לתרופות דרך הפה.
מכשירים מכאניים: מכשירים כמו משאבות ואקום יכולים לעזור לגברים להגיע לזקפה על ידי הגברת זרימת הדם לאזור.
ניתוח שתלים: במקרים קשים, השתלת מכשירים לפין עשויה להיות פתרון יעיל, אך זהו טיפול פולשני עם סיכונים נוספים שהוא מביא איתו.
יכול להיות שזה לא יהיה נורא, ויכול להיות שסקס לא בדיוק בראש מעייניו, אבל ההשפעה הפסיכולוגית של אין-אונות על גברים היא לכשעצמה קשה. גם בלי לעשות סקס אין גבר שלא ירגיש בחסרונה של זקפה גם אם לא משתמשים בה, לאור העובדה שפין רפוי הוא בערך הדבר הכי אומלל למראה שקיים עלי אדמות, אבל עבור גברים רבים, ובעיקר בגיל מבוגר, אין-אונות עשויה לפגוע באופן משמעותי בתחושת הגבריות, בביטחון העצמי וביכולת לנהל מערכות יחסים קרובות, ואף לגרום לאגרסיביות. עבור דמות ציבורית, אדם שידוע ביכולתו לעמוד בלחצים ולתפקד במצבים מורכבים, ההתמודדות עם בעיה כזו עלולה להוסיף עליו עומס נפשי בשנה שהיא כבר מאתגרת במיוחד. ועל מי זה ישפיע? עלינו.
לפי המחקרים, בעיות בתפקוד המיני משפיעות לא רק על הבריאות הפיזית אלא גם מביאות לשינויים התנהגותיים משמעותיים. גברים המתמודדים עם אין-אונות עשויים להיכנס למצב הימנעות מפעילויות חברתיות שחשש מחשיפה או מבוכה, דאגה מדחייה או כישלון מקשה על שיחות אינטימיות עם בני הזוג, עצבנות או תסכול מוגברים עקב הקושי, וגם פגיעה בביצועים. ההשפעה הנפשית עשויה לגרום לירידה בריכוז ובתפוקה של הגבר בעבודה.
אלוהים, איזה פחד.
יש דברים שאפשר לשנות באורח החיים ויכולים לשפר את הסיכוי להחלמה. פעילות גופנית, תזונה בריאה, ניהול מתחים, והפסקת עישון ושתיית אלכוהול, אבל גם אם הוא ירוץ כל בוקר לים, ירגיע עם הסיגרים ויחדל מאלכוהול, עבור אדם שנמצא תחת עין הציבור, התמודדות עם בעיות רפואיות כאלה עשויה להיות מאתגרת עבורו, עבור הקרובים אליו, ועבור כולנו.
איזה מזל שאשתו פ ס י כ ו ל ו ג י ת.