"שיער מלא בביקיני" הא האשטאג חדש שתפס תאוצה בזכות סרטון בטיקטוק שצבר יותר מ-14 מיליון צפיות, מסמל הרבה מעבר לשיח קליל ברשתות החברתיות. מדובר בתנועה חברתית, תרבותית ואופנתית שחוגגת קבלה עצמית, ומאתגרת סטנדרטים מיושנים של יופי נשי.
הטרנד התפרץ ברשת בעקבות סרטון של האמנית סוג'ינדה, שהציג את השיער כחגיגה של טבעיות ושל חופש ביטוי. בסרטון, סוג'ינדה סיפרה איך ראתה סקירה ב'אטסי' על ביקיני שהציג לראשונה שיער גוף מבלי להסתיר אותו והייתה המומה. "זה שינה את כל התפיסה שלי לגבי מה שאנחנו רגילים לראות בחופי הים," היא מספרת. הסרטון הפך לויראלי וגרר תגובות רבות, במיוחד מצד דור ה-Z שמאמץ גישה טבעית ובלתי מתנצלת כלפי הגוף. ובצדק.
כמו אירופה, רק בלי האנטישמיות: וואן סטופ שופ ביוטי קליניק
יש ג'וס - אנחנו יודעים בדיוק מה קרה בין ליר עוז לתום חיימוב
פשוט הביאו את ברבי וקן: ההתאמה המושלמת של אהבה חדשה
האופנה תמיד ידעה לשקף את השינויים החברתיים, ובמקרה הזה, בית האופנה מייזון מרג'יאלה החליט לקחת את הטרנד צעד קדימה. בתצוגת הקוטור אביב 2024, נראו על המסלול יצירות יוצאות דופן: תחתוני תחרה עשויים שיער אדם אמיתי, חלקם מבצבצים מבעד לחצאיות שקופות. גם הזמרת ביורק אימצה את המראה הזה על שער מגזין *ווג* סקנדינביה.
ג'ון גליאנו, המנהל הקריאטיבי של מייזון מרג'יאלה, הסביר שההשראה שלו הייתה צילומיו של האמן בראסאי מפריז של שנות ה-20 וה-30, תקופה בה העיר חוותה לילות פרועים ומלאי שערוריות. אותם צילומים, שכללו עירום טבעי ושיער גוף לא מתנצל, לא פורסמו בזמן אמת מחשש לשערורייה - אך כיום הם מהווים השראה אמנותית ותרבותית חזקה.
לא רק בתצוגות האופנה רואים את השינוי: גם בקולנוע, שיער גוף זוכה לייצוג חדש. בסרט "Poor Things" של הבמאי יורגוס לנתימוס, השחקנית אמה סטון לובשת תלבושות שמבליטות את שיער הגוף של הדמות שלה, עובדת בבית בושת פריזאי.
תערוכה נוספת בפריז, "מולדת," הציגה את שיער הגוף כאלמנט אמנותי לכל דבר - שיער צבוע בוורוד, קלוע בצמות קטנות ואפילו מעוטר באבנים נוצצות. "אנחנו משתמשים בשיער הגוף ככלי לביטוי עצמי והומור, אבל גם כפרשנות עמוקה לנורמות החברתיות," נכתב בהערות לתערוכה.
למרות המגמות האמנותיות והאופנתיות, במציאות היומיומית השינוי איטי יותר. אליטה טרי, בעלת מכון טיפוח בניו יורק, מציינת שרוב הלקוחות שלה עדיין מבקשות הסרת שיער, אם כי הדור הצעיר - בעיקר בני דור ה-Z - מתחילים לוותר על טיפולים כאלה מתוך גישה אידיאולוגית שמבוססת על קבלה עצמית ושבירת מוסכמות מגדריות.
מיטו סניאל, מחברת הספר Vulva, מסבירה שהיחס לשיער גוף תמיד היה נושא תרבותי טעון. "אנשים חושבים שהסרת שיער היא דבר חדש, אבל כבר ביוון העתיקה נשים וגברים טיפלו בשיער הגוף בדרכים שונות. לשיער הזה יש תפקידים פיזיולוגיים, כמו הגנה על האזור האינטימי ופיזור פרומונים - זה לא סתם משהו מיותר."
ממסלולי התצוגה של בתי האופנה הגדולים ועד תערוכות אמנות וקולנוע, שיער הגוף חוזר להיות במרכז הבמה. האם המגמה הזו תהפוך לנורמה חדשה גם ביומיום? נראה שהדור הצעיר מוביל שינוי, אבל הדרך כנראה עוד ארוכה. בינתיים, האשטאג "שיער מלא בביקיני" ממשיך להדהד - ולנסות לשכנע אותנו להסכים להיות מושלמות כפי שאנחנו.