יש הורים שרוצים להקל על הילדים, לחסוך להם את כאבי הראש הכלכליים, ולתת להם דירה כבר עכשיו - כי למה לחכות לירושה אם אפשר לעזור כאן ועכשיו? אבל לפעמים, ברגע שהנכס נרשם על שם הילד, גם היחס משתנה. הילד שהיה מסור ואכפתי מתחיל לראות את ההורים לא כמשפחה, אלא יותר כמו ספקים שסיימו את תפקידם. במקום הכרת תודה - ריחוק. במקום קשר חם - התעלמות. ובמקרים מסוימים, אפילו נבזות של ממש.
אבל זה לא סוף פסוק. פסק דין שניתן לאחרונה מבהיר שהדרך חזרה עדיין פתוחה. החוק בישראל מאפשר להורים להתעשת ולבטל את המתנה כשהילד חוצה את הקווים האדומים. אם הוא שוכח מי העניק לו את הדירה ומתנהג כאילו היא מגיעה לו בזכות ולא בחסד - אפשר לקחת לו אותה בחזרה.
איזבל בדרך להיות הרעה של העונה - והורסת לעצמה יותר מזוגיות עם נועם
החולים שהמתינו בתור תיעדו שני עובדי ביה"ח מתמזמזים בזמן העבודה
"במקום לשבור, זה חיזק אותי. הבנתי שאני צריכה לעבוד קשה"
מדובר על תושבת הארץ, אם לשניים שהתאלמנה, חתמה על הסכם להעברת דירתה במתנה לבתה. זמן קצר לאחר מכן, קיבלה הודעה על פתיחת תיק הוצאה לפועל בגין חוב לבנק לאומי. לטענתה, בתה ניצלה את מצוקתה, הפחידה אותה בטענה שעלולים לקחת לה את הדירה, ושכנעה אותה להעביר את הנכס על שמה. הבת דאגה לכל ההליכים המשפטיים בעצמה, פנתה לעורך דין, הכינה את המסמכים, והאם נדרשה רק לחתום. בהסכם התחייבה הבת לטפל באמה, לכבד אותה ולאפשר לה להמשיך להתגורר בדירה עד יומה האחרון.
אלא שלאחר השלמת רישום הזכויות, המצב השתנה. לטענת האם, בתה החלה לנהוג כלפיה באלימות קשה, עד שנזקקה לטיפול רפואי. בכתב האישום שהוגש כנגדה נכתב כי באחת מן הפעמים, הבת אמרה לאימא: " זהו זונה באים לקחת אותך לבית אבות הדירה נמכרת אני מוכרת אותה בגרושים העיקר לא לראות אותך, אני מוכרת את הדירה איתך".
במקרה אחר, צוין כי הבת דרכה על הטלפון הנייד של האם, ושברה אותו, עקרה מהקיר את הטפלון הנייח וזרקה אותו. היא אף לקחה סכין מטבח וחתכה באמצעותו את הכבלים של המחשב ושברה אותו. השופטת גלית מרגלית ביטון, מבית משפט לענייני משפחה בנוף הגליל-נצרת, קבעה כי גם כאשר מתנה הושלמה (כלומר, הנכס כבר הועבר לבעלות מקבל המתנה), עדיין קיימת חובה מובלעת לכיבוד הורים. היא הדגישה כי הנתבעת התנהגה כלפי אמה בצורה מחפירה ולא מכבדת, וקבעה על סמך הראיות והתרשמותה כי אין ספק שהתנהגות זו עומדת בהגדרת "התנהגות מחפירה" לפי סעיף 5 (ג) לחוק המתנה. כלומר, השופטת הגיעה למסקנה חד־משמעית שהתנהגות הבת מצדיקה את ביטול המתנה.
עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני משפחה מסביר כי חוק המתנה, תשכ"ח-1968, מאפשר לנותן המתנה לחזור בו מהתחייבותו אם מקבל המתנה התנהג כלפיו או כלפי בן משפחתו באופן מחפיר. סעיף 5 (ג) לחוק קובע כי ניתן לבטל רק התחייבות לתת מתנה אם הייתה הצדקה לכך בהתנהגות המחפירה של המקבל. ואולם, כיום אנו מצויים במצב משפטי חדש בו גם עסקת מתנה שהושלמה בתוך המשפחה, ניתן יהיה לבטלה במקרים חריגים.
עו"ד הרשקוביץ סבור כי הצדק נעשה, אך מדגיש כי אף שבתי המשפט לענייני משפחה כבר פסקו בעבר על ביטול מתנה שהושלמה, מדובר בפסיקות נדירות. עם זאת, משהוכר כי לבית המשפט שיקול דעת רחב בקביעת השאלה האם התנהגות מסוימת מצד מקבל המתנה מצדיקה את ביטולה, מתעוררות סוגיות מורכבות נוספות. למשל, מה הדין במקרה שבו מקבל המתנה כבר שיעבד את הנכס? מה קורה אם נותן המתנה נישא והעניק מחצית מהנכס לבן או בת זוגו? שאלות אלו, ואחרות, צפויות להעסיק את בתי המשפט בעתיד.
ולמי מבין ההורים שמתלבטים לגבי עתידם ואינם בטוחים בנוגע להעברת נכס במתנה לאחד מילדיהם, ייתכן שכדאי להם להותיר את רישום הנכס על שמם ולשמור על שליטה משפטית בו. במקרים שבהם מחליטים לרשום נכס על שם אחד הילדים, חשוב לוודא שההליך מתבצע באופן מסודר ומעוגן בהסכמים משפטיים ברורים. דרך אחת להגן על זכויותיהם היא באמצעות עריכת הסכם כתוב שיגדיר במפורש את תנאי ההעברה, ההתחייבויות של מקבל המתנה, והאפשרות לחזור בהם במקרה של שינוי נסיבות.
מעבר לכך, רישום הערת אזהרה בטאבו יכול לסייע במניעת מכירה או שעבוד של הנכס ללא הסכמת ההורים. במקרים מסוימים, ניתן אף לשקול שעבוד הנכס לטובת ההורים,. מנגנונים משפטיים אלה נועדו לצמצם את הסיכון למחלוקות משפחתיות ולמנוע מצבים שבהם הורים מוצאים עצמם חסרי שליטה על נכס שהם העניקו מתוך כוונה טובה, אך בפועל עלולים להיוותר ללא הגנה מספקת.