חמש סיבות למה לא הפסדת כלום בשבוע האופנה

בשלושת הימים האחרונים האינסטגרם והפייסבוק של כולם מתפוצץ מתמונות של סלבס, איטגירלז וסתם אנשים חיים בסרט על רקע הלוגו השחור לבן של שבוע האופנה או במגוון פוזות משעשעות באחת מקוביות האינסטגרם שהוקמו במתחם בחסות חברת קוסמטיקה גדולה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

וכן, זה אכן נראה נוצץ, זוהר, מגניב ומיוחד, ובאמת להגיע לתצוגת אופנה זה כיף - המוזיקה מנגנת, הדוגמניות יפיפיות והתחושה הכללית היא של רחוב מגניבות פינת סטייל. העניין הוא, שאחרי התצוגה הראשונה, איך לומר, הרכבת לא באמת נוסעת לשום מקום. כי עם כל הכבוד לתמונות ולסטוריז, תנו לנו לספר לכם למה לא באמת הפסדתם, אם לא היה לכם כרטיס לשבוע האופנה:

דמיינו לעצמכן מלא נשים חסרות ביטחון שמתחרות זו בזו - זה מתחיל בריצה לכסאות. שימו לב: סביב המסלול יש 6 שורות של כיסאות. מתוכן שורות 4-6 הן "ישיבה חופשית" - שזה אומר בלוגריות פח עם תשעת אלפים עוקבים באינסטגרם שהתארגנו על כרטיס דרך דודה של חבר שהוא סטייליסט בערוץ הקבלה, רצות על עקבים בלתי אפשריים לעבר שורה 4, תוך כדי שהן משתמשות בחולצת הפאייטים שהן לובשות כדי לעוור את הבלוגרית שרצה לידם, תוך כדי פליטת "מחמאות" זו לעבר זו: "את הורסססת, חיים שלי!", "רזית!", "איזה פאוץ' מהמם". אחרי שהן מסיימות לריב על כיסאות הן יושבות מצופפות - ארבעה ישבנים על שני כיסאות, כשהפרס שלהם הוא האופציה לזרוק מבטים מתנשאים מהשורה הראשונה לעבר פשוטי העם בשורות 2 ו-3. כמובן שאף אחת מהם לא מתכוונת לכלום, ולמרות שהן מצטלמות יחד ומחייכות, רמת הפאלשיות והכלבתיות היא לא סבירה, וכמויות הרוע שנתקלים בו בתצוגות אופנה אחת הן עצומות, מסכן הנחש שימצא את עצמו בטעות מכיש מישהי מהן, כי הוא יקבל הרעלה.

לפני כל תצוגה יש כשעה של מינגלינג, והמוזמנים לכל תצוגה מתחלקים לשניים - אלו שמשתייכים לקליקת האופנה הישראלית, ואלו שלא. עכשיו, אם אתם לא חלק מהברנז'ה, אז אתם עומדים בצד ובוהים, שזה נחמד כי יש קצת סלבס והרבה אנשים שלבושים למסיבת פורים, אבל בעיקרון אתם לא ממש מקובלים ולא מדברים עם אף אחד. ואם אתם כן משתייכים לקליקה המצב אפילו גרוע יותר, כי אתם נאלצים לחפור לאותם אנשי קליקה שכבר ראיתם בתצוגה לפני, להלל את כל המעצבים ובכלליות לשקר ולהיות צבועים. לא כיף, לא משנה מאיזה צד של הברנז'ה הגעתם.

הסיבה העיקרית להגיע לשבוע האופנה היא, ובכן, להעלות תמונה משבוע האופנה ולהראות לכולם שהייתם בשבוע האופנה, כי שבוע האופנה לא מתקיים אם לא העליתם תמונה לסטורי. אז בכל רגע נתון, כולם, אבל באמת כולם - מצטלמים. עכשיו, זה בסדר, בשנת 2019 אין בושה בלעשות 20 תמונות ברצף וגם לבקש עזרה מזרים ולהזיז רהיטים כדי לייצר פריים מחמיא, כולם עושים את זה. הבעיה היא שבגלל שכולם מצטלמים המקום מרגיש כמו מסלול מכשולים בו המטרה היא להגיע מנקודה א' לבר מבלי להפריע לאף תמונה ובכל רגע לעצור כדי לא להרוס את הרקע, ממש כמו הרץ במבוך, רק עם פאשניסטות שמכניסות את הבטן כי לפני רגע אכלו שני מקלות גזר. כן, זה מה שיש בבופה.

על היופי של הדגמים שצועדים על המסלול אפשר להתווכח, ואפילו לנצח בויכוח, אבל מדובר בעיקר בהצגה ושואו, ולכן כמה שיותר מיוחד, אנחנו מרוצים. הבעיה בשבוע האופנה הישראלי היא לא הבגדים על המסלול, אלא מה שנקרא בשפה המקצועית ה"סטריט סטייל". אותם מראות מדהימים שאנחנו רואים מחוץ לתצוגות בניו יורק ומילאנו, עם תמונות של נשים משלמות, ועם זאת מרושלות בצורה מדויקת, שנראות כאילו יצאו מהפקת אופנה של ווג. בארץ זה נראה כאילו הפאשניסטות החשות מקבלות בעצם כרטיס VIP ללבוש את כל מה שיש להן בארון, בדרך כלל בו זמנית, בלי שום התחשבות באופנה, צבעוניות, מידה או באופן כללי טוטאל לוק, העיקר לבלוט בשטח. התוצאה? הגזמות קשות. ערימות של טול, מלמלות, מכנסיים קצרים או ארוכים מדי, חליפות זולות שנקנו ב'לבנה זוהרים' שעושות כאב ראש, עשרות נשים עם משקפי שמש כהים שלא מאפשרים להן לראות את התצוגה, כובעים הזויים שמשולבים למורת רוחם עם חולצות א-סימטריות ומעילים זרוקים ברישול על הכתפיים שלא מאפשרים לעשות צעד ובאופן כללי פסטיבל של ייחודיות צבעונית ונטולת הצדקה וסטייל.

כוכבות אינסטגרם, דוגמניות במידות גדולות או קטנות, גבוהות, נמוכות, טראנסים ונטע ברזילי אחת - כולם רצו גימיק. ואתם יודעים מה אומרים על גימיקים. חוץ מזה שהם מביאים לייקים. משהו על זה שאם יש כישרון לא צריך אותם, אבל לא משנה, שכחו שאמרנו משהו. נתראה בשבוע האופנה 2020!