פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      עידו (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12) צילום: צילום מסך, מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12
      עידו (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12) צילום: צילום מסך, מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12

      אמנם לבד, אבל מנצח: למה אורטל עשתה לעידו טובה ענקית

      למרות שבעולם האמיתי עידו יוצא מופסד מעצם היותו בחור טוב, דווקא מהעונה השנייה של חתונה ממבט ראשון, הוא יוצא המנצח הגדול שלנו. דוד רוזנטל מסביר מה הבעיה עם בחורים טובים

      בניגוד לכל תכנית ריאליטי אחרת, הדבר הכי מעניין ב"חתונה ממבט ראשון" הוא לא מה שקורה בה, אלא מה שמתרחש אחריה. בואו נודה באמת - הרי אנחנו יודעים שכמעט הכול משחק. לכולנו ברור שרגע אחרי שהמצלמות כבו, רוב הזוגות פרחו להם כמו היונה שהתבצרה על קיר החדר של שירי.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      אז אם כולנו יודעים ומבינים שמדובר בשואו, מדוע דווקא התוכנית הזאת מייצרת כל כך הרבה עניין ורייטינג? כי בניגוד לכל פורמט אחר, היא שמה את הצופה במרכז ומציבה אותו בעין הסערה. אתה לא יכול לדמיין את עצמך על אי לח ב"הישרדות" או בתוך הווילה של "האח הגדול", אבל בהחלט מכיר את התחושה של דייט כושל שלא מתקדם לשום מקום.

      כגבר, האינסטינקט הראשוני בכל תכנית הוא לתצפת על הזוגות ולתהות מה היית עושה במקומם. איך מתמודדים עם האינטנסיביות של צוקית? האם אפשר להיות מרושע מספיק כדי לשים לשירי ג'וק במיטה ולצלם את התגובה? ומה לגבי הפלסטיות האמריקאית המצועצעת של בת אל, עם זה אפשר להתמודד?

      המחשבות האלה משעשעות באותה מידה שהן מדכאות. ממלאות סיפוק ובו בעת משאירות אותך מובס. לי, לפחות, די ברור שלא הייתי צולח יותר משני דייטים עם אף אחת מהנשים הללו. לא שהגברים בתוכנית הם מציאה. דודו הוא מגה פארטי-פופר, לירן סבלני עד כדי נואשות, אלון מניפולטיבי (אם כי צ'ארמר), יוגב משתלב היטב בהעמדת הפנים של בת אל וליאור הוא הטיפוס הכי לא מעניין ביקום.

      מחוץ לגל ההריסות הזה נותר עידו חמדי. כולנו יודעים ומבינים מה קרה בינו ובין אורטל. הם ראו אחד השנייה, נדלקו מהמבט הראשון (אולי בכלל אפשר להגדיר את זה כהקלה, יותר ברמה של "איזה מזל שאת/ה נראה/ית טוב") והכול זרם. ואז, אחרי יומיים, הוא עשה את הטעות הגורלית ואמר לה שהוא מתאהב. זה היה הרגע שבו אורטל הורידה את השלטר.

      העניין עם עידו הוא היותו בחור טוב. יש הרבה אנשים שהיו מוסיפים "מדי", וזו הבעיה - שבעולם הדייטינג אתה פשוט לא יכול להיות בחור טוב מדי. אלון, למשל, הוא הדבר הכי רחוק מההגדרה הזאת ולכן הוא גם הגבר שיכול היה לגרום לכל אחת מהנשים בתוכנית, כולל שירי, להיתפס בחכה. לא ברור מה אורטל צריכה, אבל גבר רגיש בטוח לא נמצא ברשימת הקניות שלה. היא סגורה, נוקשה, מכונסת בעצמה ובאופן כללי הקשיחות שלה משדרת שהיא דייט מהגיהינום.

      בעולם האמיתי מישהו מהם היה חותך, אבל אנחנו, כזכור, לא בעולם האמיתי. אנחנו ביקום שבו יש עליך מצלמות כמעט 24/7 ולחצים עצומים לא להודות בכישלון או, לכל הפחות, פשוט להמשיך לשחק את המשחק. אורטל מוכנה להמשיך על אמת, היא רואה בהפכפכות שלה מכה קלה בכנף, אבל עידו היה מוכן לעזוב הכול כבר בווינה. גם בביקור אצל הפסיכולוגים הוא התכוון למסור את המפתחות. בסוף הוא התרצה, ובואו נפעיל קצת היגיון - אחרי שזוג אחד חתך מוקדם והותיר את התכנית בלי מרחב תמרון, אפשר רק לנחש שהיה מי שעזר לו עם ההחלטה הזאת. מרגע לרגע נראה שהדבר היחיד שעובר לו בראש הוא מספר הקסם 42, כמות הימים שאחריה ייצא לחופשי.

      אז עידו משחק, רק שבניגוד לכל האחרים חוסר החשק שלו מופגן. שפת הגוף שלו אומרת "יאללה, יאללה, שייגמר כבר". הוא לא באמת מתעניין, לא מנסה לגלות חיבה ותכלס, יכול היה גם להיכנס באורטל, רק שאת זה הוא לא עושה - פשוט כי הוא בחור טוב. לאנשים כאלה מגיע יותר מבת זוג שלא תישיר אליהם מבט, שתזרוק לאוויר משפטים ותקווה שייתפסו ושתתהפך עליהם בשניות. דווקא דרך הישירות, הכנות וחוסר החשק המופגן (כפי שראינו בתוכנית האחרונה, גם הפסיכולוגים הרימו ידיים), עידו כבר מוכיח שהוא המנצח הגדול של העונה. את הקרב על זוגיות טלוויזיונית הוא אולי הפסיד, אבל נראה שהוא יוצא לשוק שבו יהיו לו הרבה קונות, אפילו אם הוא בחור טוב. מדי.