פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      ילדה משחקת בארגז חול (ShutterStock)צילום: ShutterStock
      ילדה משחקת בארגז חול (ShutterStock)צילום: ShutterStock

      יש מספיק לכולם: אין צורך לחפש שוביניזם גם בארגזי החול

      האם הטייטס שבנות נדרשות ללבוש לגן, אכן נועד כדי להגן על איבר המין שלהן בזמן משחק בארגזי החול, או שמא מקור הדרישה בשמרנות מגדרית? הילה קובו חושבת שההגזמות האלה בסופו של דבר פוגעות בנשים

      בשבוע שעבר התפרסם באתר הארץ מאמרה של ניצן ויסברג "אפליה מגדרית שמתחילה בארגז החול", שהתייחס לאמונה "הרווחת בישראל", לפיה יש בישראל טפיל בחול שעלול להיכנס לאיבר מינן של בנות. ויסברג מביאה עדויות רופאים לפיהן מדובר באמונה תפלה חסרת כל ביסוס מדעי, ומכאן היא גוזרת שדרישת הגננות בהלבשת טייטס לבנות מתחת לשמלות מקורה בשמרנות, שלא לומר שמרנות דתית.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      כבר כשהמאמר הופיע לראשונה בפייסבוק, ולאחר שקראתי את הכותרת וכותרת המשנה בלבד, הוא נראה לי - בוא נקרא לזה - משונה, אבל המשכתי הלאה בענייניי, לא על כל דבר צריך להתעכב.
      אך המאמר הפך לסחורה חמה בקבוצות פייסבוק פמיניסטיות וגרר מאות לייקים ותגובות - מה שהביאוהו לקפוץ לי שוב ושוב בפיד, מה שהביאני לקרוא גם את המאמר עצמו - מה שהביאני להזדהות עם מנחם בגין ולפסוק: "איני יכולה עוד". כלומר, ההתייחסות מתבקשת.

      המאמר "משונה" כי חוץ משלילת קיום טפיל בארגז חול לא ניתנה בו אפילו בדל הוכחה שדרישת הטייטס לילדות בנות 3 מקורה בשמרנות מגדרית. באופן אישי מעולם לא שמעתי את טיעון "הטפיל", אבל עובדתית, משחק של בן אנוש עם תחתונים חשופים בתוך חול יגרום לכניסת חול לתחתונים, וזה פחות סבבה, בין אם את בת או בן. 100% מלובשות השמלות, שמותירות תחתונים חשופים, הן בנות, לכן הדרישה מופנית להוריהן.

      בין שלל טיעוניה הלא-קוהרנטיים, שבאים להסביר מדוע דרישת "כיסוי" באה למעשה משמרנות תרבותית, ויסברג כותבת כך:
      "שמעתי הורים מסבירים לילדות שלהם שחול שנכנס לפיפי זה נורא לא נעים. ובכן, עוד יותר לא נעים כשחול נכנס לעיניים, ובכל זאת לא פגשתי הורים שמרכיבים לילדיהם משקפיים בכל פעם שהם נכנסים לארגז החול".

      ועל זה נענה בטיעון לוגי משלנו: נו, באמת. אני מכירה לא מעט הורים לבנות ולבנים שאמנם לא מרכיבים משקפיים לילדיהם הנכנסים לארגז חול (wtf), אבל כן יעשו הכל כדי שצאצאיהם, בנות ובנים, פשוט לא ייכנסו לארגז כזה על שום הלכלוך שהוא מביא איתו.
      ובכלל, מתי ויסברג פוגשת הורים לצד ארגז חול? בשנת 1982? בתל אביב היום יש אולי שניים כאלה בגינות ציבוריות.

      בכל מקרה, טענת האפליה במאמר לא מובנת, כיוון שאין כאן אפליה. זה לא שלבנים עם שמלות ותחתונים חשופים - הגננות מרשות להיכנס לארגז חול, ולבנות לא. בנים פשוט לא מגיעים עם תחתונים חשופים, הם ממילא לבושים במכנסיים.

      כדי להעצים את "סבלן" של הפעוטות המופלות ו"הטירוף" השמרני, ויסברג מדגישה כי הדרישה לטייטס היא "גם בימי הקיץ החמים". גם "טענת החום" הזו היא טענה דמגוגית ולמעשה טומנת בחובו אפליית בנים וגברים. דרישת הטייטס של הגננות היא דרישה של מכנסונים בלבד מתחת לשמלה, ללא דרישת אורך כלשהו, והשפעתם על חום הגוף מינורית בהחלט.

      רוב בגדי הבנים בני שנתיים ומעלה ארוכים בשרווליהם ועשויים מבדים חמים הרבה יותר מכל בגד של בת בגיל מקביל. בכלל, עד מתי נשים (שמבקשות לסגור את המזגן במשרד, כן?) יצדיקו את הבגדים החשופים יותר שהן לובשות ביחס לגברים בקיומו של חום כבד, ומדוע, אם כך, שבנקאים, שרים, ראשי ממשלה, חיילים, שופטים או עורכי דין גברים לא יגיעו לעבודה עם מכנסיים קצרים וגופיות?

      כותבת המאמר למעשה מחבקת את תופעת החושפנות הנשית, לעומת הגברית. רק שאחר כך, כשזה יופיע בפרסומת - היא תתנגד לה.

      והנה הקטע הכי מצחיק ואירוני: פחות נעים ומסוכן לשבת עם שמלה ותחתונים בלבד על "טוסטוס" או אופניים או להשתולל איתה באופן כללי. כשמדובר בנשים בוגרות - לשמלה אין כיסים לשים בהם עטים, ארנק או טלפון, לבושה לרוב מחייב נעילת נעליים פחות נוחות וצריך להקפיד איתה בישיבה "מהוגנת" כי אחרת, אפעס, יראו לך את התחתונים.

      במילים אחרות: לבישת מכנסיים, גם מתחת לשמלה, הוא מעשה "פמיניסטי" עשרות מונים יותר מלבישת שמלה בלבד.

      ויסברג היא כותבת ופעילה מוכרת בנושאי ליברליזם והדתה. לעיתים אני סבורה שהיא מיליטנטית מדי ודמגוגית למדי אך לרוב אני מסכימה עם עמדותיה, וגם מבינה את עמדת המוצא העקרונית שהיא מגיעה עמה למאמר הזה (למשל, "גירבוץ" של ילד באיברו מתקבל בשעשוע ובהבנה יותר מאשר פישפוש של בת באיברה).

      ועדיין, לא כל דבר צריך לייחס לשמרנות מגדרית.

      מאמרים מסוג כזה, שמניחים הנחות לא מבוססות, גוזרים גזירות לא שוות ועמוסים בקשרים לוגיים בלתי לוגיים בעליל, רק משווים לצערי קטנוניות צביעות ו"משונות" למאבק הפמיניסטי המוצדק. המחשבות הללו רלוונטיות גם להתפשטות ב"צעדת השרמוטות" וגם לסערה שתקום כשמנהלת חילונית תל אביבית תעיר לנערה שמגיעה לבית הספר עם מכנסונים שאף בן לא מגיע איתם.