פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      צוקית ודודו (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12) צילום: צילום מסך, מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12
      צוקית ודודו (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12) צילום: צילום מסך, מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12

      את מתישה ואל תגעי בי: הרגע שבו צוקית הבינה שזה נגמר

      בין כל המסרים העמומים שהוא משחרר, דודו אמר לצוקית שהוא לא רוצה מגע איתה, והמבט שלה אישר שאין דרך חזרה. דוד רוזנטל מסכם סופשבוע זוגות עצוב במיוחד, מתחרפן מההגדרה של שירי ל"משוגעת" ותוהה האם דיקלה מסוגלת לעשות את המהלך שינער את אלון

      אתמול קיימתי עם חבר דיון וואטסאפ. כאדם עם קילומטראז' נמוך בתחום, שאלתי אותו על הקטע המעצבן הזה של סדרות טלוויזיה שמסתיימות, לכאורה, אבל ממשיכות בכל זאת לעוד עונה, גם אחרי שהיה קלוז'ר ברור. "יש הרבה טריקים נדושים להחיות סדרה", הסביר לזקן שכמותי, "הגיבור ביים את מותו, הכול היה חלום, הצילו אותו ברגע האחרון. כל הזבל הרגיל".

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      בסדרות אכן אפשר להעניק חיים חדשים ולחזור מהמתים (ד"ש מג'ון סנואו), אבל על מערכות יחסים רעועות, במיוחד כאלה שנמשכות חודש אחד, אפשר להגיד קדיש, הן לא מקבלות הזדמנות נוספת. מה שראינו אתמול ב"חתונה ממבט ראשון" היו מסעות הלוויה עצובים אחרי גסיסה איטית ומתמשכת של כל ניסיונות הזוגיות כמעט, גם אלה שנראה היה תחילה שיכולים להצליח.

      דיקלה ואלון: הסיכוי האחרון להציל את הכבוד העצמי

      דקלה ואלון (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      עדיין מחכה שיבואו לפייס אותה. דקלה ולאון (צילום מסך מתוך התוכנית)

      הזוגיות הזאת הייתה שורה של ניסויים חוזרים במנטוס וקולה. בכל פעם אתה מחבר אותם באופן מלאכותי ונשמעים פיצוצים, וכשהכול מסתיים אנחנו חוזרים לשקט מוחלט ולהרס מעיק. לכולם היה ברור שזה לא נועד להיות זה, פשוט כי דיקלה טוטאלית מדי ואלון פלייר מדי. ובכל זאת, הם תמיד חזרו.

      אלון יודע לטרלל את דיקלה. הוא, כפי שהוגדר במדור הזה, חתול שמשחק בג'וק, רק שהפעם החתול קיבל צעצוע קטלני במיוחד. מטרת הפלירט של אלון עם עדי, מנהלת המלון, לא ברורה. יכול להיות שזה היה כדי להציק עוד קצת לדיקלה, ייתכן שנדלק באמת ובתמים וחוש הציד שלו התעורר ואולי פשוט זיהה הזדמנות עסקית לקצת מינגלינג. השורה התחתונה היא שדיקלה עשתה את מה שהיא עושה תמיד - נטשה, אבל לא רחוק מדי, שומרת על קשר עין. וכמו בפעמים הקודמות, גם הפעם במקום לעזוב היא מכלכלת את ההשלכות - אין לה בית לחזור אליו ואין לה איך לחזור לאין-בית הזה. היא לא יכולה לעזוב חדר באילת ככה פתאום באמצע הלילה, גם אם זה בדיוק מה שהשכל הישר אומר לעשות.

      כשרוצים להשפיל מאמן בעולם הספורט האמריקאי מפטרים אותו מחזור אחד לפני סיום העונה, אף על פי שאפשר בהחלט לחכות ולתת לו להשלים את המשימה בצורה מכובדת. הסיכוי של דיקלה לצאת טוב מהסיפור הזה הוא להצהיר ביום ה-41, רגע לפני יום ההכרזה הרשמי, שאלון והיא כבר לא. זו הדרך היחידה להחזיר לו באותו מטבע, להגיד את המילה האחרונה לאחר ההתעללות הרגשית שהעביר אותה. תרשו לי להמר שזה לא קרה.

      דודו וצוקית: תתרחקי ממני

      צוקית ודודו (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      את מתישה ואל תגעי בי. דודו וצוקית (צילום מסך מתוך התוכנית)

      הבעיה הכי גדולה אצל דודו וצוקית היא המסרים הסתומים שהם מחליפים ביניהם. כל אחד אומר לשני מה הוא רוצה ממנו, ואף אחד, לא הם ולא הצופים, מבינים מה בעצם הם רצו להגיד. "מהרגע הזה נשים לב למי יותר חשוב באותו רגע הדבר שחשוב לו", אומרת צוקית. מה זה בכלל אומר ומה את רוצה מחיינו?

      דודו עוד הרבה פחות ברור. כל ההתנהלות שלו נראית כמו סרטון של מכות ב"ימית 2000" - לא ממוקדת, מבולגנת וחסרת פואנטה. על מה צוקית מפנטזת? על זה אנחנו לפחות סגורים. לגבי דודו, לא הבנו קודם עד הסוף וגם אתמול הוא המשיך לגבב למוות, אבל דבר אחד שמענו ממנו בקול ברור - הוא לא רוצה איתה שום מגע.

      כשאתה יוצא לכמה דייטים עם מישהי והיא אומרת "אני מעדיפה לקחת את זה לאט", אתה אמור להבין שהיא פותחת לך את הדלת החוצה, מאפשרת לך לעבור דרכה בכבוד לפני שתקבל את המגף. כשהם כבר מגיעים לאיזשהו רגע של פיוס, צוקית מבקשת להיות יותר תקשורתיים ודודו מנצל את ההזדמנות שלה הוא מחכה מאז החתונה וזורק "וטיפה עם הלחץ של המגע פחות". מעבר לתחביר הנורא של המשפט (האיש הזה מסוגל להוציא משהו קוהרנטי מהפה?) הוא בעצם אומר "אני מעדיף לקחת את זה לאט".

      המבט של צוקית באותו רגע אמר הכול. בז'אנר הבידור קוראים לזה "לקפוץ את הכריש" - הרגע שבו שום דבר כבר לא יהיה כבעבר. כאן היא הבינה באופן סופי שהאופטימיות הנצחית שלה קיבלה את נשיקת המוות. הסיפור נגמר.

      בת אל ויוגב: אמריקאית במובן הרע

      בת אל ויוגב (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      חיים, נשמה, נעשה עוד אלבום. בת אל ויוגב. (צילום מסך מתוך התוכנית)

      בת אל ויוגב היו עד כה מהזוגות הפחות מעניינים בתוכנית. קארין ארד טענה כאן לא אחת, ובצדק, שיש בהם פלסטיקה מזויפת. אין קונפליקטים, הכול נפתר ב"מאמי" ו"מותק". ובכן, הגענו לרגע. אלבום החתונה במעמד צד אחד חשף בת אל אחרת, רגישה ופגועה יותר. פתאום היא התמודדה עם כל הבעייתיות שהייתה לה ולמשפחה שלה מלכתחילה עם האירוע הזה. תמונות, כמו שהיא אומרת, הופכות את העסק למוחשיות. יוגב, מצדו, פטר את זה ב"נעשה לך עוד אלבום". מהמם.

      אחר כך הגיע משבר שם המשפחה. יוגב לא יכול לסבול שום דבר שיאתגר את המחשבה הפטריארכלית שלו - ארבעה ילדים שיגדלו, כמובן, במושב תאשור ויישאו את שם המשפחה שלו. מבחינתו, אין שום סיכוי בעולם שבת אל לא תתמסר לשיטה הזאת. היא מנסה להצדיק אקט פמיניסטי בטיעון השוביניסטי "כבוד לאבא שלי", שמספר משהו על רדידות השיח.

      רצף האירועים הזה היה אמור לחלץ מבת אל קצת אופי ואנושיות, להמיס את הפלסטיות העוטפת אותה. במקום זה היא הסתפקה שוב בפיוס מהיר והכול כביכול נשכח. דבר אחד אפשר להגיד על בת אל: היא למדה בניו יורק איך להיות אמריקאית אמיתית - אוצרת בבטן ומשדרת פאסיב-אגרסיב. מתישהו הפאסיביות הזאת תתפרץ, אבל אנחנו, כנראה, כבר לא נהיה עדים לה.

      לירן ושירי: מתוסבכת, לא משוגעת

      לירן ושירי (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      עוד יש מצב שיישן במרפסת. שירי ולירן (צילום מסך מתוך התוכנית)

      הנה משהו שהגיע הזמן לפרוק: אני פשוט לא מסתדר עם ההכרזה של שירי שהיא "משוגעת". זה לא התחיל אצלה, כזכור, אלא אצל אמא שלה, שאמרה באחד הפרקים המוקדמים "הבת שלי, היא משוגעת". אקדח כוזב שנראה במערכה הראשונה יורה בשלישית, ושירי השתמשה גם היא בהגדרה המופרכת הזאת. מילים כמו "משוגע" או "מטורף" מגלמות בתוכן גם מחמאה. משוגע הוא אדם שמונע לפעולה, שיגעון הוא עניין אקטיבי. משוגע לא מפחד מנחיתה תמימה של מטוס באילת, הוא מייחל להתרסקות בשביל שיהיה לו קצת אקשן.

      שירי היא הכול חוץ ממשוגעת. היא מסרסת, מתוסבכת ופסימית עד אין קץ, זה כן. לירן דווקא נגע בנקודה הזאת, אבל נזהר כדרכו. באופן כללי הוא נזהר, משחק בונקר כל הדרך. קצת קשה להיות תקיף כשמציבים לך תער קבוע באזור הביצים. כשהוא אומר שהיא חייבת לסבול את הנחירות שלו ומתבדח על כך שייאלץ לישון בחדר אחר, היא אומרת לו שיישן באמבטיה או על הגג וסמכו עליה שהיא מתכוונת לזה.

      לירן מכיל, מכיל וממשיך להכיל, בור מרגיז ללא תחתית. את השלב שבו היה אמור לנפנף אותה לכל הרוחות כבר עברנו מזמן. דבר אחד ייאמר לזכותו - בניגוד לכל שאר הגברים בתוכנית, הכוונה שלו כנה ואמיתית. הוא מאמין שזה אפשרי, ולא משנה כמה פעמים שירי תדכא בו כל יצר של שמחה וחיבה. אם בתוכניות הקודמות זיהינו תהליך חיובי והתקדמות בזוגיות שלהם, הפעם הם הלכו 1,000 צעדים לאחור. מה שהכי עצוב פה הוא שלמרות זאת, מערכת היחסים שלהם היא היחידה שעדיין נושמת בכוחות עצמה.

      שרונה וליאור/אורטל ועידו: זה בסדר, גם לנו אין כוח אליכם

      אורטל ועידו (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      מה זה? חיוך? אמאלה! אורטל ועידו (צילום מסך מתוך התוכנית)

      אל תטעו בשרונה וליאור - הנשיקות והסקס ביניהם לא מספקים עדות להתפתחות של משהו חיובי. אחרי הכול, כמו אורטל ועידו, גם הם מפציעים תוכנית כן ותוכנית לא, פשוט כי אין מה להגיד עליהם ולהם עצמם אין מה לומר, שלא לדבר על כך שהם לא מעניינים. אז מה עושים? מעבירים את הזמן בעצלתיים ונותנים לנוף המקסים שמאחוריהם להיראות אטרקטיבי כמו קרטון ביצים מוכתם. לכאורה, הם עושים פעולה בסיסית שליאור מעולם לא עשה מימיו - מדברים יותר משני משפטים. ועדיין, גם השיחה הזאת שלהם נדרסת בחדרי העריכה, פשוט משום שהיא (שוב) לא מעניינת.

      דווקא אצל אורטל ועידו גילינו משהו מעניין. שניהם ידעו כבר במהלך ירח הדבש שאין להם שום סיכוי, ולא אחת זה היה אפילו די מכעיס לראות שאיש מהם (אהמ... עידו, אני מדבר אליך) לא סיים את הקשר לפני הזמן. מה עומד מאחורי ההחלטה לגמוא את כל 42 הימים לעולם לא נדע, אבל במקרה שלהם הריחוק הגורף עשה משהו טוב: הרומנטיקה לחלוטין מאחוריהם, ולכן החליטו ליהנות. מלון מפנק על חשבון ההפקה? בשביל זה שווה אפילו להיחנק מפרעצל.

      שרונה וליאור (צילום מסך , מתוך חתונה ממבט ראשון, ערוץ 12)
      שני משפטים זה מספיק לשבוע. ליאור ושרונה (צילום מסך מתוך התוכנית)