פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      המרוץ למיליון המירוץ (צילום מסך) צילום: צילום מסך
      המרוץ למיליון המירוץ (צילום מסך) צילום: צילום מסך

      גאונית: למה גילי היחידה שמצדיקה צפייה במירוץ למיליון

      מי שצופה במירוץ למיליון לא יכול היה לפספס את היצור המוזר והאופטימי הזה. גילי אמא של ירדן מהעונה הקודמת לא היתה קלה לעיכול בהתחלה, אבל ככל שהזמן עובר אי אפשר שלא להתאהב בה והפכה לסיבה העיקרית בגללה שווה לצפות בתוכנית

      הדמות הכי מעניינת ומצחיקה של המרוץ למיליון היא גילי - (חלק מהצמד גיליוטלי) שגם אם אתם משתייכים לאותם אנשים שמשקרים לכולם ואומרים שאתם לא רואים מרוץ, אין סיכוי שפספסתם אותן - זוג חברות שעברו את גיל 50 ומצליחות לאזן בצורה מושלמת בין ציניות יבשה וכעוסה לבין עולם קסום שכולו פיות ועננים ורודים.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      בהתחלה גילי הוצגה לעולם כאמא של ירדן וויזל, זו שרצה למיליון לפני שנה כחלק מהצמד אן וירדן והיום מתחזקת קריירה כאושיית רשת עם 170,000 עוקבים. אבל גילי מוכיחה את עצמה שמי שעוקפת את הבת שלה ככוכבת רשת, לפחות בסיכויים שלה לזכות לחיקוי בארץ נהדרת, למרות שבהצלחה להם עם הניסיון הזה - היא דמות כל כך קיצונית שלא ברור מה עוד אפשר לעשות כדי לצחוק עליה. החלק הטוב ביותר הוא העובדה שהשתיים מוכיחות שהן הרבה יותר מליהוק מצוין למשבצת ה"מבוגרות", ובניגוד לזוגות שהיו באותו טייפ קאסט בעונות האחרונות - להן יש סיכוי ממשי להגיע לסוף. והסיבה לכך היא גילי, שמעופפת על חד קרן ממשימה למשימה ומפנקת אותנו בראיית עולם שנלקחה היישר מתורות רוחניות שאנשים נאבקים לאמץ כבר אלפי שנים, או מרשימת התסמינים של כדורים פסיכיאטרים. הנה כמה מהתכונות שכולנו צריכים ללמוד ולאמץ מגילי:

      האחיזה שלה במציאות מקרית למדי
      אחת הבעיות שמפילה זוגות חזקים היא דווקא העובדה שהם חושבים יותר מדי ומלחיצים את עצמם בכל משימה. כאילו, הם במרוץ, המטרה שלהם היא לסבול למען ההנאה שלנו, אבל בעולם בו כולם צורחים כי הם צריכים להתמרח בחומר שמיוצר במעי של פילים ("קקי שעדיין לא הוקק" ע"פ מיכל) נראה שגילי מצליחה למצוא את הטוב בכל דבר - מורחים את טלי בג'יפה מסריחה? נהדר! תמרחו לה על כל הגוף, זה בטח יעזור לה לכאבים! מטפסות עליה חיות מלחיצות שגורמות לשאר המשתתפים לחרבן במכנסיים? איזה כיף שיש מיטה שאפשר לנוח עליה, ועוד לקבל מיני מסאז'. להאכיל תנינים? הבעיה היחידה היא שגילי לא יודעת איך קוראים להם, אבל גם לזה יש פתרון - פסססטטט פססטטט של חתול. מה? יש להם אוזניים, עובדה. תודו שזו דרך מדהימה לראות את העולם, כי עם כל הכבוד לאנשים שמספרים שהם מחפשים את הטוב בכל דבר, גילי באמת עושה את זה. גם אם "זה" אומר להסביר לטלי שהן קיבלו עצור בגלל שהן זוג חזק, ולא זוג שאף אחד לא ציפה לפגוש אחרי נקודת ההדחה הראשונה. אתם אומרים שהיא לא מחוברת למציאות? אין בעיה - אתם תישארו עם המציאות שלכם ועם החיבור הקדוש, נראה לאן תגיעו. בהצלחה עם הציפרלקס.

      היא לא מסוגלת לחשוב שלילי
      אנשים תמיד אומרים "תחשוב טוב יהיה טוב", אבל גילי לא צריכה להגיד לעצמה כלום, כי היא פשוט לא מסוגלת, טכנית, לחשוב אחרת. זה בדיוק המקום בו העולם הקסום, הצבעוני והפסיכודלי שלה משאיר אבק פיות לכל שאר הזוגות. גם ברגע בו היא נשברה ובכתה (האגדה אומרת שעל כל דמעה שמזילה גילי, מלאך מסטול מאופיום מאבד את כנפיו) היא מיד התעשתה ונזכרה שהיא רוצה להישאר במרוץ. כן, אדם אחר היה מוותר ומבין שמה שלא הורג אותך עלול לפצוע אותך קשה, לגרום לטראומות או לאשפז אותך בבית חולים זמבי (זמביני? זמביוני?) אבל גילי זימנה אליה את אלוהי הסוד הכמוס לפרה ולסוס והוכיחה שהיקום מקשיב, והיקום בתמורה שלח לה זוג שלא יודע איך לעזאזל נוצר צבע ירוק. אני בטוחה שאם גילי תעצום את העיניים חזק חזק היא גם תצליח לבקש את דרכה עד לחמישייה הראשונה, רק בכוח השקר העצמי. חיוביות מוגזמת? אין דבר כזה. או איך שאומרים בגן עדן - המציאות שווה בדיוק את איך שאנחנו תופסים אותה. לא פחות ולא יותר.

      היא לא מסוגלת להיות שיפוטית
      בניגוד לזוגות אחרים שצורחים אחד על השנייה על כל טעות או קוראים לעצמם בכינויים מורידים כמו "זוג נאחס", גילי היא ילדה מקסימה שכלואה בגוף של אישה בת 50+ שכלואה בתוך ענן שעשוי צמר גפן מתוק. זו בכלל לא אישה. זו מטריושקה רוסית של דמויות מסרטים מצוירים שבכל פעם שפותחים אחת מהן, קופצת החוצה דמות נוספת, והפלא ופלא -היא יותר אופטימית מהשנייה. גילי היא ה-WING MAN הטוב ביותר שיכלה טלי לבקש. היא מחבקת, מתרגשת, מכילה וקוראת לה מלכה בכל צעד. ובניגוד לאנשים שמנסים "לתקן" את מי שאיתם, גילי לא מנסה להעביר את טלי מהצד האפל גם כשהוא מאד אפל, וגם כשטלי אומרת ועושה דברים שיכלו להרוס לכל אחד אחר את המורל, גילי מוצאת דרך לא רק להתעלם ממנה, אלא גם להרים אותה חזרה. גם כשטלי אומרת שגילי עושה לימונים מלימונדה וכל מה שהיא מצליחה לעשות זה ביטר למון, גילי לא מנסה להסביר לה שיש דרך טובה יותר לחיות את החיים, היא לא בעסקי התיקונים, היא בעסקי שחיית גב לא מאומצת בתוך בליל המחשבות שלה, ומבלה את זמנה בצורה מועילה יותר מהרגשה רעה ופחדים: חולמת איך היא לוגמת קוקטייל אננס על חוף קאריבי ורוקדת סלסה לצלילי השקיעה. כולנו צריכים להיות גילי.

      היא מאד מאד מוזרה
      העובדה שלפעמים קשה לעקוב אחרי קו המחשבה שלה כי הוא נראה כמו ציור של פיקאסו לא אומרת שגילי לא אינטליגנטית. למעשה גילי מוכיחה פעם אחרי פעם שהיא הרבה יותר חכמה מרוב הזוגות. היא זוכרת את כל מה שצריך במשימות זיכרון, יודעת מתי לווותר ומתי להתעקש, תמיד מוצאת דרכים לצלוח משימות בקלילות ומראה קליטה חדה ונכונה של המצב, שלא לדבר על רמת אינטליגנציה רגשית שמאפשרת לה להתחבר לאדם כמו טלי מבלי שטלי תרצה לנעול אותה בארון. עובדה, כל ה"חזקים" מאחוריה, מנסים להבין איך להדליק רדיו, לא יודעים מה זה כנסת ישראל ובאופן כללי מסתובבים ברחבי העולם ללא היכולת לנווט ימינה ושמאלה.

      בסופו של דבר הדרך המנצחת, גם במרוץ למיליון, וגם במירוץ החיים, היא היכולת להרים את עצמך ואת האנשים שסביבך ברגעי משבר. זה לא מזל, זו יכולת. ולגילי יש אותה. אני לא אתפלא עד תום המירוץ היא תצבור קהל מעריצים מאמין ותתחיל סדנאות של חשיבה חיובית שיתקיימו בתוך בניין נטוש ומלחיץ בפלורנטין אותו היא תקשט עם כמה עציצים ותקרא לזה גילילנד. ומי תהיה הראשונה לקנות כרטיס לסדנה שתדרוש מכולם ללבוש רק ורוד? אני! מי בא איתי?