בוקס בבטן, הסיפור שפרסמה גל גברעם אמש, כששיצאה מתחנת המשטרה אחרי שניסתה (ונכשלה) להגיש תלונה נגד שי אביטל שהטריד גם אותה מינית. גל גברעם שאזרה אומץ לצאת מביתה ולהגיע לתחנה ספציפית שאליה הוכוונה על ידי דבריו של השר לביטחון פנים יחד עם נשים נוספות שנקראו להעיד, נתקלה ביומנאי ששאל אותה למה באה רק עכשיו, ושלח אותה להגיש תלונה באינטרנט, ואני רק יכולה לדמיין לעצמי איך זה הרגיש.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
עכשיו, לא רק שמדובר בפרשה רותחת שנמצאת כרגע בכותרות, והשם שי אביטל היה אמור לגרום לו להתעורר, גם היה לילה, וריק, וזה לא שהוא בדיוק התבצר מאחורי שקי חול כדי להגן על התחנה מפולשים מכוכב אחר, הוא בסך הכל ישב בדלפק הקפקאי שלו ונמנם כשנכנסה גל גברעם, אישה צעירה שאין ספק שהוא היה אמור לזהות ולטפל בה יפה, ולו רק בכדי לשמור על התחת של עצמו. איזו מן שאלה מחרידה זאת לשאול בסיטואציה הזאת. למה נראה לך, יא איש אטום, כי לא היה לה כוח להפעיל וייז?
בכלל לא ידעתי שהיומנאי אמור לשאול שאלות, וגם אם כן, אז שאלות ענייניות, לא שיפוטיות, כאילו הוא סלקטור מטעם אלוהים, שתפקידו להחליט האם זה חשוב או מעניין מספיק בכדי לכבד את המתלוננת במבט עיניים או בטיפת התחשבות, עד שעניינה מתברר. שאל אותה מתי זה קרה. לגיטימי. היא עונה - לפני שנתיים. ושאלת הפולו שהיא מקבלת היא "למה באת רק עכשיו?", וכך נתקלה גל גברעם לראשונה בפרדוקס המתלוננות, פרדוקס שמוכר לנו היטב מהעשור האחרון - כי השאלה ששאל היומנאי מתקיימת בלופ אינסופי והיא בעצם גם התשובה של עצמה.
בכדי להבין את הפרדוקס צריך לנתח את מה שעומד מאחורי השאלה הזאת. "למה רק עכשיו?" היא לא נזיפה אבהית שנובעת מדאגה, אלא אינסטינקט של הגנה עצמית, כמו להגן על הפנים אינסטנקטיבית אם מישהו יתקרב אלינו עם יד מורמת. היומנאי, שהוא גבר, כנראה חושב שהיא באה, כי רק עכשיו הפרופיל של הפרשה גבוה מספיק בכדי לאפשר לכל הבחורות הפמיניסטיות הנקמניות האלה לנצל את הבמה, ועל הדרך לסגור חשבון עם שי אביטל, מי יודע - אולי כי הוא אמר להן שהן צריכות לרדת חמישה קילו כדי לדגמן.
אולי היומנאי חושב שזו דרך מצוינת לדוגמנית מתחילה לפרוץ לתודעה, אם אין לה, נגיד, מספיק עוקבים באינסטגרם. הוא לא שאל "למה באת רק עכשיו?" מתוך עניין בשלומה בשנתיים האחרונות, אלא כי הוא מטיל ספק באמיתות התלונה שלה, שהרי אם היא היתה אמיתית, איך יכול להיות שעד עכשיו לא בער בה הצורך להתלונן.
"איפה אתם?" היא שואלת בסרטון את משטרת ישראל "אני צריכה שיגנו עלי. איפה האנשים שאמורים לעזור ולשמור עלינו?". החמודה בתמימותה חשבה שאם השר לביטחון פנים הזמין אותה לבוא להתלונן, אז כנראה יש במחוז מישהו או שניים שאמונים על המקרה הזה, אנשים נחמדים שישבו איתה ויגבו ממנה עדות, יחבקו, יבינו. היא מגלה שלא רק שאין לה עם מי לדבר, אלא שהאדם היחיד שנמצא שם לדבר איתה, במקום להתנצל על מחסור במענה מיידי (סליחה, רוב התקיפות לא קורות בלילה?) גם מעביר ביקורת על ההתנהלות שלה.
זו תגובה שחוזרת על עצמה כל כך הרבה פעמים אצל גברים, ונדמה לי שהבנתי מאיפה היא נובעת - זה נראה כמו סוג מעוות של אחוות מילואימניקים - קוד השתיקה הזה בין גברים ש"עושים קצת שטויות" כמו לגעת יותר מדי בחשפנית במסיבת הרווקים למרות שהם לא פנויים, כי "מה, בסך הכל באתי לבלות קצת, להשתחרר. הייתה שנה קשה". כמעט אף גבר לא "ילשין" על גבר אחר, כי הרי מה שאשתו לא יודעת לא יזיק לה, והסיכום האילם הוא שמה שקורה בבודפשט, נשאר בבודפשט.
העשור האחרון ו"מי טו" הביאו המון שינויים, וכנראה שהפחד של גברים ממה ש"הן" עלולות לעשות להם, עכשיו, כשמותר להן לדבר, להצביע, ולבוא במגע עם הבריות ללא אישורו של אבא, משתלט עליהם, והם חיים בחרדה תמידית מתי ייחשפו המעשים שהם עצמם עשו בעבר מבלי לחשוב הרבה. והרבה גברים עשו מעשים שעכשיו יכולים יתפרשו אחרת לגמרי מאשר לפני עשור או שניים. אז כשבחורה מאשימה גבר, אח - בדבר כזה, כנראה שמתעורר אצל הגבר שיושב מולה הצורך להתגונן, כי האישה הזאת היא אויב שבא להזיק ל"אחד מהחבר'ה".
איך לתקן את זה? הפתרון די ברור. הקצו נשים לטפל בזה, כי סביר להניח שהחמלה וההבנה שגבר זר יכול לתת לגל גברעם שהוטרדה מינית, פחותה בהרבה ממה שאישה, אפילו סתם אישה מהרחוב יכלה לתת בסיטואציה הזאת. ואם זה לא אפשרי תמיד, לפחות שיהיה שם גבר שיאמין לה, ישאל מה שלומה, ויביא לה כוס מים. מישהו שמסוגל להתגבר על האינסטנקט הראשוני להגן על עצמו, מישהו שיודע קודם כל להקשיב, לתת לה לפרוק את הסיפור שלה איך שהיא חוותה אותו, לא משנה לפני כמה זמן הוא קרה. אולי גבר מבוגר יותר, גבר שעבר הכשרה פסיכולוגית כלשהי, אולי אב לבנות, או משהו.
אל תדאגו, יהיה מספיק זמן אחר כך לשאול שאלות כמו "למה באת רק עכשיו", להצליב ראיות ולוודא שהאישה הזאת לא פמיניסטית נקמנית שבאה לדפוק חבר שלכם שבסך הכל רצה לבלות, להשתחרר קצת, כי הייתה שנה קשה.
ממשטרת ישראל נמסר:
מדובר בתקלה חמורה ולפיכך הנחה מפקד מחוז ת"א- ניצב עמיחי אשד למנות קצין בודק לתחקור האירוע והפקת הלקחים הנדרשים.
בנוסף, הנחה לתאם מיידית מפגש של חוקרת מצוות החקירה המיוחד שהוקם במחלק המוסר בימ"ר ת"א עם מגישת התלונה, ברגישות המתבקשת.
ימ"ר ת"א העמיד 2 מספרי טלפון
0506437087
0506447124
שיהיו זמינים 24/7 לסיוע לקורבנות בתאום הגשת תלונה ביחידה.
צר לנו על התחושה הקשה שנגרמה מאופן הטיפול בכניסה לתחנה, לצד המשך ניהול החקירה ברגישות המתבקשת, ע"י מערך חקירות ייחודי שהוסמך והוכשר לכך.