בסוף השבוע הזדעזעה כל המדינה מהרצח של ליטל-יעל מלניק ז"ל. הזעזוע גבר כשהתברר כי כנגד החשוד ברצח הוצא צו הרחקה אך המשטרה אפילו לא ידעה אודותיו. מה הם סוגי צווי ההרחקה הקיימים? כיצד מוודאים אכיפתו של צו כזה על ידי המשטרה ומה קורה כשגם המשטרה לא מטפלת?
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
צו הרחקה או צו למניעת הטרדה מאיימת הוא צו בו עושה בית המשפט שימוש על-מנת להגן על אדם, עסק, חברה, מוסד, גוף או הציבור הרחב מפני אדם אחר. הצו ניתן לדוגמא במקרים של אלימות במשפחה, הטרדה, הצקה, או תקיפה מינית, ולפעמים אף במצב של דיבור כגון איומים השפלות, הטרדות בטלפון וכיוצא באלה. המחוקק שם לנגד עיניו את הדחיפות שבהענקת סיוע למי שחש מוטרד או מאוים, ולכן כל אדם, ואף ללא צורך בעורך דין, יכול לפנות לבית המשפט הקרוב אליו, למלא טופס בקשה, אליו יצרף המבקש את ראיותיו כלפי הצד המאיים. אם בית המשפט יתרשם כי קיימת עילה סבירה להתנהגות מטרידה או מאיימת כלפי המבקש, הוא יעניק לו בו ביום צו הרחקה זמני, וזאת עד להתקיימות דיון במעמד שני הצדדים.
חשוב לזכור, אין לסמוך על מזכירות בית המשפט שתעביר את הצו, אלא על המבקש למוסרו פיזית לתחנת המשטרה. לאחר קבלת הצו הזמני, יקיים בית המשפט דיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-7 ימים ממועד הוצאת הצו הזמני. בדיון במעמד שני הצדדים, ישמע בית המשפט את טענותיו של הצד שנגדו מבקשים את הצו, ויחליט האם להפוך את הצו לקבוע, או לבטל את הצו, הוא עלול גם בהינתן שהתרשם שהבקשה למתן צו הרחקה הוגשה ללא צורך אמיתי, להטיל על מגיש הבקשה הוצאות לטובת הצד שכנגד.
עוד בוואלה!
סוגי צווי הרחקה
ישנם מספר סוגים של צווי הרחקה: צו להבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות, צו הגנה למניעת אלימות במשפחה וצו למניעת הטרדה מאיימת. החוק למניעת אלימות במשפחה עוסק בצווי הרחקה הנוגעים לסכסוכים ומקרי אלימות בקרב בני משפחה ומקנה לבית השפט לתת צו הרחקה על מנת להגן על בני משפחה שמאוימים (או מרגישים מאוימים) על ידי מי מבני משפחתם ובכלל זה הורה, אח, ועוד. לעומתו, עוסק החוק למניעת הטרדה מאיימת באפשרות להוציא צווי הרחקה נגד אנשים זרים כפי שניתן במקרה של יעל. כאשר הרעיון מאחורי כל צווי ההרחקה הוא אחד, לאפשר לאדם קיום שגרת חיים שקטה ושלווה.
מי יכול להגיש בקשה לצו הרחקה?
החוק למניעת הטרדה מאיימת מתייחס לכלל האוכלוסייה ומסמיך את בית המשפט לתת צו למניעת הטרדה מאיימת, כאשר הוצגו בפניו ראיות שאדם נהג באופן מאיים או טורדני , באלימות או בלש שלא כדין אחר מבקש הצו. זה יכול להיות כל אחד, גם השכן בבית ליד. במקרה של ליטל יעל מלניק, מי שביקש את הצו היתה הסבתא שזיהתה את הסיטואציה הבעייתית.
כעו"ד העוסק בתחום, ייצגתי במקרים רבים ומגוונים של דיוני צווי הרחקה, גם מבקשים וגם משיבים, בניהם מקרים של סכסוכי שכנים, הרחקה של בני זוג לשעבר, כוכב רשת זכה להטרדות מצד מעריץ טרדן, ולצערי הרב אפילו של אח כלפי אחיו. .
אבנר נתניהו לדוגמא, הוציא צו הרחקה כנגד הפעיל החברתי ברק כהן בית המשפט קבע שלכהן אסור להתקרב למרחק של 150 מטר מנתניהו למשך חצי שנה, למעט מפגש אקראי שלא יימשך יותר מכמה דקות. זאת בעקבות תלונה של נתניהו על הטרדה. מעין אדם הוציאה צו הרחקה כנגד מטרידן שאיים על חייה, ורבים נוספים.
סוגיית צווי ההרחקה נפוצה בכל העולם, לאחרונה הוציאה קנדל ג'נר לבית קרדשיאן צו הרחקה לאדם שפרץ לביתה ונתפס שוחה בעירום בבריכה שלה. הוא נעצר ולאחר ששוחרר בערבות - הגיע גם לביתה של קיילי, אחותה. בעקבות המקרה, הוצא נגדו צו הרחקה האוסר עליו להתקרב בחמש השנים הקרובות לאחיות. מספר ימים לפני כן הוצא צו הרחקה נוסף נגד אדם אחר שהגיע לביתה של ג'נר ואיים לירות בה. רק שבמקרה של הכוכבת היא עזבה את ביתה ושכרה אבטחה נוספת, אופציה שאינה רלוונטית עבור רוב הציבור.
תוקף הצווים
צו הרחקה הוא צו זמני, מטרתו להגן באופן זמני על מי שמבקש אותו בזמן שהוא ממצה את ההליכים המשפטיים שאמורים להבטיח את ביטחונו באופן קבוע. הצו יינתן בדרך כלל לתקופה של חצי שנה. ניתן להאריכו לשנה ובמקרים נדירים אף לשנתיים.
מה כולל הצו
הצו יכול לכלול הגבלות והוראות ספציפיות לגבי המרחק בו צריך לשמור צד אחד מחברו, כגון איסור יצירת קשר בכל אמצעי תקשורת או רק באמצעי תקשורת מסוים, הרחקה מכתובת או בית מגורים. ההרחקה כפי שאמרנו תפקידה לספק למאוים האפשרות לחיות את חייו בשלווה.
ניצול לרעה מול אמת מצילה
אחת הבעיות במתן הצווים היא שלעיתיים אנשים מבקשים להוציא צו כשלא בתום לב, ובכדי לנסות להשיא רווחים משניים, לדוגמא במקרים של סכסוכי גירושין, ירושה, או כל סכסוך אחר, וצד אחד מעוניין להרחיק או להפעיל לחץ ולהקשות על חייו של הצד השני. למרבה הצער ובין היתר לאור העומס, לעיתיים ממהרת המערכת המשפטית לתת את הצו כשלא בהכרח צריך אותו, או לשכנע את הצדדים לצווי הרחקה הדדיים, במטרה לקצר את הדיון וכך נוצר מצב של ריבוי צווים המקשה על המשטרה לאכוף אותם.
כיצד מוודאים אכיפה של המשטרה?
הפרת צו הרחקה מהווה עבירה פלילית, ואף יכולה להיות עילה לפניה לבית המשפט בבקשה לפי ביזיון בית המשפט. למשטרה יש את היכולת לעצור במקום כל מי שמפר צו של בית משפט, למרות שבמקרה של ליטל יעל גילתה המשטרה על קיומו של הצו רק לאחר רציחתה.
אז מה אפשר לעשות?
כשמבקש מקבל צו הרחקה, אל לו לסמוך על מאן דהוא כגון מזכירות בתי המשפט או כל גורם אחר שיעדכן את המשטרה. אני תמיד מייעץ ללקוחותיי להגיע פיזית לתחנת המשטרה, למסור לידיה את הצו, ולבקש שיודיעו לו ברגע שנשוא הצו מקבלו ע"י המשטרה.