זהירות! אתם במערכת יחסים רעילה של תלות הדדית

אתמול התפרסם אייטם שבישר שאורטל עמר מוכרת ביצת יהלומים שקיבלה במתנה מבן אל תבורי כשעדיין היו נשואים, במחיר צנוע של 70,000 ₪. זו לא הפעם הראשונה שעמר מוכרת מתנות שקיבלה במהלך הזוגיות הסוערת שלהם, והיא מקפידה לעשות את זה בצורה הכי פומבית ומוחצנת, אולי כדרך לסגור חשבון ולשים את מערכת היחסים הזו מאחוריה. קשרים רעילים באים באינספור צורות, ואחד המופעים העצובים והמרתקים שלהם הוא תלות הדדית - מכירת ביצת היהלומים אמנם לא מייצגת את האלמנט הזה, אבל היחסים של אתי ועופר בסדרה "מעילה", היא דוגמה קלאסית:

באמצע ראיון חשוב, רגע אחד לפני קידום, אתי מקבלת שיחת טלפון מעופר אחיה. "התקשרתי להיפרד", הוא אומר לה, "אבל הייתי חייב לשמוע אותך קודם". אתי המבוהלת קוטעת את הריאיון, רצה החוצה לרחוב ורואה את עופר עומד על קצה הגג של כלבו שלום כשהוא מאיים לקפוץ. בסצנה הבאה אנחנו רואים אותה בעמדתה בבנק, מתחברת למחשב ומבצעת את המעילה הראשונה שלה בכספי הלקוחות. עופר יושב מולה בריא ושלם, ובעיקר זחוח.

אנחנו קצת תלותיים, אז תעשו לנו לייק בפייסבוק ובאינסטגרם

והצטרפו לקבוצת הוידויים החדשה שלנו - בטוח יש לכן משהו מעניין לספר

הסדרה "מעילה" ("יס"), שהציגה את סיפורם של אתי אלון ועופר מקסימוב, ציירה את אתי כאישה צעירה ומוכשרת שהקריבה קריירה מבטיחה וחיי משפחה כדי לסייע לאחיה, שהלך ושקע בחובות הימורים. מעבר לתצוגת המשחק המוצלחת שלה, "מעילה" סיפקה לצופים דוגמה מושלמת למערכת יחסים של תלות הדדית.

נתחיל בזה שתלות הדדית, co-dependence באנגלית, היא מושג מטעה. על אף השם שלה, הדדיות היא בערך הדבר האחרון שאפשר למצוא בסוג כזה של מערכת יחסים. יותר מדויק לומר שבזמן שצד אחד של הקשר שקוע בהתמכרות למשהו (משקה, סם, הימורים, אוכל, סקס...), הצד השני מפתח התמכרות כלפי המכור. ההתמכרות הזו לטיפול במכור, להסתרה של ההתמכרות מפני הסביבה וגם לעליות ולמורדות של הקשר שהופך לרכבת הרים רגשית, הופכת עם הזמן למרכז חייו של תלוי-היתר. אם נחזור רגע ל"מעילה", אנחנו רואים שלאתי לא באמת הולך - היא מפסידה בכל החזיתות, מאבדת את עולמה, פוגעת בחפים מפשע שנתנו בה אמון וזורעת הרס בממדים של סרט אקשן עתידני. ובסופו של יום, הדבר היחיד שהצליחה לעשות בכל הכאוס הזה היה לקנות לעופר עוד קצת זמן הימורים מבלי שייאלץ לשלם מחיר על מעשיו.

בארצות הברית, בה גם ההתמכרות וגם תוכניות שנים עשר הצעדים לטיפול בהן רווחות מאוד, הביטוי "תלות הדדית" נזרק לאוויר לעתים קרובות. מחקרים על משפחות לא מתפקדות, בהן אחד ההורים או שניהם לא זמינים רגשית בגלל התמכרות או קושי נפשי, הראו שהרבה מהילדים שגדלים בהן לוקחים על עצמם תפקיד של "ילד הורי". כבר מגיל צעיר הם לומדים להתנהג בצורה בוגרת מגילם, לטפל ולדאוג לבית כשהמבוגר לא מתפקד. ילדים כאלה גם לומדים להיות קשובים ולפענח כל ניואנס בהתנהגות ההפכפכה של ההורה, כי לצערנו, הרבה פעמים ההישרדות שלהם תלויה בכך.

אולי השיעור המרכזי שילדים כאלה לוקחים ממשפחת המוצא הוא ההרגל לשים בצד את הצרכים שלהם כדי לְרַצות אחרים. את הדפוס הזה הם לוקחים איתם לתוך חייהם הבוגרים ולתוך מערכות היחסים הבאות שלהם. חלקם יהפכו לעובדים סוציאליים מצויינים; רבים מהם ימצאו את עצמם במערכות יחסים רומנטיות שבהן הם משחזרים את אותו הדפוס בדיוק. יותר מזה: הרבה פעמים כשהמכור ינסה להיגמל, נראה את בן הזוג התלותי עושה מאמצים לא מודעים לטרפד את הגמילה כדי לשמר את מאזן הכוחות בקשר. אם המילה 'שליטה' קפצה לכם לראש, אתם כנראה צודקים.

הזליגה של התמכרויות לישראל היא אמנם לא תופעה חדשה, אבל תקופת הקורונה, עם הבידודים, המתח והקרבה הממושכת שכפתה על התא המשפחתי, הציפה בעוצמה את כל מה שלא היה תקין עוד קודם, הגבירה את השימוש בחומרים משני תודעה והקצינה דפוסים זוגיים קודמים. אם גם לכם יש לכם חשד שמשהו לא מאוזן במערכת היחסים שלכם, שאתם "עובדים" בה במקום לצמוח ממנה, נסו להיעזר ברשימה הבאה:

איך תזהו שאתם במערכת יחסים של תלות הדדית? (נכתב בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים)

• 1. מגיעים ממשפחה מתעללת או לא מתפקדת?
• 2. מתמודדים עם תחושה מתמשכת של בושה ואשמה?
• 3. חשים שאתם צריכים להתאמץ כדי להרוויח את הזכות להיות נאהבים?
• 4. מרגישים אחראים לשלומו, רווחתו, בריאותו ומצב רוחו של בן זוגכם?
• 5. מוצאים את עצמכם עושים דברים בניגוד לרצונכם במערכת היחסים שלכם, אומרים "כן" כשהתכוונתם להגיד "לא"?
• 6. משקרים כדי להגן על מעשיהם של אחרים ולמנוע מהם להתמודד עם ההשלכות?
• 7. נמשכים מלכתחילה לאנשים תלותיים?
• 8. מרגישים שעמום או ריקנות דווקא כשמערכת היחסים שלכם נמצאת בתקופה יציבה וחסרת דרמה?
• 9. שואבים את תחושת הערך העצמי שלכם מתוך הנתינה לבן הזוג?
• 10. מרגישים לעתים קרובות מרוקנים מאנרגיה, כאילו אתם קורבנות של מערכת היחסים?

מכיוון שמדובר בדפוסים ששורשיהם מגיעים עמוק מאוד, ממש עד לחיווטים הכי ראשוניים שלנו כתינוקות, אין כאן פתרונות אינסטנט. המפתח לטיפול ושיקום טמון בעבודה על גבולות, בעזרת איש מקצוע או קבוצה (נר-אנון או קודא). גם אם תחליטו בסופו של דבר להישאר במערכת יחסים עם מכור, נסו קודם להבין למה אתם נשארים בה כדי שתוכלו לקבל החלטה מודעת.

• 1. הגדירו לעצמכם איפה בן הזוג/החברים/המשפחה/מקום העבודה שלכם נגמרים ואתם מתחילים.
• 2. שאלו את עצמכם - מה נעים לכם? מה לא נעים? ייתכן שתופתעו לגלות כמה זמן עבר מאז ששאלתם את עצמכם את השאלה הזו.
• 3. ממה שיקרתם לעצמכם שאתם נהנים עד היום?
• 4. מה אתם אוהבים לעשות לבד?
• 5. איך אתם מגיבים למצוקה של אדם קרוב, איך היא מפעילה אתכם?
• 6. איך אתם מרגישים כשאתם אומרים "לא"? אתם מסוגלים להגיד "לא"?
• 7. זהו מצבים בהם אתם חשים אשמה בגלל מעשה שמישהו אחר עשה.
• 8. הכינו רשימת מטרות ויעדים אישיים.
• 9. בצעו היכרות מחודשת עם עצמכם. זה זמן מצוין לפתח תחביב חדש, לעשות שינוי תזונתי או לנסוע לטיול.
• 10. דמיינו את מערכת היחסים שהייתם מאחלים לעצמכם. מתקשים? - הסתכלו סביבכם על מערכות יחסים של חברים, אפילו על זוגות בטלוויזיה. סמנו לעצמכם מה בקשר שלהם היה מתאים גם לכם.

נכון, מדובר בעבודה ארכיאולוגית לא פשוטה שבמהלכה תיפרדו מדפוסי התנהגות וחשיבה ששימשו אתכם שנים, לפעמים אפילו בהצלחה מסוימת. אבל מהעבר השני של התהליך מחכה לכם גילוי מחודש של עצמכם והרבה חופש בחירה לגבי האנשים שאתם מכניסים לחייכם. שווה, לא?

הכותבת שירז אפיק היא סופרת ועובדת סוציאלית. הרומן הרביעי שלה, "מתחת לעור", שיצא השנה עוסק בתלות הדדית. לרכישת הספר לחצו

זקוקים לתמיכה? התקשרו:
הקו החם של קודא רמי ב. 058-7448148
קו המידע של נר-אנון 050-5845886