יאללה, דלגו לי מהעיניים: זה הזוג הכי פחות אמין בחתונמי

אי אפשר לומר שאמש התרחשה הפרידה המפתיעה של חתונמי, יותר מפתיע שהם שרדו שבועיים (אגב, העונה עוברת מהר מהרגיל או שאני הוזה? חשבתי שאנחנו ביום החמישי בערך). לא נראה לי שאפילו אמא של דניאל האמינה שזה יכול להשתנות, למרות שמאד הערכתי את שליפת הפונפונים וריקוד העידוד הספונטאני שנתנה אתמול. דניאל הקשיב לה, והחליט לשנס מותניים ולבוא באנרגיות מחודשות לנסות שוב את הבלתי אפשרי - בילוי של אחד על אחד עם רינת. ביקב, כמובן. עם כל הכבוד לאנרגיות החיוביות של משיח דרי הרחוב - כדי לשרוד שיחה, ואולי אף לצאת תיקו מהתחרות עם פיד האינסטוש של רינת, חייבים לפחות שניים שלושה משקאות אלכוהוליים.

אז הוא סגר להם יקב, כי רינת אוהבת יקבים, לא כל כך בגלל ההתעניינות האדירה שיש לה מילדות בצמחים מטפסים, אלא כי הוא היה חייב להמתיק את ההצעה שלו לבלות רק שניהם יחד במשהו מנחם, ואפילו זה לא עזר.

- סגרתי לנו ביקור ביקב, כי את אוהבת
- שומע? באמת רציתי לדבר איתך. אני לא רוצה להמשיך יותר.

או, סנאפ.

זה היה קשה לצפייה, אבל המשך צפוי לשתי הפעמים בהן ניסתה להבהיר לו מעבר לכל ספק שאינה נמשכת אליו ולא תימשך לעולם (לפחות זה מה שאני שמעתי בין השורות). אחרי הפרידה אתמול בכלל סגרו עליה את הגולל ברשתות - כולם כועסים על רינת וקוראים לה חיה בסרט ואכזרית, ואני דווקא חושבת שצריך להסיר ממנה חלק גדול מהאחריות למחדל - אני נותנת לה 25 אחוז, חמישים אחוזים הולכים למומחים כמובן, שאין לי מושג באיזה יקום הם חשבו ששני אלה נחשבים התאמה סבירה, ולדניאל יש אחריות לפיאסקו בדיוק כמו לרינת.

אם היא חיה בסרט שהיא הרבה יותר שווה ממנו, או לא מספיק בוגרת כדי לנסות להכיר מישהו לעומק, גם הוא קצת לוקה באותן בעיה. לפי איך שזה נראה מהצד, לא רק היא שטחית שמחפשת חתיכים לצאת איתם - הרי הוא לא הכיר אותה לעומק ואז התלהב מאישיותה - הוא פשוט ראה בלונדינית רזה צועדת לקראתו בחופה, ופעל לפי הדפוס האוטומטי שגורם לו להעלות נשים יפות על נס ולהאמין שכיבושה של אחת כזו, שמאששת את חוסר הביטחון שלו ולא רוצה אותו כי היא נראית טוב ממנו, ייתן לו את האישור שהוא צריך.

אמש, בתוכניתנו השבועית חתומנו דיברנו קצת עם מנו כהן ודני זיסקינד מהעונה הקודמת, על ההתנהגות של אבא של בן. אני טענתי שהיא מוגזמת, ואפילו דורסנית כלפי כלפי רגשותיו של בן, שמאד ברור שהכל קורה מהר מדיי בשבילו. נכון, הוא שם, נכון, הוא נהנה עם מעין ונמשך למעין, ומעין מהממת ומתוקה ויש את כל הסיבות בעולם לרצות להיות איתה. אבל הוא עדיין לא שם. והוא לא צריך שאבא שלו ייתן לה מפתחות לבית הקיץ של המשפחה עדיין. נראה שבן לא בטוח שהוא רוצה אותה, וזה בסדר. מותר לו.

משום מה כשאני אומרת את זה לאנשים מסוימים הם נעלבים בשמה טיפה יותר מדי, ורגישות היתר של אנשים, במיוחד נשים, למעין ובן, נעוצה במידת הגוף שלה. עם כל הכבוד, מספיק עם זה. כמו שמעין בעצמה הבהירה לבן אתמול - היא ילדה גדולה, והיתה מעין לפני בן ותמשיך להיות גם אחריו - היא חיה עם עצמה בשלום יחסי, ואני די בטוחה שהיא לא האישה המהממת הראשונה שמישהו לא רצה אותה. זה קורה המון, באמת, לנשים בכל הגדלים ומכל המינים - לא תאמינו כמה פעמים אפסים מוחלטים דוחים נשים מדהימות, וזה קורה לכל הנשים - אפילו לאלה במידה 36.

ואני לא מנסה לומר שבן לא בסדר - להיפך - בן מתנהג מדהים. הוא מתחשב, הוא מנסה להיות כמה שיותר רגיש, הוא כן, הוא ישיר במידה, והוא מותק של בחור. אבל מותר למותק של בחור לא להיות סגור במאה אחוז על מותק של בחורה שהכיר לפני שבוע וחצי. גם אם היא שייכת לאוכלוסיה המוחלשת של נשים במידה הדיי נורמלית 44.

חבל שדווקא בחודש הגאווה אני נאלצת לומר את זה בריש גלי, אבל זוג הגייז של חתונמי הכי משעממים ביקום. הבנתי שגיא לא לגמרי נמשך למתן, והבנתי שלמתן יש חרדות נטישה, ונדמה שאם היינו מקבלים הצצה לכרטיסי הגריינדר שלהם היינו מגלים ששניהם מחפשים בן זוג אקטיבי. עוד דבר שיש לשניהם בנוסף לכל אלה, ובשפע מאד מוגזם, זו מודעות יתר למצלמות, לאיך שהם נראים ומה הם משדרים כלפי חוץ. הם שולטים בכל הבעת פנים וכל תנועת יד והרמת גבה, ואפילו החרדות שלהם אסתטיות, מגולחות למשעי ושזופות במידה הנכונה - בדיוק כמו הדו ראשי זרועי והקוביות בבטן. לצפות בהם זה כמו לצפות בוידאו-ארט של מערכת יחסים, וכל מה שנותר לנו לעשות זה לעמוד מול המיצג ולהנהן בידענות.

מכירים את :"בואי נהיה הזוג הזה"? אז בואי לא.

איף, איזה שני טרחנים. הגבר ה"עדין והערכי" שאינו מודע לכך שהוא נראה טוב, והאישה הצבעונית, ילדת הפרחים המהממת שאוהבת לצעוד בים וללכת לפסטיבלים, זו ששרה כשהיא פוחדת. יאללה. לא קונה את זה. מילא מהלך השירות העצמי של "הבריחה" מהחופה, שנועד אך ורק כדי לבסס איזשהי אינדיבידואליות דמיונית, וגם, בואו. הם ברחו עם צוות הפקה של עשרים איש. לא בדיוק הבריחה מכלא גלבוע.

אבל מה שבא אחר כך היה יותר גרוע, וכן, אני לגמרי מדברת על סצינת איסוף הזבל האקטיביסטית המשותפת בנמל יפו. בכלל, אנשים "טובים מדי" תמיד חשודים בעיני, ועצם העובדה שיש כל כך הרבה מצלמות מסביב למעשה הטוב הזה לא ממש עוזרת לשכנע אותי. אבל נגיד שזה היה אותנטי, נגיד שזה היה קורה גם בלי מצלמות. סבבה. מה לגבי הסצינה בשדה התעופה?

לכאורה זה היה רגע תמים של שני אנשים שניסו לעשות משהו כיפי ביחד, אבל כל מה שאני ראיתי זה את אחת מהבחורות הדלגניות האלה שאין מצב להגיע איתן לחוף הים והן לא ירוצו אל תוך הגלים תוך כדי שהן פושטות את הבגדים, ושרות בקול כי הרי "בפחד גדול פשוט שרים". כי הן "משוגעות", ו"קלילות" ונורא נורא "חופשיות". והיא לא לבד. גם הוא עם ה'אני מתנשק בדייט השמיני, ומתפשט אחרי שנה' שלו. סליחה, אני אלרגית לטוב לב מזוייף, לשמחה מזוייפת לחרדה מוסתרת, ובעיקר לרוחניות שמורכבת מכותרות וסיסמאות שנאספו מפסטיבלים. הזוג הזה מאד לא אמין בעיניי, ואני ממש מקווה בשביל כולנו ובמיוחד בשבילם, למנת אמת בריאה, יפה שעה אחת קודם.