גברים, מספיק. אל תמליצו על עצמכם באמצעות ההצהרה "אני גבר של פעם". זה לא מגרה כמו שנדמה לכם. יש סיבה ללמה פעם זה פעם ודברים בעיקר השתנו. נכון, היו גם דברים טובים פעם, ונכון הטכנולוגיה באמת פגעה בקשרים האישיים, אבל תנו לנו להגיד לכם - דבר אחד לא היה יותר טוב פעם, וזה היה הגבר. של פעם.
הדיסוננס הכי מעיק בגבר של פעם הוא שהוא רוצה גם אשת חייל וגם סרטון של אוקראינית בטיקטוק. הוא מגדיר נשיות אבל מתבלבל כשאת לא מתיישרת לפי הציפיות הפרועות שלו. מה זה בכלל 'גבריות'? ולמה הגדרה כל כך מצומצמת ממשיכה להתקיים כאילו אנחנו בסדרה על שנות החמישים? הגיע הזמן לשאול - מי זה משרת באמת?
עכשיו כשכולנו יודעים שהם יחד, אתם חייבים לראות את זה
חיוך שכבש את הרשת: הסיפור ההזוי של הסטודנטית שנעצרה
75% מהנשים חוות כאב מיני בשלב מסוים בחייהן, ושותקות: למה?
לכן כשמישהו אומר לך "אני גבר של פעם" (כן שחר, מדברים עלייך, שוב, כי זה או להתעסק בך או להתחרפן מסמוטריץ') - תברחי מהר ותברחי רחוק, כי בפועל, המשמעות עבורך היא לא מעודדת:
שוביניסט ולא מתבייש בזה:
"שוויון זכויות? בזמני זה היה נקרא 'בגידה במולדת'." הוא מספר לך בגאווה על איך סבא שלו ניהל בית עם "משמעת של פעם", כאילו דיקטטורה היא וינטג' מגניב שכולם מתגעגעים אליו. אם תגידי "פמיניזם", הוא יעשה סימן קרוס עם האצבעות כמו שעושים לערפדים.
מפליץ לידך:
הוא נחרד כשהוצאת שערוק קטן בדייט השלישי, אבל בבית הוא מפליץ בקול רם ורואה בזה "מחווה אינטימית שמעידה על קרבה". הוא רואה הבדל ברור בין "ביולוגיה גברית טבעית" לבין "התנהגות נשית דוחה". ותמיד גאה להזהיר: "אל תיכנסי לשם בחצי שעה הקרובה, כי זרקתי פצצה!"
מאמין שאת אמורה לשכב איתו כשהוא רוצה:
כמו שהוא לוחץ על הכפתור בשלט והטלוויזיה נדלקת. לפעמים הסוללות נגמרות (לטלוויזיה, כן?), אבל אז הוא פשוט מתעצבן ולוחץ חזק יותר. הרצון שלך פחות רלוונטי, כי ההנאה שלך לא חשובה.
מצפה שתטפלי בו:
הוא מחפש מישהי שתקפל את הגרביים שלו, תמיין לו את הבוקסרים לפי צבעים, ותתלה לו פתק מעודד על המקרר אחרי שהצליח להחליף את נייר הטואלט (כמעט) לבד. למה? כי אמא שלו שכנעה אותו שהוא הגבר הכי מיוחד בעולם - ומי את שתסתרי אותה?
הדעות שלך לא באמת מעניינות אותו:
כשהוא שואל "מה דעתך?", הוא בעצם מתכוון "תאשרי את דעתי בקול רם, כדי שאוכל לשמוע אותה פעמיים". ההקשבה שלו היא כמו הזיכרון של דג זהב, רק שהדג לפחות שוחה בשקט.
ינסה לשלוט לך על הלבוש:
"אוי, את לובשת את זה?" הוא שואל, לבוש במכנסי טריינינג מתקופת הצבא עם חור ובחולצה שפעם הייתה לבנה אבל עכשיו היא בצבע "לא הפרדתי את הכביסה". האופנה אצלו נעצרה ב־2003, אבל הדעות שלו על הבגדים שלך - עדכניות להחריד.
ישפוט את החברות שלך:
"ניצן הזאת לא תמצא חתן כי היא בררנית מדי". אומר הגבר שמחפש אישה שתיראה כמו דוגמנית, תבשל כמו שפית, תנקה כמו חברת ניקיון, ותהיה צייתנית כמו... טוב, אין לנו מה להשוות.
יזכיר לך ש'נבחרת' מבין כולן:
ימצא פגמים חיצוניים בנשים אחרות כדי שתזכרי שהוא מוותר בשבילך. הוא מומחה עולמי לשיפוט פנימיות מלפני שהן פתחו את הפה, אבל לא רואה שום בעיה בגוף שלו שמורכב 70% מבירה ו-30% דעות שמצא בקבוצות פייסבוק אפלות.
יצפה שתמיד תסכימי איתו, במיוחד בחברה:
אם תעיזי להגיד שהירח לא עשוי מגבינה, ידרוש לראות את התעודות שלך מהחוג לאסטרונומיה שלא למדת בו, ואז יסביר לך איך ירח עובד. אם התנגדת לדעתו בנושא שהוא ראה עליו כתבה של 30 שניות בטיקטוק, הוא ידאג להסביר לך למה הדוקטורט שלך בנושא פחות מוסמך.
לא מאמין בטיפול, רק בבקבוק וויסקי ושתיקה רועמת:
הוא מסוגל לדבר שעתיים על הפסד של הקבוצה שלו, אבל כשנפרדת ממנו לשבוע הוא אומר רק "היה לא כיף". טיפול זה "לחלשים", אבל איכשהו הוא מצליח להעביר 45 דקות בשבוע בשיחת תמיכה אנונימית עם ברמן שהוא לא מכיר. ביום שישי הוא יספר בדיחות על "כל הפסיכולוגים המיותרים", וביום ראשון בלילה יחפש בגוגל "למה אני מרגיש ריק בפנים" במצב גלישה אינקוגניטו.
מחכה שתשימי לו צלחת, תגידי בתיאבון ותשתקי:
בסרטים שהוא אוהב, נשים מגישות אוכל בשמלות יפות, ואז נעלמות באורח פלא. המציאות מבלבלת אותו - למה את גם מדברת? מכל הסצנות ב"משחקי הכס", הוא הזדהה במיוחד עם הסצנות בהן המלך צועק על כולם ואז זורק כוס יין.
חושב ש"רגשות" הם מחלה נשית, כמו מחזור:
לו יש שניים: רעב וכעס. כשהוא מתגעגע אליך הוא שולח "מה קורה", כשהוא מרוצה ממך הוא טופח לך על הראש כמו לכלב, וכשהוא עצוב - הוא פשוט שותק שלושה ימים ואז לא מבין למה עברת דירה.
מפחד מנשים חזקות אז קורא להן נשים 'קשות':
מעריץ גברים שמשיגים את מה שהם רוצים, אבל נבהל מאישה שיודעת מה היא רוצה. מקסימום הוא מוכן שתהיי "חזקה ועצמאית", כל עוד זה אומר שאת משלמת חצי מהשכירות אבל עדיין מכבסת 100% מהבגדים שלו.
קורא לך "נסיכה" אבל מתנהג כאילו את המשרתת:
"את הנסיכה שלי!" הוא אומר כשהוא רוצה משהו, "את המלכה שלי!" כשהוא צריך טובה גדולה. אבל האגדה שהוא מציע היא בסגנון גרים - המקורי, האפל והמטריד. הוא מחזיק מעצמו האביר על הסוס הלבן שלך, אבל בפועל את צריכה להיות גם הסוס, גם האורווה, וגם האביר שמציל אותך ממנו.