ברוכים הבאים לעבודה הכי אינטימית שלא כוללת מגע - עולם מפעל הפנטזיות הדיגיטליות. כאן, כל "ג'ולי" בת 26 בביקיני בתמונת פרופיל, היא בעצם גבר בן 37 מלונדון שמקליד תשובות מהספה בסלון.
הכתבה הזו מבוססת על תחקיר עומק של VICE והלשכה לעיתונות חוקרת, שחדרו למערכת הסודית של Texting Factory - שירות צ'אט מיני שמעסיק אלפי עובדים מכל העולם, שמשוחחים עם לקוחות גברים תוך התחזות לנשים נחשקות. התשלום? 6 סנט להודעה.
העובדים, שמכונים "מפעילי צ'אט", מקבלים זהות בדויה עם תמונה, ביוגרפיה מוכנה מראש וקובץ פרטים מעודכן של הלקוח. שם, תמצאו איפה הוא גר, איפה הוא עובד, עם מי הוא גר ואפילו תחביבים - הכול כדי שהתשובות יישמעו אמינות ולא יעוררו חשד. כל דמות יכולה להיות מופעלת על ידי כמה אנשים באותו היום - והלקוח לעולם לא ידע.
סופר נאני בוידוי "נגעו בי בגיל 5 - נזכרתי בזה רק בגיל 40"
תעלומת החתול הירוק: הבגידה שנחשפה בגלל טיפ ניקיון באינטרנט
פוליאמוריה: למה יותר מאהבה אחת יכולה להיות מתכון לאושר
עובדים מרחוק בדרך כלל מקבלים הודעה כשהם נכנסים למערכת. אבל אלה של "רשת טקסט מבוססת פנטזיה" קצת שונות. הנה דוגמה:
אם לקוח משתף דיק פיק, תן לו מחמאה
אם הוא מציין את הגודל בסנטימטרים, אומרים משהו חיובי
אם הוא מציע לשלוח תמונה, עודדו אותו לשלוח לכם
הדבר הגרוע ביותר שפשר לעשות הוא להתעלם מדיק פיק
התפקיד שלהם ברור: לגרום ללקוח להישאר בשיחה - כמה שיותר זמן וכמה שיותר הודעות. כל הודעה שהלקוח שולח עולה לו למעלה מדולר. כל הודעה שהמפעיל שולח - שווה לו 6 סנט. ההפרש? רווח נקי לחברות שמנהלות את הפלטפורמה. כדי להרוויח שכר יומי מינימלי - נדרשות מאות הודעות ביום.
מפעילים עוברים הכשרה מקוונת מהירה, שכוללת כללי עשה ואל תעשה: אם הלקוח שולח דיק פיק - יש לשבח אותו. אם הוא מתלונן על מחיר - להסיח את דעתו עם פלירטוט. אם הוא מבקש לעבור לפלטפורמה אחרת - להמציא תירוץ שימנע מעבר אך ישאיר תקווה. כל הודעה חייבת להיות מושקעת, עם איות תקני ושאלה בסופה, כדי להבטיח תגובה נוספת.
כפי שניסחו זאת חומרי ההדרכה של מפעל המסרונים: "תפקידך כמפעיל לשמור על העניין, הסקרנות והתקווה של הלקוח בחיים, להבטיח שהוא קונה עוד קרדיטים ולהמשיך את השיחה בפלטפורמה ".
"הייתי צריך לעבוד כל כך הרבה, כמו 10 שעות ביום, רק כדי להרוויח סכום הגון. בגלל זה הפסקתי. זו משרה חלקית טובה, אבל אתה לא באמת יכול לסמוך עליה", אמרה פאולה, מפעילה מהפיליפינים. "שמונה עד עשר שעות, אתה הולך לקבל סכום מכובד, 5,000 (74 או 90 דולר) עד 7,000 (100 ליש"ט או 130 דולר) פזו [בשבוע]".
השיחות נעות בין גסות וגרפיות במיוחד, לבין סיטואציות אינטימיות או רגשיות. מפעילים מספרים שלעיתים הם נאלצים להתמודד עם לקוחות שמביעים מצוקה נפשית, כולל מחשבות אובדניות - אך ההנחיות הן להימנע מהעמקה בנושא. בפלטפורמות אחרות יש "חדרי פאניקה" אליהם מועברות שיחות כאלה, אך התמיכה לעובדים עצמם כמעט ולא קיימת.
מעבר למפעילים הרגילים, קיימים גם "פוקרים" - עובדים שמתמחים ביצירת קשר ראשוני. הם שולחים הודעות פתיחה מיניות בוטות במיוחד, שמטרתן למשוך לקוחות לתוך שיחה ולגרום להם לקנות קרדיטים. אף על פי שהמסרים מציעים לעיתים מפגש פיזי, זה לעולם לא מתממש - הכול נשאר בגבולות הפלטפורמה.
התמונות בפרופילים מגיעות לעיתים קרובות משחקניות פורנו או מחשבונות מזויפים ברשתות החברתיות. לפחות סט אחד שאותר בחקירה היה מתוך הפקת פורנו מפורשת. לעומת זאת, התמונות שהלקוחות שולחים - לרוב אמיתיות.
למרות שהאתרים כוללים כתב ויתור שאומר שהשירות נועד לבידור בלבד, רוב הלקוחות מאמינים שהם מדברים עם נשים אמיתיות. חלקם אף בילו שלוש שנים בשיחות עם אותה דמות - מבלי לדעת שהיא הופעלה על ידי צוות מתחלף.
כאשר נוצרת "התקרבות" והגברים מבקשים להיפגש, או לשלוח הודעות בפלטפורמה אחרת, ההנחייה היא לתירוצים שמשאירים את הלקוח עם תקווה, גם אם מזערית. "אני מצטערת, יש לי תור לרופא שיניים הלילה" או "הפלתי את הטלפון שלי והוא בתיקון".
אבל אלה לא תמיד עובדים. כאשר לקוחות כועסים, המפעילים מעודדים להמשיך להגיב, כמעט לא משנה מה, גם כשהלוקח חושד שהוא לא מדבר עם אישה אמיתית. "היו לי כמה ממש מגעילים. לא יותר מדי. אבל חלקם נהיו כאילו, ממש אגרסיביים", אמרה מפעילה אחת, אבל לי אסור. בהודעת מייל שנשלחה לצוות, נכתב: "להיות גס רוח לעולם אינו נסבל בתוך החברה שלנו... זכור, לא משנה מה האנשים האלה אומרים לך אתה מקבל תשלום. אז חבשו את כובע משחק התפקידים שלכם וענו להודעות האלה בחיוך!"
ההדרכה של אומרת כי "ההנחה" שלקוחות יודעים שהדמויות שאיתן הם משוחחים הן פיקטיביות - אחרי הכל, הלקוחות צריכים לסמן "וי" בכתב ויתור, לפני הפעלת השירות. עם זאת, כל ההכשרה למפעילים נועדה לוודא שהלקוחות מאמינים שהם משוחחים עם אדם אחד אמיתי.
החברות שמנהלות את הפלטפורמות האלו שומרות על אנונימיות מוחלטת. העובדים מקבלים שכר דרך מערכות צד שלישי, אין להם מנהלים ישירים או קשר אישי כלשהו עם החברה. כל תקשורת נעשית דרך אימיילים אוטומטיים. עובדים דיווחו על ניכויי שכר שרירותיים, פיטורים ללא הסבר, ולחץ לעבוד בשעות לילה - במיוחד באזורים גאוגרפיים שלא חופפים לשעות הפעילות בארצות הברית, שם נמצא רוב קהל היעד.
אז אם תהית מי עונה לך בצ'אט המיני - זו יכולה להיות לורה מאנגליה, טנדאי מזימבבואה או אנג'לו מהפיליפינים. ויכול להיות ששלושתם עונים מאותו חשבון, באותו שבוע.
ולמרות כל זה - העובדים עצמם לא רואים בזה הונאה. "אם הגברים היו קוראים את התנאים, הם היו מבינים. אבל הם לא רוצים לדעת. הם רוצים להאמין", אמרה אחת המפעילות. מבחינתה - זו לא רמאות, אלא שירות.