"תגידי, את אישה של חורף או קיץ"?
"21."
"לא הבנת" הם ממשיכים "איזו עונה?"
"עונת 21. כי החמישה ימים האלה שהטמפרטורה מורה על 21 מעלות, הם התקווה שלי. בימים האלה מדי פעם נראה לי שאשרוד את החיים בכול אופן".
בתל אביב של שנות השישים הבילוי העיקרי בקיץ היה הים. דמיינו ילדה בת חמש נגררת עם אימא שלה לים וכבר אז ידעתי שזה לא יגמר טוב. היו אלה הימים שהעובדה שהשמש היא לא רק ויטמין D אלה גם מקור של סבל לילדות עם עור בפיגמנט שילגייה, עיניים בהירות רגישות לאור, ואון טופ אוף שונאת חול.
גווינת' פאלטרו ממליצה בחום: צעצוע מין אנאלי ליום האב
התגרשו והמשיכו לחיות יחד 16 שנה. זו הייתה חתיכת טעות
המלקחים וה-X פקטור: תנוחות קשות שבאמת שוות את המאמץ
חם, וגם שורף
בערבו של יום צורב מצאתי את עצמי שוכבת על הבטן כשאמי מורחת על גבי לבן קר, עד היום כשאני נזכרת במגע המצמרר של הלבן הקפוא על עורי הרותח והדואב + מתקלף, בא לי לבכות. כל מי שנגע בי שמע אותי צורחת "לאאא, שורף!".
בהמשך מרדתי, הייתי נעלמת לה אל תוך הסככה המצילה עם אפרסק ביד, כי ברור כשגרים רבע שעה מהים חייבים גם להצטייד במזון. והייתי יושבת לי כך כשעסיס האפרסק זורם על זרועותי ומתערבב עם החול שהופך לבוץ עיסתי, דומעת מהאור האכזרי וחולמת על הספר שאהבתי "אלה קרי הילדה מלפלנד" (שניתן עוד להשיגו באתרים השונים).
חם, אבל הלחות
אמא שלי גילתה כבר אז אכזבה ממני תוך שהיא מורחת עלי שוב את הקרם השערורייתי וולווטה - הבלוף של התקופה, שלא רק שאינו מגן על העור הוא מטגן אותו כמו סטייק במנגל. (גיליתי לא מזמן שעדין משווקים אותו - היכן מחלקת האכיפה של משרד הבריאות?.) ואומרת לי את המשפט הבלתי נשכח "ילדות בארץ ישראל לא נראות כך. תשתזפי קצת."
לזכותה יאמר כשבשנות ה 80 כבר כשהתבררה העובדה שהשמש (גם) מזיקה היא התנצלה בפני ואמרה..."באמת שלא ידענו".
כשטסתי לתאילנד (זוועה) והלחות שם נוראה אף יותר מתל אביב הלכתי לעשות פיפי וגיליתי לחרדתי שהשוקיים שלי בגוון כחול, לא זכרתי שחטפתי מכה, וזה גם לא כאב - פשוט כחול. מבירור קטן עלה שהזיעה מוססה את הצבע של הג'ינס. ועוד שאלו אותי "נו? איך היה בתאילנד? מחריד, זה מה שהיה.
חם, יבש
בצבא שירתתי באזור ים המלח בחור שגם העקרבים שנקלעו אליו נשכבו על הגב ואיבדו עניין בחיים, אבל היה לו יתרון יחסי. אפשר היה לייבש את השיער רק מלהוציא את הראש מהחלון. יתרון נוסף היה שאפשר היה להכין עין על המדרכה (נוסה, נשבעת). בחדר היה לי מזגן שרעש כמו קומפרסור, זה שאוסף עלים, כל כך רועש שכשהיו מכבים לי אותו הייתי מתעוררת מהשקט. בהמשך גילו שהרעש נבע מכך שהתנחל בתוך המזגן נחש. לא, הוא לא עשה לי כלום, היה לו חם.
אחרי השחרור בדירתי השכורה בגודל 30 מ"ר שיתרונה היה שאפשר היה להתקלח להושיט יד ולבשל על הכיריים, חבר מצא לי פטנט איך להתמודד עם הקיץ. הוא הניח על הוינטלטור פיסת אריג רטובה וכך ישבנו לנו כמו שני אהבלים כשנתזים של המים מהאריג מרססים לנו את הפנים (אם לא הבנתם, לא היה מזגן, בעל הבית היה קמצן) זה עבד למשך 10 דקות ואז שוב היינו מרטיבים את הבד וחוזר חלילה.
את כל זה אני מספרת לכם רק כדי לחלוק כבוד לאיש אחד בשם וויליס האבילנד קרייר, שהמציא את המזגן. אני חושבת שבכל בית, וודאי במישור החוף, כל משק בית צריך להציב מקדש קטן עם תמונתו ולהודות לו בוקר וערב.
זה הכל. נתראה בנובמבר.
קרולינה למקה קולקציית משקפי השמש שמונה 320 דגמים!! לפעמים אני חסה על כותבי התוכן השיווקי, הם כבר לא יודעים מה לחרטט. שימו לב מה מצאתי בידיעה לעיתונות. "ההשראה והאג'נדה שמאחורי הקולקציה מקדמת תעוזה, שבירת מוסכמות ושחרור מסטיגמות מיושנות" לא פחות. אבל, צריך להזכיר זאת לזכותה של קרולינה למקה שעשו מהפכה בענף המשקפיים, בטח האופטיות. לדוגמא, מה ששילמתי בעבר על מסגרת שאינה מותג מפונפן ועדשות אופטיות - 1500 שקל. היום אני סוגרת עניין ב-400 שקל ולא פעם אף פחות, תעקבו אחרי המבצעים שלהם, ותמצאו קולקצייה מרשימה ואין ספור עיצובים.
שחקן חדש בתחום הקוסמטיקה עשה בימים אלו עלייה, חברת ELEMIS הבריטית. תמצאו כמה מוצרים בסדרה אני ניסיתי את הבאלם לניקוי עור הפנים. ואימצתי.מדובר בחומר שמנוני במרקם כל כך נעים שאני אפילו משאירה אותו על העור כמה דקות, אחר-כך עם מגבת נייר (מיד הפרטים) לחה אני מסירה והעור בוהק בניקיונו. נפלא.
מגבות פנים חד-פעמיות Tikki מבית דיל קוסמטיקס. מי שהמציא את המגבות החד פעמיות הללו זיהה בוודאי את הצורך הפרטי שלי. מדובר במגבת פנים (יש שני גדלים) מחומר מתכלה ניתן להרטיבה והיא שומרת על מרקמה כמו בד. אני מניחה את החומר ניקוי על הפנים מרטיבה את המגבת ומנקה בהנאה נדירה את החומר. היא עשויה מ-100% סיבי במבוק, מה שאולי מסביר את הכיף בשימוש. זהו, התמכרתי . ניתן להשיג באתר של דיל קוסמטיקס
קרם הגנה לה רוש פוזה בעבר ניהלתי ממש מאבק עיתונאי שהמדינה צריכה לסבסד חומרי הגנה מהשמש. היו אלו ימים שההיצע היה דל והמחיר גבוה. כיום יש היצע מרשים ובמניפת מחירים לכל כיס, ועדין אני חושבת שזה צריך להיות מסובסד. כמו לחם בפיקוח. לטובת צרכנות נבונה לעור הפנים שווה להשקיע קצת יותר, במקרה זה קרם עם SPF 50 נעים, שלא גורם לדמע או שאר הצקות.
סרום מטפל של ווישי B3 SERUM. בימים אלו הושקה סדרה חדשה של ווישי שהדרמה שיש בו רכיבים פעילים המטפלים בטשטוש פגעי פיגמנטצייה, בריכוז גבוה. טוב, אז אני לא סובלת מפיגמנטצייה (זוכרים? ברחתי מהשמש מגיל חמש) אבל רבות מחברותי בהחלט. יש מושג של דרמטולוגים "העור זוכר" שזה אומר שכל הנזקים שנעשו מופיעים, במקרה זה כפיגמנטצייה - כשמתבגרים. הובטח לי שהחומר מתאים גם לבעלות עור רגיש במיוחד.
קרם מרגיע moisture surge spf 25 sheer hydratot של קליניק. הקרם הזה מצטרף למשפחת מויסטר סרג' שזה אומר קרמים במרקם מרגיע וקריר שהמגע איתו בקיץ נסבל. מה עוד שיש בו בילט אין SPF 25. ואם הקוסמטיקאית שלכן תגיד לכן שאתן צריכות קרם יותר "שמן" תגידו לה "להתראות בנובמבר".