כמה עובדות על לאה שנירר:
הגיעה לחיינו בתוכנית "מעושרות" אי שם בשנות ה-2000
יש לה סטודיו לפילאטיס
יש לה גוף אמאלה ואבאלה
יש לה צחי שגר בגרמניה
יש לה ניסיון חיים
יש לה ספר חדש שכתבה
וכמובן - יש לה שמלה שקופה
האישה הזאת לא מתעייפת, לא מפסיקה להמציא את עצמה מחדש, ואם מסתכלים על החיים שלה, מגלים שהיא תמיד נמצאת בדרך לאנשהו - לכל מקום - אבל תמיד קדימה. אחרי מאמצים כבירים והודעות רבות בווצאפ שלא נענו, הצלחנו להושיב אותה לשיחה קצרה על אהבה. מלכת הלבבות מכניסה בטן ונושמת.
אדרנלין, דופמין ותשוקה: המשולש האולימפי שאף אחד לא מדבר עליו
נעמה קסרי עלתה על משהו: זה הטיפול שכולנו הכי רוצות לעשות
בחדרי חרדות: במאבק גירושים נפסקו מזונות מזעריים לאב החרדי
ספרי על האהבה הראשונה שלך
"האהבה הראשונה שלי הייתה גבי, בגיל 16 בקרית ים. אני זוכרת שאבא שלי היה לוקח אותי מנווה שאנן אליו, כי לא היה לי רכב. גבי ניגן על אורגן והוא היה שר שירים, ואיך אהבתי אותו. לימים, עשיתי שידוך בין אחותו לבין קרוב משפחה שלי והם נשואים עד עצם היום הזה".
איך היתה הנשיקה הראשונה?
"עם גבי. הייתי די חננה, אז רק בגיל 15 כזה. אופן הנשיקה לא זכור לי. זו הייתה תקופה וגיל שלא מעבירים ביקורת טכנית על נשיקות, אבל היה נורא מרגש, והכל היה תמים ונקי, הכל מאד מקסים. אין אפליקציות, אין טלפונים, הכל בא מאד טבעי. טלויזיות בקושי היו - ועדיין, זו הייתה נשיקה של הסרטים, כי זה מה שהיה לנו לחקות."
אם יכלת להעביר מסר אחד לאקס שלך - מה הוא היה?
"כל האקסים - המסר - הפסדת במקסימום. כמה פאן היה יכול להיות לך, ותראה אותך. אכלת אותה".
חווית שברון לב גדול?
"כן, אבל לא שברון לב שמנע ממני לתפקד. היתה לי מועקה, בכיתי, שאלתי למה הלך, למה בא, בסדר, אבל לא שברון לב נוראי, לא דיכאון, לא פסיכולוגים לא כדורים ולא עניינים. קצת עצובה, עובר. אני שורדת."
מה היית אומרת לעצמך בת ה-15?
"הייתי אומרת לה לשחרר, לא להיות מאופקת כל כך. אלה שלא היו מאופקות מספיק קראו להן "נותנת", וזה הרתיע אותי. אז היית צריכה להיות מאופקת כדי שלא יחשבו שאת ה"נותנת". זה מצחיק היום, אבל אז ככה זה היה. הייתי אומרת לה: את לא מאבדת את הכבוד העצמי שלך אם את קצת משחררת. מה יגידו השכנים? זלא מעניין".
מה הדיל ברייקר שלך בזוגיות?
"אי פרגון. אם צחי למשל היה בא ואומר לי למה את עובדת, הרי לא חסר לך שום דבר, למה את קמה למה את הולכת - אין מצב שיהיה מישהו שיחסום אותי מבחינת התקדמות. מאז גיל 16 שעבדתי בגלידה, אני עובדת - עד היום. אם היה לי פרטנר שהיה עוצר אותי - אין מצב".
עד כמה את קנאית?
"אני רוצה להגיד לך שבצעירותי הייתי. ואז הבנתי לאט לאט שמי שלא רוצה להיות איתך, זה בסדר שהוא יילך. את חייבת לדעת שיש לו פריביליגיה שהוא איתך. כל הזמן שואלים אותי אם לא מזיז לי שצחי בגרמניה ואני פה. 'אולי יש לו עוד משפחה?'. אני עונה: מה יש לי לעשות עם האינפורמציה הזאת? את צריכה לצאת מנקודת הנחה שהוא איתך לא בגלל שסיכמתם, ואני לא אריב עם מישהו כדי שיהיה איתי. אני פשוט אהיה לבד, כשאישה היא עצמאית ועומדת בפני עצמה היא יכולה הכל. בגלל זה אישה חייבת לעבוד. חייבת".
מה הריב הכי גדול שהיה לך בזוגיות?
"זה היה קטע של לרצות עוד ילד, הרי התחתנתי עם אלמן שלא רצה עוד ילדים. כשפגשתי אותו הוא אמר שהוא לא רוצה חתונה וילדים. בסדר, אמר. יש לנו ארבעה".
מאמינה באהבה ממבט ראשון?
"אהבה ממבט ראשון זו יותר תשוקה, יותר הידלקות. אבל לא אהבה. אהבה זה דבר שמגיעים אליו אחרי שנים. אין דבר כזה אהבה ממבט ראשון. יכולה להיות התאהבות מהירה, אבל לא אהבה".
מאמינה בנפש תאומה?
"נפש תאומה זה קטע של חיבור. אני יכולה לפגוש אדם שמרגיש דומה מאד לי - חושב כמוני, אבל אפילו התאומים שיש לי בבית הם לא זהים בשום צורה. נפש תאומה אין אפילו אצל תאומים".
מהי אהבה בעינייך?
"אני חושבת שקודם כל צריך להיות חברים טובים לפני שאוהבים, ואני חושבת שהחברות והכבוד והפרגון ואפשרות הצמיחה ביחד, והחופש וההקשבה הם סופר חשובים לאהבה שתחזיק. אהבה זה מורכב, זה עולם ומלואו, וזו מערכת יחסים שנבנית ומצטברת.
חרטות יש לך?
"בטח שיש לי. לכולם יש. אבל אלו חרטות בונות. לתמיד יש משהו שיכולתי לעשות יותר טוב. אז להבא אעשה אותם יותר טוב. ואם אני כבר לא יכולה לעשות את זה, אני אתן את זה לילדה שלי. חייבים לקחת את החרטה בקטע חיובי, ולמצוא לה תחליף. את לא יכולה להחזיר משהו שכבר לא קיים בגלל חרטה - אז תבני את עצמך ממנה. אני בנויה מהרבה חרטות, והרבה תיקונים".