מלבד בפרק האחרון שבו משום מה מלאני קפצה למיטה של הדר הבוכה כדי לנחם אותה, ונשכבה עליה כאילו הם הבחרות הכי טובות בעולם, רוב העונה עברה עלינו כשעל מיטה אחת הנחש הדו ראשי הדר ואמילי, מאוגדות סביב שנאה משותפת נגד מלאני וכל חבורת אנשים-שלא-מסתדרים-עם-הדר-במאה-אחוז. מטאפורית, תמיד על מיטה ב' יושבת קבוצה נגדית שפשעה הוא להיות בסבבה יחד, מה שאומר מבחינת הדר שהם בוודאות מחרטטים, שחקנים, אחד בפה אחד בתחת ועוד מאוצר המילים המלבב שהנפיקה לנו העונה הזו של האח הגדול.
זה פחות או יותר מייצג את כל מה שמפריע לי בשתיים האלה, וליתר דיוק בהדר, כי הקיום של אמילי שם מתמצה כרגע בזרוע שלה, לא פחות מאשר הקיום של הדר מתמצה ב"אנטי". אם תשימו לב, מתחילת העונה העיסוק של הדר סובב סביב הדברים שהיא שונאת: היא שונאת "פוצי מוצי" (איכס, מי אומר את זה בלי להיות דוד סוטה), היא שונאת שמפריעים לה במטבח, היא שונאת ושונאת ושונאת ואם תשאלו אותי, מעל הכל, היא שונאת נשים, כפי שאמרה יעני-בצחוק בתחילת הפרק.
חתיך הזוי: השתלת הפנים שעבר לא מנעה ממנו למצוא אהבת אמת
"עדיף לשמוע את בן הזוג אומר שהוא חרמן על מישהי מאשר שישקר"
אישה בורחת מבשורה: צפו בהצעת הנישואים שנגמרה הכי גרוע שאפשר
ויותר משהדר שונאת נשים, היא שונאת נשיות. היא הראשונה לשמוח מהמחמאה "גברית", עוד ביטוי לגריסה מתנת העונה הזו, שאגב, נאמר ב"אח" כבר מספיק פעמים כדי לגרום לי לתהות בבעתה האם מדובר בסלנג לגיטימי בן זמננו. בכל אופן, מבחינת, נראה ש"גברית" משמעו ישירה, לא הולכת מסביב, אומרת הכל בפרצוף - כל הדברים שהיא ממש לא, אבל הייתה מתה להיות.
קל להתבלבל ולחשוב שהדר היא באמת מה שהיא אומרת שהיא, כמו שקל להתבלבל בין התוקפנות שלה לביטחון עצמי. היא מכניסה מספיק מילים בדקה בשביל שיהיה אפשר להניח שנאמר שם משהו חד והגיוני אבל לא באמת נאמר שם כלום. היא עוקצת ומתכחשת לעקיצות שלה, ובעיקר עושה המון פרצופים שהיא מצפה מהזולת להבין ולהתיישר לפיהם. למשל, כשהיא מניחה שאם זרקה משהו על קציצות כולם האזינו בקשב רב ועליהם לנהוג בהתאם. אין בזה שום דבר ישיר, אלא ערימות של פאסיב אגרסיב במקרה הטוב וגזלייט במקרה הרע.
אבל אי אפשר להיות ישירה באמת בלי להיות כנה, קודם כל עם עצמך. אם הדר הייתה ישירה באמת הייתה מסוגלת לומר למלאני דברים כמו "נפגעתי ממך" או "אני חוששת ממך". חלק מהעניין בישירות זו מסוגלות לחשוף חולשה, מה שנשים, חברתית, יותר נוטות לעשות דווקא, באופן אירוני. ותכלס, זה האתגר האמיתי. לא כזה קשה להיות ישירה בסגנון הדר, כלומר אנטיפתית, שתלטנית וגסת רוח, במיוחד אם התרגלת לקנות בדרך הזו נקודות זכות אצל גברים לאורך השנים. זה הדיפולט שלה. היא לא תרשה לעצמה להיות חשופה ופגיעה מול מלאני, כי היא עצמה מרגישה שלהיפגע מקציצות זה טיפשי ושל בנות.
לכאורה הדר גם מבקשת ישירות כלפיה, אבל גם זה בכאילו. היא לא יודעת איך להתמודד עם ביקורת, ומסובבת כל ביקורת עליה כנגד המבקרת. כך נולד למשל המשפט שלה, "בנות לא יודעות איך לאכול אותי". אתן מבינות? זו לא היא שמתקשה להתחבר עם נשים, אלא הן שמתקשות להתמודד עם מדהימותה של הדר, אטומות וקנאיות. כיוון שהיא גם מניפולטורית מצויינת ואינטיליגנטית להפליא, היא מצליחה גם לאורך העונה איכשהו להשריש את המסר הזה, ולייצר מצג שווא של מי שפותחת את הדלת בפני כולן, בעוד שהן - פרידה ומלאני, בעיקר - מסרבות להיכנס בשער הנכסף.
אבל איך אומרת הדר, "הפוסל במומו פוסל", ועוד משפטים שניתן למצוא בגוגל. כמו שזה נראה כרגע, הנשים היחידות שהדר מסוגלת לשאת הן אלו שלא מאיימות עליה בתחרות על המבט הגברי, אמילי ועינב, וגם זה בעירבון מוגבל. כמו שנאמר בסצנת הנחשות הבוחשות, הדר לא מרוצה מנימת ביקורת שמסתננת לפעמים לדברים של עינב כלפיה. אמילי, בניסיון לעודד אותה, מזכירה שלפחות עינב אומרת לה את מה שהיא חושבת בפנים, אבל הדר מעקמת אף וזו עוד הזדמנות להיזכר שהיא לא באמת רוצה לשמוע כלום מלבד מחמאות. כרגע, אמילי מתחזקת את מקדש ההערצה שהדר זקוקה לו, אבל ברגע שייפער ביניהן סדק ראשון גם זה הולך להתפוצץ.
אוי, כמה הדריות פגשתי בחיי: מלכות כיתה אכזריות שמתחפשות לקרבן כדי לשמר את מקומן על כס המלכות. בחורות כאלה משגשגות בשנים האחרונות בחסות הפמיניזם, כי עכשיו הן יכולות גם לומר שהדבר הסיסטרהודי באמת הוא לאהוב אותן, מבלי להידרש לשאלה מה הן עצמן תורמות לאחווה הנשית. הן גורמות לך להאמין שאת זו שלא בסדר, ושהאינטואיציות השליליות שלך לגביהן זו בסך הכל קנאה יוקדת ואנטי-נשית. אבל אל תתבלבלו: הדר היא האנטי-נשית הראשונה בבית הזה. לאף אחת לא אכפת שהיא ילדה של אבא וגדלה כטומבוי, אכפת שהיא חברה מעפנה. ביום יום זה אולי מביא אותה רחוק וסביר להניח שגם יביא אותה כאן לגמר, אבל אני מאמינה, או לכל הפחות מקווה, שבשביל לזכות היא תצטרך גם להתחיל לעשות שולם, בראש ובראשונה עם עצמה.