אולי תמיד חשדתם שבגידות של נשים מונעות ממקומות קצת אחרים משל גברים, והמחקר החדש הזה בדק בדיוק מהן המוטיבציות שלהן - הממצאים מגלים כי נשים שבוגדות אמנם בדרך כלל נמשכות פיזית יותר לשותפים לבגידה שלהן, אך רואות בבני זוגן הורים טובים יותר. כלומר, נשים עלולות לבגוד כדי להשיג "גנים טובים" לצאצאיהן תוך המשל הסתמכות על בני זוגן העיקריים לטיפול בצאצאים. בנוסף, המחקר מדגיש מספר מוטיבציות אחרות לבגידה, כולל חוסר שביעות רצון ממערכת היחסים, רצון לגיוון ואפילו נקמה.
הבנת הסיבות לבגידת נשים היא נושא לדיון מתמשך בפסיכולוגיה אבולוציונית. באופן מסורתי, בגידה בגברים הוסברה דרך הרצון להגדיל את ההצלחה הרבייתית על ידי הזדווגות עם מספר שותפות. עם זאת, הסבר זה אינו מתורגם ישירות לנשים, שאינן מרוויחות את אותם יתרונות רבייתיים ממספר בני זוג. התפוקה הרבייתית של אישה מוגבלת למספר ההריונות שהיא יכולה לחוות, ולא למספר בני הזוג שיש לה, בניגוד לגברים שיכולים פוטנציאלית להוליד הרבה יותר צאצאים עם מספר גדול של שותפות.
לא פייר: מכוערים חיים שנה פחות, וגורלן של מכוערות בכלל גרוע
איכס לא תאמינו מה הגועל ששחייניות צורניות שמות על הראש
מלכת הישבנים של ברזיל חושפת: אלו התנאים כדי לצאת איתי
כתוצאה מכך, ריבוי בני זוג לא מגדיל משמעותית את ההצלחה הרבייתית של אישה באותה מידה כמו אצל גברים. פער זה הוביל מדענים לחקור סיבות אבולוציוניות פוטנציאליות אחרות לבגידת נשים, מה שהוביל לשתי השערות עיקריות: השערת החלפת בן הזוג ואסטרטגיית ההזדווגות הכפולה.
היפותזת החלפת בן הזוג מציעה כי נשים עשויות לבגוד כדי למצוא שותף טוב יותר לטווח ארוך, ובבגידה למעשה מניחות את היסודות להחלפת בן זוגן הנוכחי במישהו בעל ערך זוגי גבוה יותר. מצד שני, אסטרטגיית ההזדווגות הכפולה מניחה כי נשים עשויות לשאוף להשיג את החומר הגנטי הטוב ביותר האפשרי משותף לבגידה, וזאת תוך שמירה על ההשקעה ההורית מבן זוגן העיקרי. אסטרטגיה זו תעדיף משיכה פיזית ויתרונות גנטיים בשותפים לבגידה, ואת בני הזוג העיקריים בשל איכויותיהם ההוריות.
"זה אולי נשמע מצחיק, אבל הגורמים האבולוציוניים לבגידת נשים בבני אדם הוא תחום של ויכוח נמרץ בחלק האקדמי שלי. במובן מסוים, יש יותר מדי הסברים טובים לכך" אמר מחבר המחקר מאקן מרפי.
החוקרים סקרו מדגם של 254 גברים ונשים הטרוסקסואלים דוברי אנגלית שבגדו, אספו נתונים ממשתתפים מ-19 מדינות, ומדדו שלושה מרכיבים עיקריים של משיכה - פיזית (מראה ומשיכה מינית), אישית (כמה הם אהבו את התכונות האישיות של בני זוגם ונהנו מחברתם), והורית (יכולות הורות והתאמה לגידול ילדים יחד).
בנוסף למדדים כמותיים, הסקר כלל שאלות איכותניות כדי לאסוף נתונים מדויקים יותר על המוטיבציות של המשתתפים לבגידה. המשתתפים התבקשו לתאר, במילותיהם שלהם, מה הניע אותם לקיים רומן מחוץ לזוגיות העיקרית שלהם/ן. מרכיב איכותני זה אפשר לחוקרים לתפוס טווח רחב יותר של מוטיבציות ולזהות דפוסים חוזרים בסיבות בגללן אנשים בוגדים.
נשים במחקר דירגו בדרך כלל את שותפיהן לבגידה כמושכים יותר פיזית אך פחות מתאימים כהורים בהשוואה לבני זוגן העיקריים. דפוס זה מתיישר עם אסטרטגיית ההזדווגות הכפולה, שבה המטרה העיקרית של בגידה היא לשלב "גנים טובים" משותף לבגידה עם התמיכה ההורית של בן הזוג העיקרי.
המחקר לא מצא ראיות לכך שנשים העדיפו את שותפיהן לבגידה באופן כללי או ראו בהם בני זוג טובים יותר לטווח ארוך. נשים לא דירגו את שותפיהן לבגידה גבוה יותר מבחינת ערך בן זוג או אישיות בהשוואה לבני זוגן העיקריים. זה מצביע על כך שנשים בדרך כלל אינן מחפשות להחליף את בני זוגן העיקריים בשותפיהן לבגידה. במקום זאת, הן נראות שומרות על הבחנה ברורה בין התפקידים של בני זוגן העיקריים ושותפיהן לבגידה, ומעריכות איכותיות שונות בכל אחד מהם.
מעניין לציין שהמחקר מצא גם שגברים הציגו דפוסים דומים לנשים בהתנהגות הבגידה שלהם. זה מרמז על כך שגברים, כמו נשים, עשויים גם לעסוק בבגידה כדי לחפש יתרונות גנטיים ומשיכה פיזית בעודם מעריכים את בני ובנות זוגם העיקריים כהורים.
"הגילוי שגברים היו גם כן דואליסטיים אסטרטגית - מעדיפים משיכה פיזית בשותפים לבגידה ויכולת הורית בבני זוג - היה הפתעה," אמר מרפי. "עם זאת, גם מחקרים קודמים מציעים שגברים הם אפילו יותר דואליסטיים מנשים בבגידות שלהם."
למרות שהממצאים לא תמכו בהשערת החלפת בן הזוג באופן כללי, חלק מהמשתתפים ציינו שהם קיימו בגידות בחיפוש אחר בן זוג טוב יותר לטווח ארוך. מספר נשים הזכירו שהתאהבו בשותפיהן לבגידה או רצו להיות איתם לטווח ארוך, מה שמשקף את אסטרטגיית החלפת בן הזוג. זה מצביע על כך שבעוד שהחלפת בן הזוג עשויה לא להיות המניע הדומיננטי, היא עדיין רלוונטית בעיקר עבור תת-קבוצה של אנשים.
גם גברים וגם נשים ציינו רצון לגיוון וחידוש כסיבה לבגידות שלהם. מוטיבציה זו מתיישרת עם הרעיון שאנשים מחפשים חוויות חדשות ומרגשות מחוץ למערכות היחסים העיקריות שלהם - הדחף לחוויות מיניות או רומנטיות חדשות יכול להיות גורם משמעותי בבגידה.
מספר משמעותי של נשים הזכירו חוסר שביעות רצון ממערכת היחסים כמניע מרכזי לבגידות שלהן. זה כלל תחושות של הזנחה, חוסר תמיכה רגשית, ואי-שביעות רצון כללית מבני זוגם העיקריים. נשים היו בולטות יותר מגברים בציון חוסר ההשקעה והתמיכה של בן זוגן כסיבות לבגידה.
חלק מהמשתתפים דיווחו על בגידה כצורה של נקמה בבני זוגם העיקריים, במיוחד בתגובה לבגידה של בן הזוג. נשים היו יותר סבירות מגברים לציין נקמה כמוטיבציה, ומשקפות רצון להשיב תחושה של צדק או איזון. למשל, אישה אחת הזכירה שגילתה הודעות של בן זוגה המחפשות נשים אחרות, מה שדחף אותה לבגוד כצורה של תגמול.
מספר משתתפים ציינו שהבגידות שלהם הונעו מרצון לאשר את רמת המשיכה שלהם. למשל, אישה אחת רצתה לדעת שגברים אחרים עדיין מוצאים אותה מושכת ורצתה לצבור יותר ניסיון מיני - המניע הוא רכישת מידע על הערך העצמי בשוק ההזדווגות.
למרות שצוטטה פחות, השערת המשקיעים המרובים נתמכה על ידי מספר תגובות. השערה זו מציעה שנשים עשויות לבגוד כדי להבטיח משאבים ותמיכה נוספים ממספר שותפים, ובכך לשפר את הישרדות וטובת צאצאיהן. אסטרטגיה זו רלוונטית במיוחד כשההשקעה של בן הזוג העיקרי אינה מספיקה, מה שמעודד נשים לחפש עזרה נוספת מגברים אחרים. למשל, אישה אחת הזכירה שהתקרבה לגבר אחר שתמיד היה זמין לעזור לה ולילדה, מה שמרמז שהיא חיפשה השקעה ותמיכה נוספות מחוץ למערכת היחסים העיקרית שלה.
לבסוף, חלק מהמשתתפים הזכירו גורמים ייחודיים או מצביים שהשפיעו על החלטתם לבגוד. אלה כללו לחץ, מערכות יחסים מרחוק, והשפעת סמים ואלכוהול. תגובות אלה מדגישות שבגידה יכולה להיות מושפעת ממגוון של גורמים חיצוניים ומצביים, מעבר לאסטרטגיות האבולוציוניות העיקריות.
"בגידה היא טקטיקה המשרתת מגוון אסטרטגיות אבולוציוניות" אמר מרפי. "עם זאת, זה לא אומר שאנחנו חייבים לבגוד, והרבה אנשים לא עושים זאת." כמו בכל מחקר, היו כמה מגבלות. למשל, המחקר הסתמך על נתונים מדווחים עצמית, שיכולים להיות לא מדויקים,כי משתתפים עשויים לא לחשוף במלואן מוטיבציות שאינן מקובלות חברתית לבגידה שלהם.
בנוסף, מרפי הדגיש שלושה סייגים חשובים לשלב בשיקולים:
1) רוב הנשים לא בוגדות, והרבה נשים שכן בוגדות אינן מיישמות אסטרטגיית הזדווגות כפולה, ולכן הרוב המכריע של הנשים אינן מיישמות אסטרטגיית הזדווגות כפולה,
2) מחקר זה אינו עוסק במוטיבציות מודעות, באופן ישיר, אלא בפסיכולוגיה האבולוציונית שעומדת בבסיסן, 3) המונח 'גנים טובים' מגיע מביולוגיה אבולוציונית, ולכן יכול להישמע די מטורף כשמיישמים אותו על בני אדם, וחשוב גם לציין שמתן הסבר אבולוציוני להתנהגות, כמו בגידה, אינו זהה להצדקתה או לסליחה עליה. "רק בגלל שבגידה היא טבעית לא הופך אותה לבסדר," אמר מרפי.