רבות מהאימהות מתמודדות עם הסיטואציה בה האב מרגיש בנוח שלא לעמוד בהסכמות לגבי חלוקת זמני השהות עם הילדים. מילא כי מדובר על איחור לאסוף את הילד, אולם פעמים רבות - האב פשוט מבריז ומודיע ברגע האחרון כי הוא אינו יכול להגיע. בין אם מדובר על שעות עבודה, תיעדוף של הזמן עם ילדיו מהנישואים השניים, או שמא הוא כלל חולה - תירוצים יש למכביר. בית המשפט, שמכיר היטב את התופעה, החליט לשים לזה סוף וקבע לאחרונה מחירון איחורים: 300 ש' על יום חול, 800 בסופ"ש.
האם חיים יצליח לסיים את העונה בלי שמלאני תזרוק עליו שרפרף?
בגלל הקאמה סוטרה? הודו אלופת העולם בסיפוק מיני, לונדון קרירה
טיילור סוויפט מתנצלת? בתור ישראלית, לא אוכלת את הבולשיט הזה
ההחלטה נתנה בעקבות עתירה של אם לשתי ילדות קטינות שפנתה לבית המשפט לענייני משפחה בקרית גת בבקשה לשינוי בהסדרי הסדרי השהות של האב אשר הוסדרו לפני כ 4 שנים במסגרת הסכם הגירושין ביניהם. במקביל ביקשה האם מבית המשפט שיורה על השתת סנקציות כספיות כנגד האב בגין כל הפרה של זמני שהות שייקבע בית המשפט על פי עתירתה.
בהסכם הגירושין שנחתם בזמנו, נקבע בין היתר מנגנון של שהיית הילדות עם האב יומיים בשבוע לאחר המסגרות כולל לינה אחת לפחות, ולכל הפחות לינה בסוף שבוע אחד מדי חודש. עוד סוכם כי תיאום זמני השהות הקונקרטית יוסדר מדי חודש בהתאם לסידור העבודה החודשי המתוכנן של האב ולאילוצים חריגים נוספים של הצדדים. בנוסף סוכם כי האב ישלם מזונות חודשיים לכל אחת מהילדות בסך 2,250 שקלים לחודש בתוספת מחצית הוצאות רפואה וחינוך. עוד הסכימו הצדדים על העברת זכויות האב בדירה המשותפת כנגד ויתור האם על זכויות הסוציאליות של האב.
לטענת האם, האב הפר את מנגנון הסדרי השהיה באופן שיטתי, או אם תרצו - לא היסס להבריז לאימא ולהשאיר את הילדים בחזקתה, 'בימים החופשיים' שלה .האב מצידו טען כי לא קמה כל עילה לשינוי הסדרי השהות הפסוקים, והבהיר שבמסגרת ההסכם הובאו בחשבון שיקולים משיקולים שונים, שהם בבחינת חיובים שלובים - בהם גם שיעור דמי המזונות וויתורו על זכויותיו בדירה המשותפת. האב טען כי האם עצמה היא שאיננה מקיימת את הוראות ההסכם ומפרט בין היתר את השיקולים הכרוכים עם מקום עבודתו ב- 16 השנים האחרונות שהובילו להסדר שבהסכם ולכך שאיננו יכול להידרש ל"מערכת שעות" אחרת, מה גם שהוא מקיים קשר הדוק עם בנותיו על פי ההסדר הנוהג.
נוכח התנהלותו של האב, האם ביקשה מבית המשפט שיקבע שני דברים: הראשון - מנגנון שהיה קבוע בו הילדים לנים אצלו פעמיים בשבוע, בימים קבועים, כמו גם שהות בכל שבת שניה. השני - קביעה כי במקרה של אי עמידה בתנאים, יוטל קנס על האב : 600 שקלים בגין אי לינה בכל סוף שבוע או חג ו- 300 שקלים בימי חול.
בתום הדיון, דחה השופט את בקשת האם לשנות את הסדר השהייה. זה הסביר כי בקשתה מתמקדת בהשפעות ההסדר עליה ולא על הקטינות. בנוסף, הוא ציין כי היא יודעת שהאב לא יוכל ליישמו עקב עבודתו (שלא השתנתה מאז נכרת ההסכם המקורי), ואשר בגינו הגיעו הצדדים עצמם להסכם שאושר, כך שמטרת העתירה למעשה היא להגדיל את סכום המזונות דה פקטו. בנוסף, לאור חוסר היכולת של ההורים לתקשר, הוא הוסיף על הוראות ההסכם גם מנגנון השתת חיובים כספיים הדדית במקרה של אי עמידה זמני השהות: בגין כל מפגש באמצע השבוע שלא כולל לינה אשר יופר, ישלם ההורה המפר לצד השני סך כולל של 300 שקלים. בגין כל מפגש באמצע השבוע אשר כולל לינה, ישלם ההורה המפר סך כולל של 500 שקלים ; ובגין כל מפגש בסוף שבוע ובחג ישלם ההורה המפר להורה הניפר סך כולל של 800 שקלים.
כמו כן, בן שלו, השופט שישב בדין, חייב השופט את האב להעביר את סידור העבודה שלו לאם וציין מפורשות כי במידה והאב ישתהה בהעברת סידור העבודה, שמשתנה מעת לעת, תוכל האם לעתור לאכיפה כספית. השופט גם הוסיף כי הוא מחייב את ההורים לשמר ערוץ תקשורת ענייני ומכבד ביניהם בכל הנוגע לקטינות - הן בעל פה והן בכתב (לרבות בתוכנות מסרים מידיים ומדיה חברתית).
פסק הדין מעורר לא מעט מחלוקת בקרב עורכי הדין. ישנם כאלו שסבורים כי מדובר על החלטה מתבקשת ונכונה, וישנם כאלו שחושבים כי היא שגויה ועלולה גם לפגוע בילדים : לדברי עורך הדין רפי שדמי, מומחה בדיני משפחה: "בית המשפט היה צריך למנות איש מקצוע אובייקטיבי שיניח את מסקנותיו והמלצותיו בפני בית המשפט, תוך שמירה ככל שניתן על הדיאלוג בין ההורים לטובת הילדים הנדרשת". לדבריו " פסק הדין מעורר קושי שכן יצירת "מחירון הפרה" שכזה לצד הקושי בהחלתו והטענות העלולות להישמע לגבי מי המפר מההורים, יש בו, בהעדר חוות דעת מקצועית חשש לפגיעה בקטינים. הרעיון 'לנער' את ההורים ולהבהיר שלא ניתן לשנות במעשים את פסק הדין המוסכם, הוא מרחיק לכת ויתכן אפילו מגביר את הסכסוך שביניהם".