אחת מכל ארבע נשים בישראל חוותה בחייה הטרדה או תקיפה מינית. רבות מהן מתמודדות עם פגיעה נפשית מורכבת המשנה את חייהן מן הקצה אל הקצה.
כדי להפחית את הנזק ולסייע בתהליך השיקום, מומלץ לקורבנות לפעול לקבלת פיצוי כספי מהתוקף. אמנם פיצוי זה לעולם לא יבריא את הנזק לחלוטין, אך הוא עשוי לתרום מאד למאמצי השיקום, לממן את הטיפול הנפשי והתמיכה הנדרשת, ולהעניק תחושה של סגירת מעגל מול התוקף.
"אמא, למה הבולבול קשה?": הפוסט על בן ה-4 שקרע אותנו מצחוק
כולם רוצים את זה, אבל אף אחד לא יקבל את זה - כי אין כזה
"מפורסמים לעולם לא יצאו איתי - אבל הם מציפים אותי בהודעות"
לדברי עו"ד איתמר בן עמי, המתמחה בתחום הפלילי והנזיקין, לעיתים קרובות, לתוקף יש בית על שמו, רכוש, קרנות השתלמות וחסכונות ועבודה, וניתן, בכלים משפטיים, להשיג ממנו מאות אלפי שקלים, ולעיתים יותר, כפיצוי המגיע לנפגעת. בנוסף, ייתכן וקיימים אחראים עקיפים שאפשרו את התקיפה ברשלנותם, או לא פיקחו כראוי על הסביבה שבה היא התרחשה. גם אחראים אלה יכולים להוות מקור כספי שיאפשר לפצות את הנפגעת על נזקיה.
לדברי עו"ד בן עמי, חשוב מאוד שהנפגעות יזכו לטיפול נפשי מקצועי כמה שיותר בסמוך לאירוע, כדי להפחית את הנזק הנפשי שייגרם להן. עם זאת, קבלת סיוע נפשי מהשירות הציבורי בישראל היא משימה קשה ומתסכלת, וכמעט בשום מקרה לא ניתן לעמוד בה במהירות.
התורים לקבלת טיפול נפשי במסגרת הציבורית ארוכים מאוד, ורבות מהנפגעות לא יקבלו אותו באופן מיידי, אלא לאחר חודשים ארוכים ואף שנים של המתנה. מצד שני, פנייה לטיפול נפשי פרטי כרוכה בעלויות כספיות גבוהות, שלא לכולן יש את האפשרות לעמוד בהן. גם מסיבה זו, חשוב מאד למצות את ההליך האזרחי נגד התוקף, על מנת שישלם על הנזקים אותם גרם ויממן את הטיפול העתידי והשיקום.
כיצד ניתן למקסם את הפיצוי מהתוקף?
לדברי עו"ד בן עמי ההליך המשפטי שעשוי לסייע לנפגעות לקבל את הפיצוי המגיע להן, מתחלק לשני מסלולים: ההליך הפלילי וההליך האזרחי.
"ההליך הפלילי מתחיל בהגשת תלונה במשטרה נגד התוקף," הוא אומר. "המשטרה חוקרת, אוספת ראיות, ואם יש די ראיות, התיק מועבר לפרקליטות או ליחידת התביעות להגשת כתב אישום". לדבריו, במהלך ההליך הפלילי, הנפגעת משמשת כעדת תביעה, אך אינה צד להליך. "חשוב לשמור על עדותה נקייה ולא מושפעת, ולכן היא אינה מעורבת ישירות בניהול התיק".
לאחר סיום ההליך הפלילי והרשעת התוקף, הנפגעת יכולה לפנות להליך האזרחי ולהגיש תביעה נזיקית נגררת לפלילים. "תביעה נזיקית היא תביעה אזרחית שמטרתה לקבל פיצוי כספי על הנזק שנגרם," מסביר בן עמי. "במקרה של תקיפה מינית, הנזק הוא בעיקרו נפשי, אך עשוי לכלול גם נזקים פיזיים, הוצאות רפואיות, אובדן הכנסה ועוד."
כיצד התביעה הנזיקית מסייעת לנפגעת?
יתרונה של התביעה הנזיקית הנגררת להרשעה בפלילים הוא שפסק הדין המרשיע משמש כראיה לביצוע העבירה ולאחריות התוקף לנזקי נפגעת העבירה. "אין צורך להוכיח מחדש שהתוקף אשם או את ארוע התקיפה עצמו, וזה מקל מאוד על ההליך האזרחי," אומר עו"ד בן עמי. "הנפגעת לא צריכה להעיד שוב על פרטי הפגיעה, אלא רק להציג את הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתקיפה."
באמצעות הפיצוי הכספי שייפסק לה בתביעה הנזיקית, הנפגעת תוכל לממן את הטיפול הנפשי הנדרש, לכסות הוצאות אחרות שנגרמו לה עקב הפגיעה, ולהתחיל בתהליך השיקום. "הפיצוי יכול לא רק לסייע לה להתגבר על המכשול הכלכלי בקבלת טיפול פרטי, אלא גם לשמש עבורה הכרה חשובה לפגיעה בה, הכרה שמהווה בסיס חשוב לשיקומה הנפשי" מציין בן עמי.
מתי יש לשקול סדר פעולות שונה?
ישנם מקרים שבהם מומלץ לפעול באופן שונה. אם קיים חשש שהתוקף יבריח נכסים כדי להימנע מפיצוי, חשוב להתחיל בפעולות לאיתור נכסיו בשלב מוקדם. "במצבים כאלה, ייתכן שיהיה צורך להטיל עיקולים זמניים על נכסיו של התוקף עוד לפני הרשעתו," מציין בן עמי. "זהו צעד משפטי מורכב, ולכן חשוב להיוועץ בעורך דין מנוסה."
האם ניתן להגיש תביעה נגד גורמים נוספים מעבר לתוקף?
"בהחלט", אומר עו"ד בן עמי. וממליץ לשקול תביעה נזיקית, בנוסף לתביעה נגד התוקף עצמו, גם נגד גופים אחרים שאפשרו ברשלנותם את הפגיעה. "אם התקיפה התרחשה למשל במוסד חינוכי, במקום עבודה או במועדון, וגופים אלה לא נקטו אמצעי זהירות סבירים למניעת הפגיעה, ניתן לתבוע גם אותם" הוא אומר. "גופים אלה עשויים להיות מבוטחים בביטוח אחריות מקצועית או צד שלישי, דבר המשפר את הסיכויים לזכות בפיצוי משמעותי". לדבריו, בעולם הנזיקי נקראים נתבעים שכאלה "כיס עמוק", משום שעל פי רוב הממון והרכוש שברשותם עולה בהרבה על גובה הפיצוי שייפסק לבסוף לקורבן התקיפה.
עם זאת, יש להבין שהגשת תביעה נזיקית נגד גופים נוספים עשויה להיות מורכבת יותר. "פסק הדין הפלילי מחייב רק את התוקף ולא את הגופים האחרים," מסביר עו"ד בן עמי. "יהיה צורך להוכיח את הרשלנות של הגופים הללו בנפרד, להראות שהם לא פעלו כנדרש כדי למנוע את הפגיעה."
האם כדאי לפנות ישירות לתוקף?
עו"ד בן עמי מזהיר את קורבנות התקיפה לבל ינקטו בפנייה ישירה לתוקף במטרה להגיע עימו להסדר כספי ללא מעורבות המשטרה. "פנייה שכזו עלולה להתפרש כניסיון סחיטה ולהזיק מאד להליך הפלילי, ולהליך האזרחי שבעקבותיו" הוא אומר. "התוקף עשוי להשתמש בעצם הפנייה כדי לטעון שהנפגעת מנסה להפליל אותו לשם השגת כספים, והדבר עלול לפגוע באמינות תלונתה, כאשר העניין יגיע לחקירה פלילית".
האם ניתן לתבוע את התוקף ללא הליך פלילי, או במנותק ממנו?
"בהחלט", אומר עו"ד בן עמי, "אך הליך שכזה הוא מורכב מאד". הדבר מזכיר את פרשת או ג'יי סימפסון שזוכה מרצח אשתו בהליך הפלילי, אך הפסיד בהליך האזרחי, ונאלץ לוותר למעשה על כל רכושו לטובת משפחתה של הנרצחת.
לדברי עו"ד בן עמי, הרף הפלילי להרשעה גבוה יותר מהרף לזכייה בתביעה אזרחית. לדבריו, השופטים בהליך הפלילי נדרשים להרשיע אדם רק אם הגיעו למסקנה שאין ספק סביר לביצוע העבירה ע"י התוקף, שהוא באמת עשה את מה שמיוחס לו. לעומת זאת, בהליך האזרחי, מספיק שהשופטים ישתכנעו כי המקרים הנטענים על ידי התובעת אכן אירעו, בסבירות של למעלה מ-50%, על מנת לפסוק פיצויים לטובתה.
לדברי עו"ד בן עמי, ההליך הפלילי מחייב את הקורבן לעבור חקירות רבות במשטרה עוד בטרם הגיעו לעדות בבית המשפט, בעוד שבהליך האזרחי הוא יידרש להעיד, אם בכלל, רק בדיון בבית המשפט עצמו.
"אך עדיין, הרבה יותר קשה להוכיח את התרחשותו של אירוע תקיפה או הטרדה, מבלי שנערכה חקירת משטרה מקיפה בנושא ומבלי שנבדקו טענות ההגנה של התוקף, או הכחשותיו" אומר עו"ד בן עמי, "ועל כן הבחירה לגשת להליך אזרחי נגד התוקף במנותק מהליך פלילי היא בחירה קשה, שחייבת להיעשות לאחר התייעצות עם עורכי דין המתמחים בדין הפלילי ובדיני נזיקין".
איך בוחרים עם מי להתייעץ?
בחירת עורך דין היא שלב קריטי בתהליך התביעה. "חשוב שעורך הדין יהיה מומחה בדיני נזיקין ומכיר היטב את ההליך הפלילי," מדגיש עו"ד בן עמי. "הוא צריך לדעת מתי לפעול ומתי להישאר מאחורי הקלעים, כדי לא לפגוע לא בהליך הפלילי ולא בסיכויי התביעה האזרחית". לדבריו, עורך דין המשלב ידע בשני התחומים עשוי ללוות את הנפגעת בצורה המיטבית, ולסייע לה למצות את זכויותיה בצורה מקסימלית.
האם תביעה אזרחית היא בכל מקרה משלמת לקורבן?
לדברי עו"ד בן עמי, ברוב המקרים תביעה אזרחית נגד התוקף היא צעד מתבקש, אך לא תמיד. לדבריו, אם התוקף הוא חסר כל רכוש או הכנסה, ייתכן שקבלת פיצויים ממנו תהיה מורכבת, ולעיתים קרובות בלתי אפשרית" הוא אומר. "חשוב לבדוק מראש את יכולותיו הכלכליות של התוקף, לבדוק אם יש בבעלותו נכסים, רכוש או חסכונות, וכמו כן לבדוק, האם הוא הגורם היחיד שניתן לתבוע ממנו פיצויים על התקיפה".
לדברי עו"ד בן עמי, אם אין לתוקף אמצעים, ייתכן שהמאמץ וההוצאות הכרוכות בתביעה אזרחית נגדו לא יצדיקו את התוצאה, אף על פי שלא אחת ישנן גם נפגעות שבעבורן פסק הדין נגד התוקף המחייבו בפיצוי שהוא אינו יכול לעמוד בו, מהווה הצהרה חשובה, שיש בה די כשלעצמה, גם אם לא ניתן לגבות את הכספים - וממילא חיוב כספי הגורר הליך בהוצאה לפועל יכול לגרום לתוקף להגבלת חירויות ו"חיים קשים" גם אחרי שירצה את עונשו שנגזר עליו בהליך הפלילי".
"התמודדות עם פגיעה מינית היא תהליך לא פשוט, המשלב אתגרים נפשיים ומשפטיים. קבלת פיצוי מהתוקף עשויה לסייע במימון הטיפול הנפשי ובתהליך השיקום, אך חשוב לפעול בצורה מושכלת ובליווי מקצועי, כדי למקסם את הפיצוי ולהפחית ככל הניתן את הפגיעה החוזרת בקורבן, בשל מעורבותה בהליך" אומר עו"ד בן עמי.
לדבריו, הנפגעות והנפגעים צריכים לדעת שהם לא לבד. "עם הייעוץ הנכון והתמיכה המתאימה, ניתן לפעול נגד התוקף מבלי לשאת במחירים כבדים, כשהמטרה שעומדת בכל העת לנגד עינינו היא להשיג כמה שיותר עבור הקורבן, ולקחת כמה שניתן מהתוקף שרמס את נפשו".
עו"ד איתמר בן עמי עוסק בכל תחומי הנזיקין והדין הפלילי, וכן מיצג ומלווה נאשמים בדין והפלילי ולווי נפגעי עבירה בהליך הפלילי ולאחר מכן בתביעות לקבלת פיצוי כספי.