הפסקת אש - תבוסה מבישה או התחלה חדשה? יש דרך לדעת

אחרי מלחמה ארוכה מאוד ישראל חתמה הסכם הפסקת אש, והדעות שלנו חלוקות. יש מי שקורא לזה כניעה או תבוסה, יש מי שחושב שאנחנו חייבים רגע של הפסקה, לנשום ולחשוב בבהירות על העתיד.
השיחות על הפסקת האש הזכירו לי כמה מן השיחות שלי עם מטופלים, גם הם נכנסים לקליניקה, מספרים ומשוועים לתשובות קריטיות על חייהם: "אז מה לסגור את העסק? או להמשיך להילחם?" "להמשיך לריב על העקרון שלי או לקרוא להפסקת אש?"

השיחות עם החברות מלאות בדעות שונות, ממש כמו בטיפול. יש מי שרוצה הפסקת אש, כדי לעשות חישוב מסלול, כדי לרענן את המלאים, כדי לנוח ולנשום. ויש מי שרוצה להיכנס עוד ועוד ולנצח ניצחון מוחלט.

"יפה כמוך - איך את עדיין רווקה?" 10 תשובות שישתלו אותם במקום
פגשו אישה במועדון הקיטקט, הלכו איתה הביתה והותקפו במשאבת פין
101 חטופים בעזה: תחילת העונה של הישרדות נתנה לנו כאפה קשה

והן שואלות אותי מה אני חושבת: האם זה נכון או לא נכון? ואני מתייחסת לזה ממש כמו בקליניקה: מה המטרה? מה את רוצה שיקרה? לפעמים, כדי לקבל את התשובה הנכונה, צריך לשאול את השאלה הנכונה. האם הצעד הזה משרת את המטרה שלנו?

זו כמובן שאלה מאוד אינדיבידואלית, וכל אחד יבוא על סיפוקו בדרך אחרת. השיח על תבוסה או ניצחון בהקשר של הפסקת אש מפספס לפעמים את הפואנטה. הרי בשביל שנצליח - בזוגיות, בעסק, במערכת היחסים עם הילדים - אנחנו צריכים לעשות הקרבה ולשלם מחירים. כשאנחנו עומדים לפני דילמה או משבר, בכל בחירה שנעשה יהיה טוב ורע, יהיו מחירים קטנים או גדולים והצלחות קטנות או גדולות.

הדיונים הבוערים שממשיכים את ההתעסקות הבלתי פוסקת במלחמה כבר טשטשו לנו את מטרת העל - של המדינה, של המזרח התיכון ושל כל אחד מאיתנו: הצורך בשקט, הרצון לחיות חיים שמחים ושלווים ונעימים ככל שניתן.

אני נזכרת בבחור מאוהב ומיואש שהסתכל עליי ותהה: "אני צריך להתגרש? אני עייף ממלחמות." לפעמים מלחמה מפוארת נגמרת בפשרה, בהפסקת אש שמעניקה לנו רגע להבין איפה אנחנו עומדים ולעשות חישוב מחדש. גם מלחמה עם הישגים מרשימים צריכה להגיע לסופה, כדי להגיע למקום הנכון, בכל תחום - מהריון, דרך עבודה, זוגיות, ניהול מערכות יחסים טובות ובריאות, וגם בהיבטים של ביטחון המדינה:

1. מה המטרה?
תגדירי את המטרה שלך בצורה ברורה ומדידה, כזו שאת יכולה ממש לדמיין, לראות ולכתוב.
2. אחריות מלאה.
תקחי אחריות על מה שהיה ועל מה שיהיה, על המחירים ששילמת ועל אלו שעוד תשלמי, גם אם זה נראה מפחיד או מסעיר.
3. תסכימי ותפנימי שאין תכנית מגירה.
את באמת רוצה פתרון ולא מראש חושבת על האופציה הנוספת. בחיים האמיתיים, אין לנו את האמריקאים שיכווינו אותנו ויתנו אור ירוק.
4. תהיי בחמלה על השגיאות שלך.
גם אם עשית המון טעויות, ההישגים שלך תלויים בטעויות שלך. אין מי שלא טועה, ומי שמקבלת את הטעויות שלה זוכה לסיפוק רב בהרבה כשהיא מגיעה למטרות שלה.
5. תגדירי את הערכים שלך.
ואז השאלה, על הפסקת אש - כן או לא? - תהיה יותר בהירה. ננקה את הקולות המיליטנטיים בראש כדי לפנות מקום לשלום.

מדינת ישראל חתמה על הפסקת אש אחרי מלחמה ארוכה שנכפתה עלינו - על מדינת ישראל ובכלל על העם היהודי - אחרי הישגים רבים ואבידות גדולות. יש מי שקורא לזה הפסד ומסרב לקבל את ההחלטה, ויש מי שחושב על המילואימניקים ועל תושבי הצפון שנעקרו מבתיהם. אני לא יודעת אם המנהיגים שחתמו על ההסכם פעלו לפי העקרונות הכתובים מעלה, אבל אני כן יודעת שאלו יכולים לעזור לנו לקבל החלטה בינינו לבין עצמנו, האם אנחנו אוהבים את הרעיון או לא. כך גם בחיים.

הכותבת היא ד"ר שלי רווה, מרכז הקואוצ'ינג הגדל לליווי ישראלים בחו"ל