ניקול כהן תמיד ידעה שהיא לא תלך במסלול הרגיל. בתור ילדה בת 14 מירושלים, כשהרסו לה את הגבות בניסיון עיצוב כושל, הבינה לראשונה עד כמה לתווי פנים יש כוח להשפיע על הביטחון העצמי. *"זה כמו לרצות אף יפה, שפתיים יפות—זה ממש מייפה או מכער,"* היא אומרת. אבל אף אחד, אפילו לא היא, לא ציפה שהתחביב הקטן הזה יהפוך אותה לחלוצה בתחום האסתטיקה בישראל.
הסיפור של ניקול מתחיל בבית הוריה, כשהסלון הפך לפינת המתנה והחדר שלה לסטודיו מאולתר. "אמא שלי ממש התביישה," היא נזכרת, "היא אמרה לי, 'מה אני אגיד? שהבת שלי מעצבת גבות?' אז אמרתי לה, 'אל תדאגי, אמא. את לא תצטרכי להגיד כלום—יגידו לך.'" ההתחלה לא הייתה פשוטה: תחום עיצוב הגבות כמעט לא היה קיים, ובירושלים הרימו גבה, תרתי משמע, כשהיא דרשה 100 שקלים על עיצוב גבות, סכום שנחשב אז שערורייתי.
הודעות הטקסט שחושפות הכל: התוכניות של בלדוני נגד לייבלי
"ואז היא התחילה ללכת להפגנות בקפלן. התגרשנו"
"החברה הכי טובה שלי שכבה עם החבר שלי וגם עם סבא שלי"
אבל התשוקה שלה לתחום והאמונה שהיא יכולה לשנות את התפיסה עשו את שלה. לאט-לאט, נשים מכל הארץ החלו לזרום אליה. היא הייתה "חלוצה," כפי שהיא מתארת את עצמה, שהצליחה להפוך מקצוע זניח לנושא חם בעולם האסתטיקה.
ניקול לא רק חוללה מהפכה בתחום המקצועי, אלא גם עברה טלטלות רגשיות מרתקות בחייה האישיים. היא פגשה את עומר, כשהייתה רק בת 17. "הוא היה האהבה הראשונה שלי," היא משתפת, אבל כמו שקורה לא פעם באהבות צעירות, הקשר נקטע.
ואז היא הכירה את ראם, מעצב שיער מירושלים, במסגרת צילומים לאינסטגרם. השניים התאהבו, נישאו כשהייתה בת 22, וניסו במשך שנים להקים משפחה. "עברנו טיפולי פוריות במשך כמה שנים טובות," היא מספרת, אבל בסופו של דבר, כשהייתה בת 27, השניים התגרשו. "אין איזו סיבה מפוארת לגירושים, זה פשוט לא עבד יותר."
הקריירה של ניקול הלכה והתפתחה יחד עם חייה האישיים. לאחר שנים שבהן עבדה מתוך הבית או בסטודיו של ראם, היא הגיעה לרמת אביב, שם מצאה את מקומה במרכזי אסתטיקה לצד רופאים מובילים. "אני כמו רופאה אסתטית לגבות," היא אומרת בחיוך, ומתארת איך נשים יוצאות ממנה בתחושה שהן עברו מתיחת פנים.
אבל זה לא הספיק לה. עם הזמן, ניקול הבינה שהשלב הבא הוא להעביר את הידע שלה הלאה. "החלטתי לפתוח אקדמיה לעיצוב גבות ומיקרובליידינג," היא מספרת בגאווה. "זה לא רק ללמד טכניקות, אלא גם להבהיר כמה זה משמעותי. אסתטיקה זה לא דבר שטחי; זה יכול לשנות חיים." באקדמיה שלה, שנמשכת חודשיים, היא מלמדת נשים כיצד להפוך את התחום לקריירה מקצועית ומשמעותית.
החיים, כדרכם, הפתיעו אותה שוב. יום אחד, כשהייתה במשבר אחרי הגירושים, חברה גררה אותה לים בתל אביב. שם, על שביל בהילטון, ראתה את עומר במקרה. "אם הייתי מסתכלת ימינה, אפילו לא הייתי רואה אותו," היא נזכרת בחיוך. השניים חזרו להיות יחד, ובזמן קצר מצאו את עצמם מתחתנים. הפעם, הכול קרה מהר: *"ידעתי שיהיה לנו קשה להיכנס להריון, ואז רצה הגורל ונכנסתי ממש מהר." כיום, אדריאן, בנם המשותף, בן שנה.
אם תשאלו אותה, היא תמיד ידעה שהיא תצליח. אבל הדרך לשם הייתה מלאה באתגרים. בין אם זו אמא שלה, שחששה לומר שהבת שלה מעצבת גבות, או החברה שזלזלה במקצוע, ניקול מצאה את עצמה שוב ושוב נלחמת על המקום שלה. היום, היא כבר במקום אחר: "אמא שלי מאוד גאה בי עכשיו," היא אומרת, וכנראה גם החברה.
ניקול כהן היא דוגמה חיה למה שאפשר להשיג עם חזון, נחישות, ואמונה בלתי מתפשרת בעצמך. בעולם שבו עדיין נדרשת נשים להוכיח את עצמן שוב ושוב, היא הצליחה לא רק לפרוץ דרך, אלא גם להראות שגבות יכולות להיות הרבה יותר מקו דק מעל העיניים—הן יכולות להיות מסלול לקריירה, לביטחון עצמי ולשינוי חיים.