מדינת ישראל הפקידה מדי חודש לחשבונם של מאות אלפי גברים שנשלחו לחזית תגמולי מילואים - אות כבוד ראוי על נכונותם להגן על המולדת ולהעמיד את חייהם בסיכון. אך בעורף, מאות אלפי נשים נותרו להיאבק לבדן: הן נשאו בעול גידול הילדים, התמודדו עם לחצי היומיום בצל המלחמה והפחדים הנלווים לנוכחות יקיריהן בחזית. ההקרבה שלהן, לעומת זאת, נותרה ללא תגמול או הכרה. עבור גרושות רבות, התקווה הייתה שהתגמולים ייכללו בתחשיב דמי המזונות - אך בית המשפט קבע אחרת: התגמולים, כך נפסק, הם מענקים אישיים, המבטאים הוקרה לשירות ולסיכון, ואינם חלק מההכנסה לצורך חישוב המזונות.
בתביעה שהגישה אם גרושה לבית המשפט לענייני משפחה באשדוד, טענה כי הכנסותיו של הגרוש עלו מאז נפסקו המזונות, וכי הוא משתכר כיום 17,640 שקלים בחודש. לטענתה, בעוד היא נושאת בעיקר הנטל בטיפול בקטינה ונאלצת להיעדר מעבודתה בעת מחלותיה, הוא מנהל אורח חיים בזבזני. לכאורה, מדובר בתיק מזונות שגרתי, שבו כל צד מציג את עמדתו בניסיון להטות את הכף לטובתו. אך במקרה זה, בית המשפט נדרש לראשונה לדון בטענה יוצאת דופן: האם יש להגדיל את דמי המזונות בהתבסס על דמי המילואים שקיבל הבעל.
חסרת ביטחון? 5 סימנים שאת הרבה יותר מושכת ממה שאת חושבת
בלי אלכוהול, בלי מחויבות, ובלי גילוח: כך ייראו דייטים ב-2025
זקפה לאומית: כולם מדברים על ההתאוששות, אבל מה עם 60% סיכוי לאין-אונות?
זו טענה כי האב שהה ימים ארוכים במילואים וקיבל תגמולים משמעותיים, אותם ביקשה להביא בחשבון במסגרת תשלום המזונות.לאור זאת, טענה האם בתביעתה כי יש להעלות את דמי המזונות שנפסקו, במטרה למנוע מצב של "בית עשיר ובית עני", על רקע פערי ההכנסות התהומיים בין הצדדים. לדבריה, בעוד היא משתכרת כ-6,500 שקלים כטלרית בבנק, האב משתכר 17,640 שקלים בחודש.
מנגד, בכתב הגנתו טען האב כי שכרו נמוך מזה שהציגה האם, בעוד ששכרה גבוה ממה שטענה. עוד הדגיש כי טענותיה בדבר הכנסות גבוהות נשענות על מענקי מילואים שקיבל ושעות עבודה נוספות שביצע בעקבות המלחמה - הכנסות שאינן משקפות את פוטנציאל ההשתכרות הרגיל שלו. לדבריו, הוא שירת במילואים במשך חודשים רבים מאז פרוץ המלחמה, וקיבל בגין כך מענקים ותגמולים משמעותיים. התובעת ביקשה להתחשב בסכומים אלה לצורך הערכת יכולתו הכלכלית ופוטנציאל השתכרותו. מעיון בדפי חשבון הבנק שצרף האב, עלה כי במהלך השנה החולפת קיבל מענקים בגין ימי מילואים בסכום ממוצע של כ-3,500 שקלים בחודש.
השופטת עפרה גיא ציינה בפסק דינה כי חלוקת המענקים למשרתי המילואים נועדה, בין היתר, להתמודד עם החשש מפני ירידה בהתייצבות לשירות, לאחר למעלה משנה של לחימה ממושכת בעזה ובלבנון. לדבריה, המענקים נועדו לתגמל ולתמרץ את משרתי המילואים לשוב ולהתייצב בעתיד. עוד הוסיפה השופטת: "לא מן הנמנע כי לצד מטרה זו, נועדו התגמולים לסייע כלכלית למשרתי המילואים שהכנסתם נפגעה עקב הגיוס, ואף לאפשר להם לממן את המעטפת הטיפולית הנדרשת בשל ההשלכות הפיזיות והנפשיות של הלחימה."
בשורה התחתונה - השופטת דחתה את תביעתה בעניין תגמולי המילואים, תוך שציינה כי מענקים אלה הינם אישיים ומיועדים למשרת המילואים, בין היתר, על רקע הסיכונים הכרוכים ביציאה למלחמה וכאות הערכה והוקרה המוענק למשרתי המילואים, "העוזבים את חיי הנוחות ויוצאים לחרף נפשם על הגנת המולדת". לדבריה, כל עוד לא נטען או הוכח בפניו אחרת, יש לראות בתגמולים שקיבל הנתבע על רקע השירות במילואים כחלק מהכנסתו החודשית השוטפת.
עו"ד רפי שדמי, מומחה בדיני משפחה: "קביעת בית המשפט, לטעמי, גורפת וכוללת התעלמות לכאורה מתפקידה של האישה/האם בזמן המלחמה ובהעדרו של אב המשפחה המשרת במילואים. המטלות שנותרו לאם, הורה יחידני, במשך כל תקופת שירותו של הבעל /האב במילואים הן רבות מגוונות וקשות ותמורתן מכרעת בניהול בלעדי של משק הבית על כל המשתמע מכך ובכל הרבדים. להבנתנו, בית המשפט פוסק על בסיס העובדות שהוצגו בפניו, ולא על סמך השערות או הנחות תיאורטיות. לכן, הנימוק של השופטת גיא, לפיו הכספים נועדו לעודד התייצבות לשירות מילואים ולספק למשרת מעטפת טיפולית בעתיד או בהווה, אינו רלווטי."
הרי הכל מודים שיש להעניק למשרתי המילואים ולבני משפחתם את כל הנחוץ על מנת שיעלה בידם לשמר ככל שניתן את שיגרת ורמת חייהם במינימום של זעזועים. פסק הדין בו אנו עוסקים מניח הנחות שאינן בהכרח תואמות את המציאות ומתעלם מהעומס הרב וההוצאות העודפות שיש לאם. לדעתי, אילו הייתה נעשית פנייה למדגם של משרתי מילואים שאינם מצויים בסכסוך משפחתי, בשאלה האם המענק הוא "משפחתי" או משותף לבת הזוג ולילדיהם, הרוב המוחלט היה משיב בחיוב. זאת, משום שזהו ההיגיון הטבעי והמתבקש בדבר - לראות בתגמול כזה כחלק מהתרומה הכוללת לתא המשפחתי.