כולנו מכירות את זה: את פותחת את האינסטגרם או הטיקטוק, ובתוך רגעים את נשאבת למעמקי הפיד. בלי לשים לב, את מוצאת את עצמך בוחנת תמונות של פרצופים וגופים מושלמים לכאורה, מהרהרת איך את יכולה לשפר את המראה שלך. אולי תעלי תמונה בעצמך, תבחרי פילטר שמחמיא, ואולי גם תערכי אותה קצת עם אפליקציה כמו Facetune. אבל האם עצרת לחשוב מה כל זה עושה לך?
מחקר חדש מאוניברסיטת בוסטון שופך אור על השפעת הרשתות החברתיות על התפיסה העצמית שלנו והרצון לשנות את המראה. התוצאות ברורות: ככל שזמן השימוש ברשתות כמו אינסטגרם וטיקטוק עולה, כך עולה הסבירות לרצות לעבור הליכים קוסמטיים.
ככ
הניצוץ: כשהמשיכה לטיפוס שלך היא בדיוק מה שהורג לך את הזוגיות
המונוגמיה חוזרת? לראשונה ב-20 שנה ירידה חדה במספר הרווקים
לא תאמינו כמה קל לתחזק אותה: זו המולקולה שמשאירה אתכם צעירים
המחקר, שנערך בין השנים 2019 ל-2022, כלל סקר של 175 משתתפים במרפאת עור. המשתתפים נשאלו על השימוש שלהם ברשתות חברתיות, עמדותיהם כלפי טיפולים קוסמטיים והרצון שלהם לעבור הליכים כאלה. החוקרים חילקו את המשתתפים לשתי קבוצות - לפני מגפת הקורונה ואחריה - כדי לבחון אם עלייה בביקוש לטיפולים קשורה לשינויים שקרו בזמן הסגרים.
הממצאים הראו קשר ברור בין שימוש בפלטפורמות מבוססות תמונה לבין עלייה ברצון לעבור טיפולים קוסמטיים. במיוחד, שימוש בפילטרים ובאפליקציות עריכת תמונות היה קשור ישירות לרצון לשנות את המראה. מעקב אחרי משפיענים וסלבריטאים שהציגו הליכים קוסמטיים גם הוא תרם להחלטה של המשתתפים לשקול טיפולים.
פרופ' נילאם ואשי, החוקרת הראשית במחקר, מסבירה כי השימוש בפילטרים שינה לחלוטין את הדרך שבה אנחנו תופסים יופי. בעבר, אנשים הביאו לרופא עור תמונות של סלבריטאים כהשראה לשינוי. היום, לעומת זאת, רבים מביאים תמונות מסוננות של עצמם, שמתארות גרסה אידיאלית יותר של המראה האישי. "הפילטרים יוצרים תחושה שהיופי הזה אפשרי, למרות שהוא לא תמיד מציאותי," אומרת ואשי.
השפעת הקורונה והזום.
המגפה תרמה גם היא לעלייה בביקוש להליכים קוסמטיים. על פי המחקר, המעבר לשימוש בזום ופלטפורמות וידאו אחרות הפך את המראה שלנו למרכזי יותר בחיי היומיום. אפילו תכונות כמו טשטוש פגמים בזום משפיעות על הדרך שבה אנשים תופסים את עצמם. ואכן, בתקופת הקורונה נרשמה עלייה משמעותית בפניות למרפאות עור לצורך טיפולים שמטרתם לשפר את מראה העור.
בסופו של דבר, השפעת הרשתות החברתיות על הרצון לשפר את המראה קשורה ישירות לביטחון העצמי. ואשי מדגישה שהמטרה היא לא להאשים את הרשתות החברתיות אלא להעלות מודעות. "אין שום פסול ברצון לשפר את המראה," היא אומרת. "אבל כשאנשים רואים בכך פתרון לכל בעיות הביטחון העצמי, זה עלול להיות בעייתי."
פרופ' ואשי מקווה שהמחקר יעודד רופאים לשוחח עם מטופלים על הרגלי השימוש ברשתות חברתיות ועל הציפיות שלהם מהטיפולים. בנוסף, היא קוראת למשתמשי המדיה החברתית להיות מודעים להשפעה שיש לרשתות על הביטחון העצמי שלהם ולדעת לעצור כאשר הם מרגישים השפעה שלילית. גם ההורים צריכים להיות מעורבים, לפקח על תכני המדיה שילדיהם נחשפים אליהם, ולדבר איתם על האידיאלים הלא מציאותיים שמוצגים ברשת.