אם יש דבר אחד שלמדנו בעידן הרשתות החברתיות, זה שאף נושא אינו קטן מדי בשביל לעורר סערה. מספיק להיזכר בדיונים הלוהטים סביב מרחבי עבודה שקטים בבתי קפה, השימוש ב'תגית כחולה' בטוויטר, או אפילו הוויכוחים סביב סדרי ישיבה בטיסות כדי להבין שכל נושא יכול להפוך לוויכוח ציבורי לוהט. הפעם, הוויכוח שמסעיר את טיקטוק מתמקד בשיעורי יוגה ופילאטיס - ועל הסיבה שנשים מעדיפות שגברים פשוט יפסיקו להגיע אליהם.
משתמשות רבות בטיקטוק משתפות חוויות מתסכלות שבהן גברים מפריעים לאווירה השלווה של השיעורים. לטענתן, הרגלים כמו נשימות כבדות, נהמות מוגזמות, זריקת משקולות והזעה מוגזמת - פשוט לא מתאימים לאופי העדין והשקט של האימונים הללו.
מדעי האהבה: זה הפלרטוט הכי לא צפוי שיבטיח לך דייט
"כולנו שונאות אתכם. אל תבואו": הגברים שסולקו ממקום ציבורי
החתן היה בהתקף חרדה מתמשך, רק כי הוא לא נמשך אליה
אלכסנדרה גולה, יוצרת תוכן ממיאמי, העלתה סרטון טיקטוק שבו היא מקטרת על גבר שהפריע לה בשיעור יוגה חם. לטענתה, עוד לפני שהשיעור התחיל, הוא כבר הספיק לעשות שכיבות סמיכה, ובהמשך נשם בכבדות, נהם ו"גמע מים בצורה מוגזמת".
"למה אתה חייב לתפוס יותר מקום ממה שאתה כבר תופס בטבעיות?", היא תוהה, "למה אי אפשר פשוט להיות נוכח בלי להישמע?" בסוף הסרטון היא מסכמת: "כולנו שונאות אתכם בסתר" - הצהרה שזכתה לאלפי תגובות מזדהות.
אם חשבתן שזו תחושה מבודדת, חכו שתשמעו את ריילי, יוצרת תוכן נוספת, שהעלתה סרטון שבו היא מודה כי "היום שלי נהרס אוטומטית אם יש גבר בשיעור הפילאטיס שלי". למרות שהיו משתמשים שהאשימו אותה בסקסיזם, התגובות הוכיחו שהיא רחוקה מלהיות לבד. נשים רבות הצטרפו לשיח וסיפרו על חוויות דומות של חוסר נוחות כאשר גברים נמצאים בשיעורים הקבוצתיים.
"למה גברים חייבים לעשות כל כך הרבה רעש מיותר?", שאלה אחת המגיבות בתסכול.
"או כשהם עושים הצגה של לקיחת משקולות כבדות יותר כדי להרשים - הבנו, אתה חזק. אבל תוכל לעשות את זה בשקט?", הוסיפה אחרת.
"הפסקתי ללכת ליוגה בבקרים כי גבר הזיע על המזרן שלי - מעולם לא קרה לי דבר כזה ליד נשים", סיפרה משתמשת נוספת.
אחרת שיתפה חוויה מטרידה במיוחד: "היה גבר בשיעור שעשה יוגה עם משקולות וכל פעם שסיים תרגיל - הוא פשוט השליך אותן על הרצפה, כאילו - אדוני, פשוט תניח אותן. אתה הולך לפגוע במישהו."
השאלה שעולה מכל הסערה הזו היא: האם שיעורי יוגה ופילאטיס צריכים להיות מרחבים סגורים לנשים בלבד? מחקרים בתחום הכושר והסוציולוגיה מראים כי סביבות אימון נשיות יכולות לספק תחושת ביטחון ונוחות גבוהה יותר למתאמנות, אך מומחים גם מזהירים מפני הדרת גברים באופן גורף. האם יש דרך לאזן בין הצורך במרחב בטוח לבין עקרונות של שוויון מגדרי?? חלק מהמשתמשות טוענות שזה לא עניין של מגדר, אלא של התחשבות - הן פשוט רוצות להגיע לאימון בלי להרגיש שהן צריכות להתמודד עם נוכחות דומיננטית ומרעישה. מצד שני, יש מי שטוענים שזו גישה בעייתית שמדירה גברים שלאו דווקא מתנהגים בצורה מטרידה.
אז האם יש מקום לפתרון שיאפשר גם לגברים להשתלב בלי להפריע, או שהגיע הזמן לשיעורים לנשים בלבד? התשובות, כנראה, ימשיכו להצית דיונים סוערים ברשתות החברתיות.