דמיינו את הרגע הזה: הלב פועם במהירות, הידיים קצת מזיעות, והמוח שלכם לא מפסיק לחשוב על אדם אחד מסוים. אתם מאוהבים. אבל מה באמת קורה בתוך הראש שלנו ברגעים האלו? אהבה היא לא רק עניין של הלב - היא מתרחשת במוח, וזו אולי אחת התופעות הנוירולוגיות הכי מסקרנות שיש. מחקרים מראים שהמוח שלנו עובר שינויים דרמטיים כשאנחנו חווים אהבה, מה שמשפיע לא רק על הרגש, אלא גם על תהליכים כמו זיכרון, קבלת החלטות ואפילו הבריאות הכללית שלנו.
כשאנחנו מתאהבים, המוח שלנו מוצף בכמויות גדולות של דופמין - הנוירוטרנסמיטר שאחראי לתחושות של הנאה ותגמול. זה מה שמסביר את התחושה הממכרת של האופוריה, הריגוש, והאנרגיה הבלתי נגמרת שמלווים אותנו בתחילת הקשר. זו הסיבה לכך שכל הודעה או מבט מהאדם האהוב גורמים לנו להתרגש כמו ילדים קטנים.
איך מתמודדים עם אקסית רעילה של בן הזוג? הקרב מאחורי הקלעים
לכבוד ה-40: האקסיות והשמועות בחיי האהבה של רונאלדו
הגוף רוצה, הראש מפריע: בעיות המשיכה של מאי, ניצן, וליר
אבל זה לא הכול. יחד עם הדופמין, משתחרר גם אוקסיטוצין, המכונה "הורמון האהבה", שמגביר את תחושת האמון והקרבה הרגשית. ההורמון הזה משחק תפקיד קריטי בבניית קשרים ארוכי טווח, והוא קשור גם ליכולת שלנו להרגיש בטוחים ונתמכים בתוך מערכת היחסים.
לדברי איתי עניאל, חוקר מוח וזיכרון ובוגר תואר שני בחקר המוח באוניברסיטת בר אילן: "מחקרי דימות מוחי מהשנים האחרונות חושפים תובנות מעניינות על האופן שבו אהבה משנה ומעצבת את המוח. בחלק מן המקרים ההשפעה היא עמוקה, כך שהיא עשויה להוביל לשינויים בתהליכי זיכרון וקוגניציה.
כאשר המוח חווה אהבה, ישנה הפרשה הורמונלית מוגברת של דופמין וזופרסין ואוקסיטוצין, שמעלה את העוררות הרגשית ובכך היא עשויה לחזק את שלבי הקליטה והעיבוד של זיכרונות חדשים לרבות חוויות משותפות. זה יכול להסביר לעיתים מדוע אנשים מאוהבים יכולים לזכור לפרטי פרטים חוויות ורגעים משותפים - גם שנים אחרי. המוח קולט ושומר מידע באופן סלקטיבי מאוד, וכשהוא מייחס חשיבות רבה לאהבה שהוא חווה עם בן או בת הזוג, הוא בוחר,לעיתים בתת מודע, לשמור זיכרונות מסוימים הקשורים אליה בטווח הארוך ובחלק מן המקרים גם לכל החיים."
וזה לא רק בתחילת הקשר. גם בזוגיות ארוכת טווח, האהבה משפיעה על המוח בדרכים משמעותיות. מחקרים הראו כי זוגות הנמצאים יחד שנים רבות ומדווחים על אהבה עמוקה ממשיכים להראות פעילות מוחית מוגברת באזורי אמפתיה, ביטחון ותחושת חיבור רגשית. זה מדהים לגלות שאהבה לא רק נותנת לנו תחושת סיפוק רגשית, אלא ממש משפיעה על המבנה הפיזי של המוח.
עניאל מסביר: "אהבה ארוכת טווח יכולה לגרום בנוסף לשינויים מבניים במוח הקשורים לאזורים שונים ולתפקודים שהם מייצגים כגון קשב, ויסות רגשי וקבלת החלטות. שינויים אלו עשויים להסביר מדוע זוגות החווים מערכת יחסים של אהבה יציבה, הם לעיתים קרובות מאוזנים יותר רגשית ובעלי יכולת משופרת לקבלת החלטות משותפות".
אהבה, מסתבר, היא לא רק עניין של רגש - אפשר גם לחזק אותה באופן מודע. מחקר שנערך באוניברסיטת ביילור בדק כיצד פעילויות זוגיות משותפות, כמו משחקי לוח או שיעור ציור, משפיעות על רמות האוקסיטוצין. נמצא שכל המשתתפים חוו עלייה ברמות האוקסיטוצין, אך הממצא המעניין ביותר היה שדווקא גברים שהשתתפו בשיעור ציור משותף חוו את העלייה הגבוהה ביותר.
משחקים זוגיים אינם רק בילוי מהנה, אלא הם גם מגבירים את מערכת התגמול במוח, מחזקים את הקשר הרגשי ומעודדים תקשורת טובה יותר. מחקרים מראים כי זוגות שמשחקים יחד מפגינים יותר אינטימיות רגשית ויכולת גבוהה יותר להתמודד עם קונפליקטים.
אהבה ארוכת טווח משפיעה על המוח אחרת מאשר אהבה בתחילת הדרך. אם בשלבים הראשונים יש הצפה הורמונלית של דופמין, הרי שעם הזמן האזורים במוח הקשורים לאמפתיה והבנה רגשית הופכים להיות פעילים יותר. זהו הבסיס לקשרים עמוקים ולמערכות יחסים מתמשכות.
כדי לטפח זוגיות לטווח ארוך, חשוב למצוא פעילויות שמגבירות את הקשר הרגשי. זה יכול להיות משחקים זוגיים, יצירה משותפת, ספורט זוגי או אפילו נסיעות וחוויות חדשות. הסוד הוא לא להניח שהאהבה פשוט תישאר שם - צריך להשקיע בה. אז בפעם הבאה שאתם חווים פרפרים בבטן, זכרו - זה לא רק הלב שעובד כאן, אלא גם המוח, ומצב שכרון החושים בו הוא נמצא - מדעי לחלוטין.