ביום חמישי הוכרז סל הבריאות לשנת 2025, והתברר כי הבקשה שנדונה להכללת גלולות למניעת היריון והתקנים תוך-רחמיים לצעירות עד גיל 25 - לא אומצה. זאת למרות עבודה מאומצת של ארגוני חברה אזרחית, יחד עם גורמי מקצוע ומומחים רפואיים, שהציגו נתונים מבוססים והדגישו את החשיבות הרבה שיש להנגשת אמצעי מניעה כחלק מזכותן הבסיסית של נשים לבריאות ולשליטה בגופן.
המשמעות של דחיית הבקשה אינה רק כלכלית אלא חברתית ובריאותית. נגישות לאמצעי מניעה היא זכות אדם בסיסית וחלק בלתי נפרד ממדיניות בריאות ציבור אחראית. מדובר לא רק בזכות של כל אישה ונערה להחליט על גופה, אלא גם באחד הכלים היעילים ביותר למניעת הריונות לא מתוכננים, צמצום הפלות ושיפור הבריאות והרווחה של נשים וקהילות. למרות זאת, בישראל של 2025 נשים עדיין נאלצות לשלם מכיסן על אמצעי מניעה - מציאות בלתי נסבלת במדינה שמתיימרת לקדם בריאות אוניברסלית.
כדי שיעריכו: נשים מנסות להישמע "גבריות" בתכתובות של עבודה
מור צריך את מה שכל ילד שצורח על הרצפה של הסופר - שתי סטירות
חוגגות? גלו מה ולנטיין באמת אומר על מערכת היחסים שלכן
סקר שערכה עמותת רופאים לזכויות אדם בדצמבר 2024 מצא כי 6% מהנשים בעלות הכנסה ממוצעת ומטה אינן משתמשות באמצעי מניעה בשל עלותם, ו-10% היו מעדיפות אמצעי אחר אך אינן יכולות להרשות זאת לעצמן. נתונים אלו משקפים מציאות שבה שיקולים כלכליים מונעים מנשים גישה לטכנולוגיות רפואיות בסיסיות, מגבילים את יכולתן לתכנן את חייהן ומעמיקים את הפערים החברתיים.
בישראל, שמתהדרת בערכי בריאות אוניברסליים, מערכת הבריאות הציבורית הולכת ונחלשת, ובמקביל יוקר המחייה ממשיך לעלות. בשנים האחרונות, וכך יודעים זאת היטב במשרד הבריאות, מתרחבת תופעה מדאיגה של ויתור על שירותי בריאות ותרופות בשל קשיים כלכליים. תוצאה זו צפויה להחמיר עם ההתייקרות הנוספת, שתעמיק את הפערים ותפגע באופן הקשה ביותר בנשים הפגיעות ביותר.
השנה, לראשונה, הוגשה בקשה להכללת אמצעי מניעה לצעירות עד גיל 25 במסגרת קואליציה רחבה של ארגוני חברה אזרחית בהובלת "פורום 21 - שומרות על זכותך להחליט". הפורום מאגד ארגונים ופעילות למען קידום זכויות רבייה בישראל, מתוך הבנה כי גישה לאמצעי מניעה היא לא רק עניין רפואי אלא זכות בסיסית שאף זוכה לתמיכה ציבורית רחבה.
סקר שערך הפורום ב-2023 מצא כי 77% מהמשיבים והמשיבות סברו שעל המדינה לסבסד אמצעי מניעה - נתון המחזק את הצורך הדחוף בשינוי מדיניות. למרות זאת, במשך שנים ניסיונות לכלול אמצעי מניעה בסל הבריאות דורגו גבוה אך לא עברו את הסף. גם השנה, למרות ההצעה המשותפת והעובדה שהנושא עלה שוב לדיון, ועדת הסל דחתה את הבקשה פעם נוספת.
בעוד שמדינות רבות, בהן בריטניה, צרפת, אירלנד והולנד, מממנות אמצעי מניעה לנשים לפחות עד גיל 25 מתוך הכרה בכך שמדובר בהשקעה קריטית בבריאות הציבור, בישראל נשים ממשיכות לשאת בנטל הכלכלי בעצמן, ללא תמיכה ציבורית. זאת למרות ששנות הבגרות הצעירה, בין 18 ל-25, הן שלב קריטי לפיתוח עצמי, השכלה גבוהה ויכולת כלכלית - תקופה שבה דווקא יש צורך בגישה נוחה לאמצעי מניעה.
נגישות מוגבלת לאמצעי מניעה עלולה להקשות על מניעת הריונות לא מתוכננים. כך, למשל, נשים מתחת לגיל 30 מהוות 44% מהפונות לוועדות להפסקת היריון, אך המדינה עדיין נמנעת מהשקעה במניעה ובוחרת לטפל רק בהשלכות.
הנתונים שהוצגו בפני ועדת סל התרופות הדגישו את הצורך הקריטי בשינוי המדיניות. מדובר לא רק בצדק מגדרי, אלא במדיניות בריאות ציבורית נבונה. ההוצאה החד-פעמית על התקן תוך-רחמי יכולה להגיע לכ-1,000 ש"ח - סכום שמרתיע נשים רבות מלבחור באמצעי מניעה קבוע ויעיל. כאשר אמצעי מניעה אינם נגישים כלכלית, התוצאה היא יותר הריונות לא מתוכננים - מה שמוביל במקרים רבים להפלות, שלעתים קרובות מתבצעות תחת נסיבות קשות.
מדוע מדינת ישראל ממשיכה לראות באמצעי מניעה "מותרות" ולא זכות בריאותית בסיסית? מדוע ועדת הסל אינה מזהה את הצורך הקריטי במדיניות מונעת ולא רק במדיניות מטפלת? ברור שהשקעה בנגישות לאמצעי מניעה תחסוך למדינה עלויות רבות בטווח הארוך, ותמנע סבל ונזקים בריאותיים לנשים רבות. הגיע הזמן להפסיק לטפל רק בתוצאה - ולהתחיל להשקיע במניעה. הגיע הזמן לתיקון היסטורי.
ד"ר שרון אורשלימי היא רכזת 'פורום 21 - שומרות על זכותך להחליט' ורוני בן-כנען היא מקדמת מדיניות בריאות בעמותת רופאים לזכויות אדם