עכשיו זה ברור: האמירה המכוערת של בן למאי חושפת את הבעיה שלו

ניצן שמה את הרגשות שלה על מצב טיסה, ירדן בילה את רוב השבת במצב שינה, תום מתנהג כאילו מכתב מאמא שלו הוא נבואת ארמגדון שחורה, ושחר שמנסה להבין מה קרה לאיש שהיא מתחילה להתאהב בו. תוסיפו לזה את קלולס שלנו - מאי, שמנסה למצוא רמזים לאהבה אמיתית בין מגשי מגדנות מההורים והערות לא נחוצות של בן, ליר חולמת על תום ועדיין מחכה שיביאו לה גבר שיגרום לה לרצות לגעת בו. ואם זה לא מספיק, לפי הפרומו לפרק הבא אנחנו מקבלים אורחת לא צפויה שמגיעה לצעוק על בן שהוא שקרן ונוטש נשים. ולא, את זה אי אפשר היה לערוך יש מאין. זה קרה באמת. בקיצור, חגיגה.

מור צריך את מה שכל ילד שצורח על הרצפה של הסופר - שתי סטירות
חוגגות? גלו מה ולנטיין באמת אומר על מערכת היחסים שלכן
כדי שיעריכו: נשים מנסות להישמע "גבריות" בתכתובות של עבודה

בואו נסכים על משהו - ניצן היא האישה הכי מאוזנת בבניין. היא שולטת בעצמה היטב - אולי אפילו יותר מדי. היא כל כך מקפידה לא לצאת מתחומי הרגש שהקציבה לעצמה מתישהו, לטוב ולרע, שזה נראה קצת כמו פלאט-ליין. היא אפילו לא מתבאסת על ירדן, שבפרק הזה כמעט ולא ראינו אינטראקציה איתו.

היא חוסכת בתגובות רגשיות, אפילו בזמן הקראת המכתב מאמא שלה שלא ראתה חודשיים. אליו הגיבה "כן זה חמוד". מאד אדיש יחסית לתגובה של מאי למכתב שלה (יואו שרופה, חיים שלי איזה מרגש), או לתגובה של תום למכתב שלו (אני דרמה קווין עולה לחדר שלא ידברו איתי אף אחד עכשיו 12 שעות, במיוחד לא שחר).

זה לא גרוע בפני עצמו, אבל בנושאים של רגש ופתיחת לבבות, לפעמים טוב להגיע קצת פרומים בקצוות. זה אמיתי, לא רציונלי, וגם גורם לצד השני להרגיש נוח יותר עם אי השלמות שלו, ועם הזמנים בהם הוא לא לגמרי שולט בעצמו או מתנהל בהיגיון. כנראה כמגננה, ניצן מקפידה להשאיר חלק ממנה צופה מהצד בסיטואציה, והיא מנתחת אותה, כאילו מדובר באחד הזוגות האחרים ולא בה עצמה. בתור הפסיכולוגית של הבניין, היא זו שמדבררת את תום לשחר, האוזן הקשבת של מאי בכל הנוגע לנשיקות עם בן ותוספות שיער, ואשת הסוד של ליר בענייני לפתרון חלומות. מסתבר שהיא חלמה על תום בלילה חלום שאסור היה לחלום, לדבריה, וכדי להוסיף חטא על שנת אלפא, היא גם נשכבת לידו על הספה ושמה עליו את הרגל בזמן שהיא מדסקסת איתו ענייני משיכה, כששחר בחדר השני, עצובה כי תום מתעלם ממנה כמעט לגמרי מאז המכתב מאמא שלו.

לא יפה.

מה זה היה? מה היה הקטע עם התגובה המוזרה הזאת למכתב מאמא? לא הבנתי! ומילא זה אבל למה גזלייט למה? "הכל בסדר". "למה נראה לך שמשהו לא בסדר? אני סתם עייף. סירייסלייייייי אתה נראה אובדני אח שלי לפחות תגיד לה את האמת. אני יכולה להבין שמכתב מאמא מזכיר לך את העולם האמיתי וגורם לך לחשוב, אבל ציפיתי ממנו לקצת יותר מודעות מ"ככל שהלב נפתח יותר ככה אני נזהר יותר. ציפיתי גם להרבה יותר התחשבות בשחר. רק אחרי עינוי של 12 שעות הוא מחליט לשתף אותה במה שעובר עליו, וגם אחרי ההסבר שלו לא הבנתי כלום. ככה גברים מרגישים כשהם חווים אישה הורמונלית? אם כן, ממש סליחה.

בעודם משלימים בחמידות, כל הבניין בקסקסה מה יהיה עם תום ושחר בהובלת ליר. מה קרה להם, מי ילך ניצן משתפת פעולה ומרכלת עליהם באותה רמה של מעורבות רגשית בה היא מדברת על ירדן, שבנתיים מעביר את השבת בשינה על הספה למעלה.

"הקליק לא מקליק לי שם" ניצן אומרת. וליר עונה: "אני פשוט מרגיש ממנו שהוא לא נמשך אליה". "היא לא נותנת לו קונטרה" מסבירה לה ניצן. ואני כאילו, היי, בנות - הבן אדם אובווייסלי רצה לקבל קצת זמן רחוק ממנה כדי לחשוב, והיא נתנה לו אותו. מה שהוא באמת היה צריך זה שיתנו לו ולא יכעסו עליו אחר כך. זה לא סוד שזו הזוגיות הפייבוריטית שלי העונה, אז שימח אותי מאד לגלות דרך ליר שעלתה לקחת מצית, וראתה שהם נרדמו ביחד מכורבלים בחמידות שלכל השאר נשאר רק לקנא בה.

בואו נדבר קצת על בן. משהו שם לא תקין. אני לא אוהבת את הביקורת שלו על מאי, ולא מפתיע בכלל שאמא הליקופטר מגיעה בהפתעה עם מגש של מגדנות, מספרת לה שהיא בכתה אחרי שראתה אותה, ומסבירה לה שההתנהלות של בן היא נורה אדומה. זה מתחיל בהערות על איפור, היא מסבירה לה, וממשיך באיסור על מחשופים. והיא הביאה את התותחים הכבדים לעבודת השכנוע - ציטוטים של אביבית בר זוהר.היא ממשיכה ומתריעה שגבר שביום שישי לא חושב אפילו להביא פרחים לשבת, משהו לא תקין אצלו כי לפי אביבית גבר שמהתחלה לא נתן, לא ייתן לעולם. וההערצה לאביבית בר זוהר, זה לא מדאיג? רק שואלת.

על זאת, גם אני מסכימה עם עיקרון ההמשכיות, ובדרך כלל מי שמתנהג ככה בהתחלה, ימשיך ככה ואף יחמיר. רוצה להפנות את תשומת ליבה של אמא של מאי גם למבט של בן על שמלה החשופה שלבשה מאי לארוחת שישי, זו שבה לטענתו הוא לא היה מתחיל איתה. מי אומר דבר כזה, ולמה? אני מהמרת שזה קשור לראייה חשוכה של בנות זוג שמביאים לאמא ולכן הן חייבות להיות "טובות" ו"צנועות", ולא ללבוש שמלה לבנה שקופה עם חוטיני שחור מתחתיה לארוחת שישי. מצד שני, כשמדובר בנשים אחרות הוא מאד נדיב במחמאות. רק בפרק הזה הוא החמיא לכל הבחורות על הסט חוץ מלמאי. בזמן שמאי מנסה להרגיע את אמא שלה בחדר. אבא של מאי מדבר עם בן על בישולים ונקיונות. אם זו לא נורה אדומה אני לא יודעת מה כן.

כולנו תקווה שההתאמה הבאה של ליר תהיה יותר ממוצלחת ולפחות תעסיק אותה בשבתות. אם היו שואלים אותי, הייתי יורדת מגברים שקרובים לגיל שלה והולכת על משהו טיפה יותר מבוגר ממנה, מינימום 30. קצת יותר בנוי, אחד שכבר מצא את עצמו. טיפה, לא הרבה. אבל לא שואלים אותי. חבל.

הגבר הראשון הוא מתן לוי, קיבוצניק מהדרום חמוד, קצת גנרי, מילואימניק, ציוני, היה בשייטת, ואיש שמאיה ורטהיימר אמרה עליו ש'ככה אמור להיראות גבר'. קיי. משפט אחד שאמר בטח קונה את ליבן של נשים בכל הגילאים. "אני נוטה להתנהג לבחורה כמו שהייתי רוצה שיתנהגו לאחיות שלי" אוקיי. הייתי פוסלת אותו על שעמום, אבל הגבר השני היה אדיר פרץ, חיפאי בעל משרד לעמילות מכס, סטודנט שנה ב' להנדסה תעשייה וניהול שעבר לדירה שתי קומות מתחת לחדר הכושר, שלא נותן פייט. אף אחד מהם לא נראה שבאמת מוצא חן בעיניה, ואפשר להבין למה. בואו נקווה שמתן יפתיע עם איזו מחלת נפש אקזוטית, (בבקשה לא בעיית מחויבות. זה עוד יותר משעמם מקיבוצניק ציוני שהיה בשייטת) כי אני מפהקת כבר מעכשיו.

אבל עזבו הכל. הפרק הבא מביא לנו את העבר האפל של בן בצורת בחורה שמגיעה לצעוק לו מתחת לבניין שהוא שקרן ושככה לא נעלמים לבחורה. רואים את בן בורח למונית, לא לפני שהוא מאשים נשים באופן כללי שהן משוגעות, ואת למאי יורד האסימון ומבינה שאולי הוא משקר לה. יש למה לצפות.