זה לא רק נראה יקר: הסודות הגדולים של האוליגרכים

אנחנו רואים אותם באינסטגרם או בכיכר המדינה, לפעמים אנחנו קוראים עליהם בכתבה בהמשך לאיזה אירוע גדול או מעצר קטן, אבל אין ספק שחייהם של אוליגרכים הם שונים לחלוטין מכל דבר שנוכל לדמיין. כי עשירים, עם כל הכבוד, יש בשפע, אבל אוליגרכים הם זן שונה ומפותח יותר מהעשיר הסטנדרטי - כסף חדש שמתערבב עם תרבות ישנה ושיטת ממשל ייחודית, שיצרו סוג חדש של עושר - שמח, אקסטרווגנטי ומנקר עיניים, כזה שלא מתבייש לשתות שמפניה ב-15,000 דולר או מתעצבן כשאומרים לו ששולחן במועדון מגיע עם מינימום בדמות משכורת שנתית של אדם רגיל.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אבל זה לא רק הכסף, אלא החיים השונים שלהם, שכל כך מעניינים אותנו. רוצים ללמוד את הדברים הקטנים שמבדילים אוליגרכים מסתם אנשים עם כסף? בבקשה:

סעו נכון
חולמים על רכב יוקרה? יופי. האוליגרכים גם אוהבים רכבים יוקרתיים. אבל ממש כמו שבפארק צמרת חיים אנשים בפנהאוזים של 600 מטר ומתחתיהם יש איזה זוג ששוכר דירת 3 חדרים ומרגיש עשיר, גם כאן יש מעמדות. מרצדס זה אוטו מעולה, למשל, למאהבת. אוליגרכים יעדיפו בד"כ מכוניות של עשירים אמיתיים כמו בנטלי, רולס רוייס או טסלה ולא תתפסו אותם מדשדשים ב-ב.מ.וו כמו עניים.

טוסו נכון
חולמים לטוס ביזנס? כנראה שאתם לא באמת יודעים לאן לשאוף. אוליגרכים לא טסים בחברות מסחריות כמו עלובים, והם בטח לא מתעוררים ב-4 לפנות בוקר כדי להספיק לטיסה של 6 וחצי. יש להם שעות שינה להשלים, ומטוסים פרטיים שמחכים להם על המסלול, כאלו שממריאים כשהנוסעים מתיישבים בכורסאות המרופדות ואומרים "נו דוואי".
טיפ לשיחה: אם פתאום מצאתם את עצמכם בשיחה על טיסות עם אוליגרך, נסו לשרבב לשיחה את הצירוף 6G. זה דגם של מטוס (לכל האיכרים שחושבים שטרולי זה משהו שצריך לשלם עליו אקסטרא). ובשום אופן אל תעזו להגיד את המילה צ'ארטר. בשיחה עצמה הם יעמידו פנים שלא הבינו מה אמרת, אבל בלב עשו עלייך איקס שחור.

פרגנו נכון
טיפים, למשל - אתם יודעים למה אנשים אוהבים אוליגרכים? כי הם חיים בגישה שאומרת שכסף זה קופונים קטנים של אושר, והם מחלקים אותם לכל אדם שנראה להם לא מאושר. כך יש סיפורים של מלצרים שקיבלו 100$ טיפ על כוס אחת של שמפניה או מוכרות שמספרות שדחפו להן כמה שטרות ירוקים רק על זה שהן עזרו להביא 10 זוגות נעליים של בלנסיאגה במידה הנכונה. ומה איתכם? עדיין חושבים ש7 שקלים על ארוחה של 63 זה מכובד?

הנה טיפ בשבילכם: אוליגרכים כבר הבינו שכשאנחנו משפרים למישהו אחר את היום, אנחנו מרגישים טוב יותר. זה לא אומר שאתם צריכים להסתובב בעולם ולזרוק שטרות לעבר אנשים, אבל בתור התחלה נסו לתת 5-10 שקלים למתדלק שמזיע בשבילכם ומסטול מאדי דלק כל היום.

קנו נכון
ואם כבר דיברנו על טיפים למוכרות בחנויות הבגדים, שלא תחשבו לרגע שאישה במשקל 44 קילו עם סטילטו של 12 סנטימטרים תסחוב 15 שקיות מחנויות כמו דיור, הרמס או שאנל. אתם יודעים כמה שוקלת רק הקופסה שאליה מכניסים את התיק שעולה 6,000 יורו? מלא. זה כמה. במקרה שמדובר באוליגרכית לייט היא ככל הנראה תבקש מהנהג שלה לקחת את השקיות, אבל כשאוליגרכיות אמיתיות עושות קניות הן משאירות את הדברים בחנות, שמצידה שולחת את השקיות עם שליח היישר לחדר המלון או לשומר בבניין בו היא מתגוררת.

סתם שתדעו, נכנסים לפעמים לחנויות יקרות ומחפשים את כל אותם התיקים או המעילים שעולים 20,000 דולר ומעלה רק כדי להגיד "מה, יש בדיוק כזה בM&H"? אל תתאמצו, הם מאחור, ומוצגים בעזרת כפפות לבנות, ורק לאנשים הנכונים, אף אחד לא ייתן לידיי המקדונלדס השמנוניות שלכם לגעת בהם סתם ככה.

תחגגו נכון
רוסים אוהבים לחגוג. ברור, זו סיבה מצוינת ללבוש את הדברים היפים שיש להם בארון ולשתות וודקה. וכפי שראינו בכמה אירועים שכבר נערכו בארץ, הם עושים את זה בענק - מסיבות סילבסטר נוצצות עם ליין אפ שלא מבייש את האירוויזיון, חתונות בלוקיישנים כמו מוזיאונים וספארי או ימי הולדת שמטיסים אליהם את ביונסה הם רק חלק מהרשימה. למה צריך לחגוג ליד ג'ירפות או לעשות פיפי בשירותים שבהן יש גם 6 עמדות איפור וטיפוח שכוללות את כל מה שאישה צריכה לטאץ' אפ, אתם שואלים? כי הם יכולים, זה למה. חושבים שזה מוגזם ודוחה ומזעזע? אחלה, הם בדיוק מנשנשים סטייק סירלוין ושותים MOET בקש מבקבוק אישי, אז אתם תיחנקו לכם עם הקנאה והסיגרים המטוגנים באולמי סימה באשדוד ואז תריבו עם הנהג של ההסעה בדרך הביתה.

תנו נכון
ומה קונים לכל אותם אירועים? ובכן, בחתונות תביאו כסף, רצוי בדולרים, והרבה, אבל ימי הולדת מציבים בפני החברים משימות שאוליגרכים אמיתיים שכללו לידי שיטה. לימי הולדת של אנשים שיש להם הכל מביאים מתנות ייחודיות שאי אפשר למצוא בקניון אביב - יצירות אומנות שנוצרו באופן מיוחד ואישי למען החוגגים (תתפלאו, יש המון אומנים ששמחים לייצר דברים על פי הזמנה), תרומות שמזכות את החוגג בתמונה גדולה עם השם שלו ובעיקרון כל דבר שהושקעה בו מחשבה מעבר ל"תעבירו לי 90 שקל בביט ואני כבר אקנה לה גיפטקארד" מתקבל באהבה. לא יודעים מה להביא ולא רוצים לבזבז יותר מדי? תביאו פרחים שווים, כי לזה לפחות יש קלאס. או שתישארו בבית.

נוחו נכון
ואם כבר טסים, שמעתם פעם על הריזורט ההוא בתאילנד שמתהדר ב-7 כוכבים אבל במחירים סבירים יחסית? יופי, לא תמצאו שם אוליגרכים. אולי איזה 1 או 2 ששתו יותר מדי וודקה בטיסה והקשיבו למאהבות בנות ה-18 שלהן שרצו ללטף קופים. כי עם כל הכבוד, אוליגרכים אמיתיים מגיעים רק למקומות שיודעים לארח אותם (כי בשביל פחות מזה הם לא יורדים לחוף מכבש היאכטה).
מדובר מקומות בהם מישהו יקפוץ עם מצית ברגע שתישלף סיגריה, או יציע שירות של צלם עם סנואו בורד שילווה את הבנות במהלך הסקי. בדיוק בגלל זה במקומות כמו קרושאבל, דובאי או מונקו יש תפריט ברוסית (וגם מלצריות רוסיות) בכל מסעדה שמכבדת את עצמה. כי ברגע שמקום מקבל חותמת אישור של האליטה הרוסית, כולם מתחילים לטוס לשם. איך לעזאזל הם מגיעים לארץ המטונפת שלנו, אתם שואלים? ובכן, הסיבה האמיתית היא שכל אותם עשירים עשו את הכסף שלהם אחרי שההורים שלהם עזבו את ברית המועצות בשנות ה-70 המאוחרות או בשנות ה-90, כך שתמיד יש להם כאן איזו סבתה או דודה שעושה איזה אירוע, אז הם מזמינים את ההילטון ומתעצבנים, אבל אחר כך מתחילים ליהנות מהחומוס, לוקחים דירה ברוטשילד או בפארק צמרת ומוצאים לעצמם מלצר שמכיר אותם בדיינינגס ומוכרת חביבה שמקפיצה לאישה אופציות מהחנות בכיכר המדינה. וגם כי אין כאן הסכם הסגרה.