טרן-אוף של החיים: דברים שנשים לא יכולות לסבול בגברים

איזה מזל היה לגברים שעד עכשיו לא ידעו איזה דברים קטנים יכולים לכבות אישה עוד לפני שהכל התחיל, כי יש סיכוי טוב שהם היו מפתחים חרדה כרונית מנשים. מדובר היה במידע שנשאר בדרך כלל בין ארבעת הקירות של שיחות נשים רוויות אלכוהול והתקפי צחוק, ולא יוצא משם. ואז חשבנו על זה - למה אנחנו צריכות להיות מודעות עד כדי כאב לב לכל פגם קטנטן אצלנו בעוד הם ימשיכו להסתובב בעולם בהרגשה שהם מתת אל לאנושות?

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

לא פייר!

אז החלטנו לנקום ולעשות לכם רשימה (מקוצרת) של כמה טרן-אופים מוזרים של נשים, שהם סוג של קונצנזוס - אין כמעט אישה שלא תסכים בהנהון נמרץ, לכל אחד מהם. לא תאמינו על איזה שטויות נשים פוסלות גברים - אנחנו כמעט גרועות כמוכם, וכשחושבים על זה, אולי אפילו טיפה יותר. אז כן, אנחנו מוזרות והזויות, אין לנו מושג מה אנחנו רוצות מעצמנו או מכם, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח - קבלו את הטרן-אופים הקטנים שמשותפים ל-99% מהנשים:

גבר קמצן
כמעט כל אישה, כשתישאל מה הדבר שהכי מפריע לה בגבר, תודה מיד שבראש הרשימה שלה נמצאת התכונה הדוחה הבאה: קמצנות. גבר שבוהה שעה ורע בחשבון ומחשב בדיוק את החלק שלו, כי חלילה שהוא ישלם על משהו שהוא לא בלע בשלמותו. ואם הוא גם מחלק את הטיפ, זו כבר נוראה אדומה מהבהבת. די בטוח שחיים של נהנתנות לא יהיו לך איתו, והבעיה הגדולה יותר היא שאלה שמקמצים בכסף, מקמצים גם מילים, וגם ברגשות.

כפות רגליים וידיים קטנות
הו לא! אלוהים יודע למה זה כל כך מפריע לנו. אולי גבר עם רגל במידה 38 פשוט לא עושה לנו את זה. אולי כי זה מזכיר לנו נשים, אולי כי זה מעלה בנו את החשש ששאר האיברים שלו קטנים גם הם, ואולי זה סתם גורם לנו להרגיש קצת פחות ענוגות (יחסית) ממה שהיינו רוצות. אבל עם עובדות לא מתווכחים, והעובדה היא שידיים ורגליים קטנות ועדינות אצל גבר עושות לנו משהו לא טוב, ומייצרות אצל רוב הנשים תגובה רגשית-מנטלית שמזכירה בוז. זה לא שאי אפשר להתגבר על זה, כן? אבל זה לגמרי חסם. מה אפשר לעשות עם זה? כלום.

גבר עם קרוקס
איך תסבירו את העובדה שעדיין מוכרים את הנעליים המכוערות האלה? ומי נועל אותן? אלא אם כן אתה עובד במטבח, אין לזה שום הצדקה, ובטח שלא לבוא איתן לדייט! יש גם את המתחכמים האלה שנועלים קרוקס עם הדפסים. באמת שאין מזעזע מזה. את לא יכולה להוריד מזה את העיניים, בדומה לסרטון יוטיוב ממש מביך, ואת לא יכולה שלא לתהות האם זה חוסר טעם טואטלי, או שלא אכפת לו מה תחשבי עליו. קרוקס הם כמו ג'וקים - הם ישרדו שואה גרעינית, בוודאות, והן מגעילות באותה מידה. לא נקפוץ על כסא ונצרח כשנראה אותם, אבל האינסטינקט להרוג את זה, קיים בהחלט.

גבר בלי חוש הומור
קודם כל, חוש הומור הוא חשוב, ובמיוחד הומור עצמי. עכשיו, אם אין לך חוש הומור ואתה יודע את זה, מילא - אבל אם אין לך חוש הומור בשיט ואתה בטוח שאתה מצחיק - בעיה. אנשים לא מצחיקים אפשר לזהות בקלות. הם בדרך כלל מעט טרחנים, מאלה שאוהבים לספר סיפורים ארוכים ותך כדי הסיפור יוודאו שאתם מקשיבים (הם דורשים הנהונים וחיוכים ו"אהה", זה בלתי נסבל). אגב, תמיד יכריזו על הסיפורים שלהם מראש שהם מצחיקים - ואם מישהו אומר שיש לו משהו מצחיק לספר, צפו לאכזבה. יש את הגרועים יותר, שמנסים להתבדח ובסיום אומרים "סתם..." כי לא רק שהם לא מצחיקים, הם גם חסרי ביטחון וחשוב להם לא להעליב, אבל הכי גרועים הם אלה שמסיימים את ה"בדיחה" שלהם ב"סטגדיש", בליווי פנטומימה של מקלות על תוף באויר.

שערות באוזניים
או כתפיים, או אף. לא צריך להסביר למה, נכון? בואו.

יש לו ציפורן אחת ארוכה ביד
כאילו, אלא אם כן הוא הגיטריסט האגדי פאקו דה לוסייה, אין שום הצדקה לגידול טופר קטלני בזרת יד שמאל, שמשמש אלוהים יודע למה, והוא בעיקר צלחת פטרי שאת לא רוצה ליד איברייך האינטימיים. וגם לפאקו דה לוסייה היה מפרט, אם כבר מדברים.

גבר עם ראסטות
נתחיל בזה שזה תמיד נראה לנו מלוכלך נורא, כאילו בכל רגע נתון פרפרי עש אפרפרים יתחילו לזחול החוצה מתוך התרבוש המוזר שהוא חובש לראשו (כן, יש להם גם תרבוש צבעוני רוב הפעמים, אולי כדי לחסום את הריח). בדרך כלל זה מגיע כעסקת חבילה יחד עם אקטיביזם סופר מוגזם, שרוואל, והליכה תכופה ברחוב כשמזרן יוגה תלוי עליו בהצלב, ומדי פעם הוא מעיף בגרפיטי רחוב (סליחה "אומנות רחוב") מבט רוחני ומעט עגום. כל אלה הם דברים שנשים לא מתות עליהם, אלא אם כן נפגשתם בברנינג מן, וגם אז היא כנראה מצפה שתחזור למציאות כשתרד לך האקסטה, אבל ראסטות לא יעבדו אפילו בפסטיבל, ובטח שלא אחרי גיל 30.

גבר עם ביגוד ספציפי למטרות מיוחדות
לא, לא מדובר במדים. אלא אם כן הם מדים של ארומה, מדים זה נהדר. הבעיה מתחילה כשלגבר הזה יש תחביב שלדעתו הוא קול להפליא, ולכן הוא מעוניין שכולם יידעו על התחביב הנ"ל, גם בשעות בהן הוא עובד, מבלה וישן. למשל ביגוד לאופנוע. אנשים שרוכבים בשטח נוטים להניח שמעיל העור שלהם, זה שטמון בחלק האחורי שלו מדף של שידה, כפפות רכיבה, או המגפיים המוזרים שלהם שעשויים פלסטיק כתום - הם פריטי לבוש סבירים להגיע איתם לפגישות חברתיות. אז לא. באותה קטגוריה נמצאים גם טייצים של אופניים (מכוער נורא, כולל בזמן הרכיבה על האופניים), ציוד ואביזרים של חברת פורשה, והכי גרוע - בגדי שייט וכובעי קפטן. לא אכפת לנו כמה אתה מלח מוכשר וכמה עשיר, תעלה לסירה שלך עם ג'ינס.

גבר שמת על עצמו
הוא עומד שש שעות מול הראי, לובש טוניקות מעל סקיני, וכל הגרביים שלו הן למעשה קרסוליות. אז נכון, יש לו גוף מהמם, אבל זה לא שהוא אתלט טבעי או חקלאי גברי, אלא שהוא מנשק לעצמו את השרירים מול המראה בחדר כושר ארבע פעמים בשבוע, כל החברים שלו מאמנים ותזונאיות, הוא ידבר רק על אימונים וגוג'י-ברי, והוא יציק לכל מי שהוא רואה להתחיל את הבוקר עם כוס מים עם לימון כי זה מעולה לכבד, וינסה לשכנע את כולם לאכול קוואקר עם קינמון כי זה טוב לרמת הסוכר בדם. מעבר לזה שהוא משעמם, גם אין סיכוי להתפשט לידו ולא לקבל תוכנית אימון. אז לא תודה.

אז אלה חלק מהדברים שאנחנו לא יכולות לשאת. רק חלק. מצד שני, אם את רשומה נגיד לאפליקציה כמו OkCupid את יכולה לצפות מראש את רובם. לא את כולם, אבל מהם החיים בלי הפתעות?