פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      לסביות (ShutterStock) צילום: ShutterStock
      לסביות (ShutterStock) צילום: ShutterStock

      תופעה: יותר ויותר נשים סטרייטיות מחפשות התנסות לסבית

      איפה תכירי את הפרטנרית שלך, מה בחיים לא להגיד לה ואיך תתגברי על הפחד מפות זר? שאלנו את המומחיות וקיבלנו את כל הטיפים החשובים לסטרייטית המתנסה

      נכון ל-2019, נראה שכל אישה מתקדמת, נאורה ומשוחררת צריכה איזה זיכרון של התנסות לסבית להתנאות בו משל היה חיית כיס המציצה מתיק לואי ויטון. עם כניסת החוויה הלסבית למיינסטרים פיתחו הקהילות הלסביות חשדנות שיא כלפי סטרייטיות המתערבבות בסצנה, מחשש להיתפס כטרנד חולף ולגלות אחרי לילה סוער שהיית כולה לסבית להשכרה. אף אישה לא רוצה לחשוב על עצמה כאקססורי או קוריוז.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      אבל המציאות היא לא שחור-לבן, ולא כל סטרייטית מתנסה עושה זאת מתוך פריזמה שטחית, ילדותית או נצלנית. בתוך גל "המצטרפות" תמצאו גם לסביות שפשוט השתקעו בארון עד גיל מאוחר, ביסקסואליות, נשים שגילו רק עכשיו את המשיכה לבנות מינן וגם סטרייטיות סקרניות, שרוצות באמת ובתמים לבחון את גבולות המיניות שלהן מבלי להרע לאיש.

      אגם מזרחי (29), במאית ומורה לתיאטרון, מעידה שהביקוש מצד סטרייטיות להתנסות עם נשים אכן הולך וגובר. "יצא לי לשכב לאחרונה עם כמה סטרייטיות שזו הייתה הפעם הראשונה שלהן", היא מספרת. "המשותף לכל החוויות זה שהן התרחשו בסיטואציה שמאפשרת ריחוק מסויימת מהנורמות המקובלות - בעולם היצירה, כשיש הרבה מרחב לשיח מיני פתוח, או בסיני, מקום שבו יש לתחושתי ניתוק מסוים מתחושת זמן ליניארית וכמובן מהמקום המוכר".

      כמה זה נפוץ - התפתחות של אינטרקציה מינית או רומנטית בין לסביות לסטרייטיות ש"פתאום" גילו על עצמן שהם גם וגם? איך הקהילה מגיבה לזה?

      "לאחרונה זה די נפוץ. אני מכירה הרבה לסביות ששכבו עם נשים שמגדירות עצמן סטרייטיות, והרבה לסביות שמפחדות מהתנסות כזו בגלל החשש להיקשר רגשית. כשהייתי בברלין, שאלתי חבר גרמני לאן לסביות יוצאות. הוא אמר שרוב המסיבות בברלין מאד פלואידיות מבחינה מינית, ושיש הרבה אינטרקציות מיניות בין נשים במסיבות הטרוסקסואליות. התברר שהוא צודק. להבדיל מהחוויה שלי במסיבות בתל אביב, בברלין יצא לי להכיר הרבה נשים בליינים שלא מוגדרים לנשים".

      אז תל אביב היא עדיין לא ברלין, ובכל זאת, גם לישראל השמרנית כנראה מחלחל משהו מרוח הג'נדר-פלואיד השורה בשנים האחרונות על מדינות המערב. כמעט כל אחת מאיתנו הירהרה בימי רווקות קשים באופציה לעבור צד, וכמעט כל אחת מכירה חברה סטרייטית שנכנסה לסטוץ או רומן עם אישה. כאשר החוויות הלסביות מקיפות אותנו מכל פינה, קשה שלא לתהות האם מדובר בחקירה אותנטית או ניסיון מגושם לגבש זהות עצמית אופנתית ומעניינת.

      אחרי הכל, אנחנו כן אמורות, בבייסיק, להימשך לגברים: משיכה של נשים לעצמן, כפי שיטענו הומופובים, איננה מתיישבת עם מנגנון ההישרדות. על פי ההיגיון הזה, מקרים של נטייה לסבית או הומוסקסואלית לא אמורים להיות שכיחים כל כך. מצד שני, גם אורגזמה נשית לא מקדמת ילדים, שלא לדבר על מולטי אורגזמה - אבל הנה זכינו בה, ועל זה אף אחד לא מתלונן.

      "אני חושבת שהיום הרבה נשים מצליחות להיפתח לחוויה מינית ורגשית אחרת", מסכמת מזרחי, ומשקפת תפישה פופולארית כיום - של מיניות כסקאלה רחבה, שרובנו דווקא לא ממוקמים על קצוותיה, אלא נמשכים בעיקר-לגברים או בעיקר-לנשים. "אחרי חוויה מינית ראשונה עם אישה את מבינה איזה מקומות זה מספק אצלך והאם זה משהו שאת רוצה להמשיך לחקור. באופן כללי, בעשור האחרון, בעיקר בערים גדולות אפשר לומר שזה נעשה יותר נורמטיבי וזה נותן להרבה נשים חופש להתנסות".

      גם מזרחי עצמה הגיעה לנשים לאחר שנים של סטרייטיות. "אצלי זה התחיל מתוך עניין בדמיון בינינו הנשים", היא משתפת. "הכרתי ציירת שהעבודות שלה השפיעו עליי מאד. כשדיברנו הרגשתי שאני נמשכת לתפיסת העולם שלה, למלים שהיא בוחרת ולרוך המחוספס שלה. כשהיא התחילה איתי הייתי לקראת טיול גדול בחו''ל ולא חשבתי יותר מדי. זה נגמר במיטה".

      נו, ולא מוזר?
      "קצת, בדקות הראשונות, אבל למזלי היא הייתה מאד אקטיבית והובילה את המהלך. היא נמשכה אליי מאוד, וזה גרם לי להרגיש טוב. הצלחתי להתמסר לחופש, המיניות והפתיחות שהיא הביאה. הייתה שם הרבה סקרנות משני הצדדים למרות שהיא הייתה מנוסה ואני לא".

      כלסבית מנוסה אך גם כמי שגילתה את המשיכה לנשים מאוחר יחסית, איך מסבירים לפרטנרית שאת בסך הכל מתנסה, מבלי להעליב או להשמע נצלנית?

      "אם יש משהו שלא צריך לפחד ממנו היום זה שיח פתוח עם נשים. את לא תשמעי צינית ונצלנית אם תשתפי ברגשות שלך ותסבירי בכנות מה את מחפשת ולמה. אם זה יתאים למי שמולך, היא תזרום. בחוויה שלי נשים הן באמת חברות אחת של השנייה, מהמקום הכי רחמי וקדום. מכעיסה אותי האמרה שגברים טבעו, 'נשים נשים, שק של נחשים'. הדבר הזה גורם להרבה נשים לפחד אחת מהשנייה ואפילו מעצמן. התקשורת בין נשים- מינית, רגשית או גם וגם טומנת בחובה את האופציה להשתחרר מהאמונה הזו".

      על הפחד ממגע ראשוני בגוף נשי אחר, אומרת אגם, "זה משתחרר כשאת לומדת להכיר את הגוף שלך", אבל כל אישה שמכירה את עצמה יודעת שהמיניות שלנו מורכבת בטירוף, ושאין סוף ללמידה העצמית. אז לנסות לספק אישה אחרת - מוכרחים להודות שזה מפחיד. "לספק אישה בסופו של דבר זה קל שיש", מתעקשת אגם, ומסייגת - "כשיש תקשורת טובה. אני לאו דווקא מדברת על תקשורת מילולית אלא תקשורת פיזית. את לומדת מה טוב למי שמולך כשאת קשובה לנשימות, לפעימות לב ולתזוזה של הגוף. גם קשר עין עוזר.

      מה אסור להגיד בשום פנים ואופן? איזה משפטים של "סטרייטיות מתנסות" עלו לך על העצבים?

      "כמו בכל אינטראקציה אנושית, כדאי לא לגרום לבחורה מולך להרגיש כאילו היא שפן נסיונות או צעצוע. כשתהיי עם מישהי שבאמת תמשוך אותך - יצאו מילים מדויקות. השאלה 'מחפשת כיף?' מעצבנת אותי באופן אישי, גם סתם הליכה אחורה וקדימה בלי לשתף מה באמת קורה איתך".

      והכי חשוב: איפה מכירים בנות?
      "בתחושה שלי אפליקציות כמו טינדר הן כרגע האופציה הכי זמינה ובטוחה לרוב בני דורנו. נראה שאפשר להכיר גם בליינים של נשים אבל בחוויה שלי (בתור מישהי שלא מעורבבת בקהילה הלסבית) לסביות יוצאות בקבוצות ודיי קשה לייצר אינטרקציה עם בחורה בסיטואציה הזו. כנשים אנחנו מתרכזות בקבוצה, שבטיות".

      גם הגר בדר, צלמת וברמנית, דוגלת בגישת האפליקציות. "כשרק נכנסתי לקהילה, לפני שנתיים, התחלתי לברמן ב'שפגאט'", היא מספרת. "אז יצאו לי הרבה דייטים, סטוצים והיכרויות, אבל היום לא יוצא לי. זה בדרך כלל דרך טינדר או דרך חברות".

      "אם בכל זאת נותרה בכן תקווה להיכרות בדרך הישנה והשיכורה, תוכלו לנסות את אחד מלייני המסיבות הלסביות הרבים בתל אביב. "נסדר אותם לפי הימים", מציעה בדר, שהספיקה בתוך שנתיים בקהילה להתערבב עמוק בתוך חיי הלילה המקומיים. "קודם כל הליינים. אז בראשון- 'צ'יפ סאנדיי' בג'יג'י. שני- 'סבן אילבן' בדרמה. רביעי- 'שפגירלז' בשפגאט. חמישי- 'קיט קאט' בDTM. עוד בחמישי- 'אריאלה' בבית אריאלה (הבר, לא הספרייה) ו'קאלט'- אחת לכמה זמן. יש גם את ה'ליזי' ו'בואי' שאני פחות מכירה".

      "במסיבות יש את 'קשה', 'לה סורפרסה', 'אוסטין', 'בי פראוד', 'זותי' ו'אומרת' - שאלה לא בדיוק מסיבות אלא מפגשים עם שיח פוליטי וחברתי. שווה לעקוב אחריהן כדי לדעת מתי האירועים שלהם מתרחשים".

      בתום שבע שנים מאז יצאה מהארון, בדר חלוקה בדעתה לגבי תופעת הסטרייטיות הסקרניות. "הייתי עם כל מיני מבולבלות למיניהן. מצד אחד, ללסביות יש משהו מרגש בלהיות עם מישהי שהיא לא מעורבבת. יש בהן משהו יותר גולמי, פחות מנוסה. את כל היום מוקפת בלסביות, טראנסים והומואים ופתאום כשבאה מישהי נטולת מניירות ונקייה, זה כיפי ומרענן. אז אני לא נגד, אבל מן הסתם זה גם מפחיד, כי אף אחת לא רוצה להיות הלסבית שהתאהבה בסטרייטית ולהרגיש כמו שפן נסיונות. חוץ מזה, לשכב עם מישהי לא מנוסה יכול להיות גם מבאס והרבה לסביות לא יסכימו לזה בכלל. לי, אישית כבר אין כוח לזה. או שאת רוצה נשים, או שאת לא רוצה".

      ואם אני לא יודעת מה אני רוצה? איך אפשר להתנסות מבלי לפגוע?

      "צריך שתהיה שקיפות, ולא לפחד מלסביות. זה נשמע שאני אנטי סטרייטיות, אבל אני אומרת תמיד לכל החברות הסטרייטיות שלי שאם הן יהיו עם נשים יהיה להן הרבה יותר קל, והן יתאהבו באמת, וזה יהיה הרבה יותר טבעי. וזה נהדר שנשים מרגישות בנוח לחקור את המיניות שלהן".

      עדי כרמלי וליאור נאור מדברים גאווה