פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה
      גמר האח הגדול (צילום מסך , גמר האח הגדול) צילום: צילום מסך, גמר האח הגדול
      גמר האח הגדול (צילום מסך , גמר האח הגדול) צילום: צילום מסך, גמר האח הגדול

      סיסטר לא מספיק חזקה: למה לירדן לא היה סיכוי לזכות

      קרב החתולות בין ירדן לתקוה ניטש לאורך כל העונה - נזרקו לאויר הרבה מאד עלבונות, הטחות והצהרות על אחווה נשית או היעדרה. ענבר אבן חן מסבירה למה לירדן לא היה סיכוי לזכות לא משנה מה היא הייתה עושה

      מודחי "האח הגדול" 2020 בוחרים בזוכה שלהם בריאליטי

      גמר האח הגדול קורונה 2020 סיכם את אחת העונות הכי מוזרות שעברו על בית האח, ואת סיומה של הסחת דעת שכולנו נרגיש בחסרונה בבית. זו העונה שנאמר בה הכי הרבה הביטוי "אחווה נשית" ופמיניזם, אבל בפועל ראינו יותר "קט פייטס ורסטינג ביצ' פייס" מכל עונה אחרת בהיסטוריה של האח. אפילו את תפקיד האמא המסורתי יוסי לקח, והקטעים שבחרו להראות לרביעייה האחרונה דיברו בעד עצמם כשהוא שאל "זה פמיניזם זה?" כשרות ניסתה להסביר לו שרוב מטלות הבית נעשות על ידי הנשים שם, בעוד שגדי נכנס והכריז שהוא לא ירים צלחת אחת.

      את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

      קליפ גם הפתיחה לא היה יותר מדי מעודד, כי באמת הגיע הזמן שיבינו שיש לנו יותר בחיים חוץ מלבכות שחבר שלי לא לידי, לחתוך סלט, או להתאפר כאילו אני בדרך לשטיח האדום. נקודת האור היחידה היא שלפחות אני יכולה להגיד שהיה לנו גמר של נשים בפריים טיים. אודליה, ירדן ותקוה.

      אודליה אמנם נתנה לנו הרגשה שכל מה שהיא רוצה לעשות זה לבשל ולהחליט לכולם מה הם אוכלים, אבל אחרי כמה פרקים גילינו שהיא גם אישה שנלחמה להתגרש כאשר התחתנה צעירה מידי, ושבנתה לעצמה לבד עתיד וחיים טובים יותר. לאורך כל העונה הובהר לכולם שהיא לא סופרת אף אחד ממטר, ואם בא לה לעשות רעש עוד לא נולד הממורמר שישתיק אותה, ובתור אחת שמרגישה רעשנית כמו אודליה בהרבה מקומות, אי אפשר לא להעריץ אותה על זה שהיא לא שותקת, ורק על זה היה מגיע לה להיות בגמר.

      גם מירדן אי אפשר היה להתעלם מתחילת העונה, ולו רק כי היא השמיעה כל כך הרבה רעש שכל מי שהיה לידה חשב שאם יידבק אליה יקבל כמה דקות מצלמה. אבל אישה צועקת היא לא אישה חזקה. מה לעשות. ירדן דרשה מכולם נאמנות עיוורת, התנהגה כמו דיקטטורית וציפתה שאם היא כועסת על תקוה כולם יעמדו דום ויצטרפו אליה. אבל אין מה לעשות, הקהל ראה הכל. לא סתם היא התחילה להרגיש לבד. אחרי כל הדחה הצטמצם מעגל החברים שלה, עד שנשארה רק עם אדם, ורק כשהכניסו את שירלי היא הבינה כמה היא באמת בודדה.

      ואז היא הבינה שיש לה קלף אחד אחרון, והוא לשחק על הרומן האבוד שלה עם ליאור. היא לקחה אותו לשיחות כל שניה, וגרמה לו להצטער על כל דקה שהוא הכיר אותה, את תקוה, או שחשב אפילו להיכנס לאח הגדול. ההתנהגות הזאת לא באמת שייכת למישהי חזקה, בת 25, שממש לא צריכה גבר מאחוריה או אנשים שילחמו את הקרבות שלה. עובדה שבכל הפעמים שהיא ניסתה לדבר ונלחמה בעצמה, בסוף היא הלכה להיתמך ולבכות לאח על כמה לא מבינים אותה.

      לשמוע את ירדן אומרת לתקווה שהיא 'מרגישה פספוס' ושהיא הייתה צריכה להיות החברה הכי טובה שלה לא הרגיש לי כל כך קלוז'ר, וכשהיא צעקה שהכי מגיע לתקווה לזכות ומלמלה 'אהבת חינם', הבנתי שהיא עובדת מאד קשה כדי לשכנע את כולם שהיא באמת שמחה בשבילה. הייתי מתה להיות זבוב על הקיר בחדר כשהיא רואה את הפרקים, סתם כדי לראות אם היא מבינה באמת מה היא עשתה לתקווה, ולוקחת אחריות על כל השנאה שהלהיטה סביבה וסביב ליאור. אז למרות שגיא אמר שירדן "סיסטר חזקה", אני לא רואה את זה. אני רואה בעיקר ילדה מבולבלת שלא הבינה עד עכשיו שיש השלכות למעשים שלה, ושאם היא לא הייתה עושה אותם, יכול להיות שהיא הייתה הזוכה הגדולה, ולא תקוה, הסיסטר השניה.

      אחרי שלב מסוים זה באמת לא שינה כבר מה ירדן הייתה אומרת, או עושה. כי עכשיו כבר ברור לכולם שהיא לא תקוה. אין בה את הכנות, את האותנטיות ואת ההומור העצמי של תקוה. ובעיקר, אין בה את האהבה לעצמה, לא משנה כמה היא תדבר על העצמה נשית ותגיד את המילה סיסטר. אחרי השיחה האחרונה עם ליאור והריב עם תקוה כבר לא היה לה סיכוי, ולא משנה כמה הייתה מתאמצת - כי עוצמה אמיתית היא לא דיבורים ולא צעקות ובטח לא הפגנות כוח ריקות. עוצמה אמיתית דורשת קבלה עצמית ואומץ שלירדן אין ולתקוה יש בכמויות.

      העצמה נשית לא מדברים - העצמה נשית מדגימים - היה מדהים לשמוע את תקוה אומרת שהיא אוהבת בעצמה כל סנטימטר ולא מתכוונת לרזות בשביל אף אחד כי היא לא פחות ממושלמת, ומתכוונת לזה, גם אחרי שליאור אמר לה שהוא לא יודע אם הוא נמשך אליה, דבר שהיה שובר כמעט כל אחת. ירדן הפסידה לתקוה את המיליון, ובצדק. הסיסטר העוצמתית יותר זכתה, וגם אנחנו זכינו לעשות עוד צעד אחד קטן בכיוון הנכון, לעבר גישה בריאה יותר לחיים ואהבה לעצמנו, וכשהיא תשב עם כולנו בבידוד ותראה את כל הפרקים, אולי גם תקוה תבין איזה דבר גדול היא באמת עשתה בשביל כל הילדות השמנמנות - אלה שמתחבאות בתוך כל אחת מאיתנו, ושאולי, רק אולי, מתחילות להשתכנע עוד טיפה שזה בסדר לאהוב את הגוף שלהן גם ככה, שאולי היא צודקת, וגם הן לא פחות ממושלמות.