אחרי יותר מחודש בהסגר, אני חושבת שאפשר לקבוע בוודאות שרוב האנשים ממש סובלים במגיפה הזאת. הורים לילדים קטנים חווים התמוטטות נפשית מהצורך להיות צוות הוואי ובידור תמידי, הורים למתבגרים סובלים התפרצויות זעם (אבל לפחות הם רואים את המתבגרים שעות בודדות ביום כי הם קמים רק בערב), זוגות מגלים שהאנשים שאיתם הם גרים פחות נקים ממה שהם חשבו והרווקים, ובכן, לבד. ממש לבד. כל הזמן.
אני חושבת שראיתי כתבה על כך שהיחידים שנהנים הם הזוגות שנמצאים בשלב ה"ירח דבש", אותו שלב בו להסתכל אחד בעיניים של השניה זה בילוי לגיטימי של שעה. נשבעת שאני מכירה מישהו שאמר לי שהוא לא רוצה שהתקופה הזאת תסתיים, רציתי לזרוק עליו משהו אבל הוא במרחק של יותר מ100 מטר ממני.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלי כבר ראית?
בכל מקרה, מה שאני שומעת כל הזמן זה כמה אנחנו צריכים להסתגל - פגישות בזום, מעבר למכירה און ליין, נכסים דיגיטליים ועוד דברים שכשאני שומעת בא לי לקנות כרטיס טיסה חד כיווני לאיטליה. מי רוצה להסתגל כשאפשר להתלונן? ועדיין, אנחנו נשים, כאלו שאוהבות לבחון את מי שעומד במרחק שני מטר מאיתנו. ולמרות שממילא אף פעם לא באמת ידענו איך רוב הגברים נראים בגלל זקן או זיפים, עכשיו זה אפילו יותר קשה עם המסיכה! כי אם יש משהו שלמדתי מתוכניות האיכות שאני רואה בבינג' (אהם, חתונה ממבט ראשון) אין תחליף למשיכה. ועם מסיכה אנחנו לא יכולות לראות אם יש לו חיוך חמוד או גומות, אם יש לו את אחד הסנטרים המוזרים האלו שמתחברים לצוואר או אם יש לו שערות באף. ועכשיו, כשהאפשרות היחידה שלנו לפגוש גבר שלא גר במרחק 100 מטר מהבית היא בסופר, להלן מדריך לרווקה שמנסה להבין אם מולה עומד גבר שווה או טרול במסיכה:
עוד בוואלה!
פרופורציות
זה אולי הדבר היחיד שאי אפשר לזייף עם מסיכה. גובה, מבנה גוף ומצב גופני פשוט אי אפשר להסתיר, בעיקר עכשיו, כשמזג האוויר מתחמם והם לא יכולים להחביא את הכרס מאחורי מעיל או סווטשרט. חוץ מזה שהסגר הזה הוא כמו ויאגרה לסגנון החיים של כולנו, האובססיביים לספורט ותזונה קופצים מכיסא לכיסא בבית בזמן שהם מאדים ברוקולי והשמנמנים בנשמה מזמינים פיצה ועוטפים בה המבורגר. כך שתדעי שאם את רואה קוביות, יש מצב שהוא יסתכל עלייך מוזר אם תביאי הביתה חבילת דוריטוס ומצד שני - אם הוא שמן, אז הכרס הזאת לא הולכת לשום מקום בזמן הקרוב.
שיער
בזמן שאנחנו מתלוננות על שורשים של שיער לבן, רוב הגברים מגיעים למצב של אנשי מערות. זה הזמן לבחון את השיער בכל מקום, כי אם הוא מטופח, מדובר בגבר שכנראה מחזיק במקלחת הרבה יותר משמפו ודאודורנט. זה הזמן לחפש סימנים לתלתלי גב, לבחון הקרחות וכמובן לבחון עד כמה הוא מטפח את הזקן שלו ואם הוא טורח להתגלח גם אם אין לו פגישה בעבודה או דייט. למה זה חשוב? לא רק כי את לא רוצה לפגוש פירורי פיתה יומיים אחרי פסח בזקן, אלא כי גברים שמקצצים את כל הפרווה הזאת עושים את זה בכל הגוף, גם במקומות שהפנים שלך מגיעות אליהם רק מדי פעם, וזה הרבה יותר נחמד כשהאזור מטופח.
לבוש
בחודש האחרון אני רואה בעיקר 3 אפשרויות לבוש: ג'ינס וטי שרט, פיג'מה או בגדי ספורט. האמת שזה בכלל לא משנה מה הוא לובש, אלא איך הוא לובש את זה. יש גברים שמסתובבים בעולם בטרנינג בצבע אפור בהיר וחוזרים הביתה כשהוא נקי לחלוטין בזמן שאחרים מוציאים ג'ינס מהכביסה ועדיין נראים כאילו הם הופכים את התחתונים כל יומיים רק כי הצד הפנימי התלכלך. חפשי גברים שנראים כאילו הם יכולים להפעיל מכונת כביסה, בעיקר כי את לא יכולה להתקרב מספיק כדי לרחרח אותם. אה, ותבחני גם את נעלי הספורט שלהם (כולם נועלים רק נעלי ספורט עכשיו) אם הוא לא מצא את הזמן לזרוק את אלו שהסוליה מקדימה כבר נפרדת מהנעל - תברחי.
עגלה
אין הרבה דברים שיכולים להעיד על הגבר שעומד שני מטר ממך יותר ממה שיש לו בעגלת הקניות. אם קלטת בעגלה הרבה ירקות יש סיכוי שהוא מבשל, או לפחות יודע לחתוך סלט. אבל אם את רואה ירקות מפונפנים כמו קייל או ג'ינג'ר יש מצב שאת צריכה להתרחק, או להתרגל לעולם מלא בשייקים ירוקים והסברים על שומן טוב לעומת שומן רע. מעבר לירקות ואלכוהול תמיד כדאי להסתכל אם הוא קונה אוכל שאפשר לאכול היישר מהמקרר או מהמיקרו או כזה שצריך להכין - נתחי בשר, דגים ותבלינים מעידים על מטבח איכותי ולפחות ארוחה אחת משביעה ביום, לעומת עגלה מלאה בפסטרמות, גבינה צהובה והפיצות הקטנות האלו שיש להן טעם של צמיג מוקרם, שמצביעה על יכולות קולינריות נמוכות במיוחד. גם אלכוהול הוא סממן שצריך לבחון -אם יש שם בקבוק וודקה את צריכה לחשוב למה הוא צריך בקבוק שלם אם הוא גר לבד, ולמה דווקא עכשיו, חודש אל תוך הסגר? כמה זמן לוקח לו לסיים בקבוק? שישייה או שתיים של בירות זה לגמרי סבבה, ואם יש שם איזה שרדונה טוב אל תתלהבי, זה רק אומר שיש לו חברה, או חבר.
שאלה
אבל השאלה האמיתית היא מה לעזאזל אנחנו אמורות לעשות אם כבר קלטנו מישהו מעניין במרחק חצי סופר מאיתנו? הרי לחייך אי אפשר, גם לעמוד לידו ולשאול איזה קוטג' הוא אוהב יותר זה לא אופציה. ואם פעם היינו נתקלות באותו יוניקורן נדיר וג'נטלמני שמציע לעזור עם השקיות - אז היום גם אם הוא קיים, אין סיכוי שניתן למישהו לגעת לנו באוכל, כי הוא ימרח עליו קורונה, אז מה עושים?
ובכן, לעמוד שני מטר ממנו בתור זו אפשרות, ואולי לנסות לנהל איזו שיחה. אבל האמת שאפשר תמיד לעקוב אחריו הביתה כדי לבנות תוכנית שאפשר יהיה להוציא לפועל אחרי הקורונה. ממילא את עם מסיכה ומשקפי שמש, אין סיכוי שהוא יקלוט שהאישה המקסימה שנתקלה בו בטעות עם איפור מלא ופן עוד חודש וחצי היא הגרמלין הכפוף בפיג'מת מיקי מאוס שהלכה מאחוריו איזה יום אחרי כשהוא עשה קניות.