אחרי חודשים בבית ובמינימום תנועה, מותר לצאת: הפעילות הגופנית הותרה לקבוצות קטנות, ואנחנו אפילו כבר יכולים ללכת למכון כושר ולעשות ספורט ימי. אבל זה קצת מאוחר מדי - גם אם אנחנו שכחנו כמה פיצות הזמנו בשלושת החודשים האחרונים בזמן שישבנו או שכבנו יממות שלמות מבלי לזוז, הגוף שלנו עדיין כאן כדי להזכיר לנו בדיוק מה קרה פה, למרות שלא חלינו בקורונה.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
בין אם זאת אכילה רגשית בעקבות חרדה מהמצב או סתם שיעמום וקירבה תמידית ולא בריאה למקרר, המציאות היא שגם אם ניסינו לשמור על שגרה יחסית בריאה, שעות הרביצה של כולנו הרקיעו שחקים, חלקינו השמנו כמה קילו טובים, וייקח לנו זמן מה לחזור לכושר של לפני הבידודים. והדבר היחידי שיכול אולי לעודד בתקופה הזו היא העובדה שהקיץ הזה כולם יהיו באותו מצב: עור בגוון פלורסנט, כמה קוביות פחות בבטן.
אל תפספס
מצד שני, סגר הקורונה אפשר לנו, הנשים, להוריד קצת את הרף - מאחר ולהמון נשים לא הייתה אפשרות ללכת למספרה, ללק ג'ל ולקוסמטיקאית, דברים שלרוב אנחנו תלויות בהם כדי להרגיש "נורמליות". כבר מזה זמן הנורמה שקובעת מהו טיפוח 'מספיק', השתנתה. אם פעם להיות מטופחת היה קוקו וליפסטיק, היום כדי להיות 'בייסיק' את צריכה לבצע אינספור פרוצדורות של טיפוח. בלי ששמנו לב הדברים שעשו רק נשים עשירות מעטות בלבד הפכו לפעולות טריוויאליות, ואת מקבלת אתה תחושה שאם את לא עושה אותם את לא מספיק "אישה".
מעין קרת, מנחת קבוצות לדימוי גוף חיובי, ומייסדת Changing Model מסבירה לנו למה זה קורה ומה אפשר לעשות:
"אנחנו נמצאים בזמן מורכב." מסבירה קרת "מצד אחד לא היינו במפגש עם אנשים כבר כמה חודשים, והרבה אנשים, מאי הוודאות, חוסר המעש והחרדה, שינו את הרגלי האכילה. ראינו את עצמנו רק דרך הזום והרשתות החברתיות, ולמרות כל השיעורים המקוונים של הספורט, ההשוואה לכל הספורטאים ובעלי המוטיבציה היא בלתי נמנעת בתקופה הזאת. כל זה הגביר את העיסוק אצל חלק מהאנשים בתחושת כישלון ומיאוס עצמי, מה שגורם לתחושה שאני לא טובה, זה לא בסדר, לא נורמלי, ולא בריא. זה משפיע מאוד על הדימוי העצמי והערך העצמי של כולנו."
אז מה אפשר לעשותכדי לשמור על דימוי גוף חיובי?
תגדירי את ה"נורמלי" שלך
"היום המון נשים שפונות אלי פשוט צריכות מישהי שתבין אותן ותגרום להן לאהוב את עצמן בלי להרעיב את עצמן לקרוע את השרירים בחד"כ, או להזריק דברים שהשתיקה יפה להם. אני אומרת להן שבגלל הקורונה, זאת הפעם הראשונה שיש להן כביכול לגיטימציה לא לרוץ לקוסמטיקאית או למספרה. את יכולה להיות נשית ומהממת גם בלי לק ג'ל, וזה הזמן לשנות את הגבולות האלה, ולהבין שוואללה, אפשר גם בלי. מישהי אמרה לי שהיא מרגישה לא מקושטת כשהיא כל הזמן סגורה בבית. אמרתי לה שזה הזמן לחרוג מאזור הנוחות וללבוש דברים שלא העזת לפני, ללמוד לטפח את עצמך (נכון, הצבע או הגבות יצאו בהתחלה פחות טוב, אבל אולי לך זה מספיק?) וכמובן להבין שאני יכולה להגדיר מחדש מה עושה לי טוב ומה אני צריכה."
לא, זה לא יעזור שתסתכלי שוב על האלבום מתאילנד
"אנחנו חייבות לשים לב להשוואות שאנחנו עושות. בין אם זה במדיה החברתית, במכון הכושר, בטלוויזיה או אפילו ביני לבין עצמי, אחרי שכל היום ראית את עצמך בזום או בפייסבוק, ואת מגלה שבמציאות יש לך יותר קמטים ממה שחשבת. אנחנו חייבות לשים לב שההשוואה הזאת גורמת לערעור ולחוסר ביטחון, ובעיקר לדאגות מיותרות."
תזכרי שרק את שמה לב לשטויות האלה בכל מקרה
"כמו עם כל דבר בחיים שלנו, אנחנו אוהבות לפרק דברים לגורמים ולהתקבע על הפרטים הכי קטנים. לכן אסור לנו לשכוח את האופן והצורה שבא אנחנו בוחנות את הגוף שלנו. כמו עם הקמטים, הנטייה הטבעית של כולנו, היא תמיד לפרק את האיבר ולהסתכל על כל חלק בנפרד: האף, השומנים בבטן, המרפקים, ושלא נתחיל עם השיער. כמו בטבלת אקסל שמסכמת את כל הדברים שאת לא אוהבת בעצמך. אבל אנחנו חייבות להבין שכשמסתכלים על השלם ולא בוחנים במיקרוסקופ כל סנטימטר לחוד, שהגוף שלנו חיוני, מהמם ורק שלנו."
אמצי מנטרה שמחזקת אותך
עוד תרגיל קטן, שבאמת לא דורש יותר מידי מאמץ, זה פשוט לשמור על טרמינולוגיה מדויקת, וחיובית. אנחנו חייבות לזכור שלמילים, ולהתניות שאנו מכתיבות לעצמנו ולסביבה שלנו יש משמעות. אנחנו צריכות להיות מודעות לכך שצריך פחות להסתיר, או לטשטש את כל הפגמים והבעיות, ובמקביל להדגיש את כל הדברים שאנחנו אוהבות, לחגוג וליהנות מכל מה שטוב וחיובי. בסדנה שלי נשתמש בשלוש ערכות הקלפים שפיתחתי לחיזוק ביטחון עצמי בשם "מראות".