סצינת הסקס בסרט ידידים פלוס. IMDB, אתר רשמי
אתר רשמי/IMDB

בעדינות: טעות אחת שאתם לא רוצים לעשות בחיי המין שלכם

13.7.2020 / 10:22

ישראל 2020 היא תקופה כלכלית מבלבלת עבור כולנו, ורבים האנשים שעושים הסבה מקצועית. אופיר סגרסקי החליטה לפתוח עסק חדש עם בן זוגה לחיים, ושתי מטפלות זוגיות הסבירו לה מה לא כדאי לה לעשות

בשיתוף המכון הפולני בישראל

בסרטון: ראיון עם יו"ר לשכת המסחר

"מה, נהיינו זוג א-מיני? כמו בנני ובנוני?", מלמלתי בעיניים עצומות. המילים יצאו מפי בטבעיות גמורה בזמן שבן זוגי ואני שוקעים לשינה, גמורים מיום העבודה שעבר עלינו. "הם תאומים", הוא השיב חלושות. "בדיוק". כך נראים רבים מהלילות שלנו מאז החלטנו לפתוח יחד עסק משותף. בשעות היום אנחנו מתרוצצים בין עבודותינו השונות, אחר כך הוא עם ילדיו ואני בלימודים, ובערב - זמן האיכות היחידי שנותר לנו - מקימים את העסק הארור. נפגשים בשבע או שמונה, מתעדכנים, הוגים, רבים, משלימים, כותבים, עורכים, משפצים ונרדמים באפיסת כוחות, לפני שהספקנו אפילו לצפות ב-MKR כפי שקבענו כפעילות זוגית רומנטית.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

"עסק זוגי הוא פוטנציאל סיכון. הרבה לחץ, מתח תסכול, אכזבות", מסכמת גלית לזר, מטפלת זוגית מוסמכת וראש צוות מכון איזונים. לדבריה, לפני שקופצים למים העמוקים של הקמת עסק משותף, על כל זוג לשאול את עצמו מספר שאלות מקדימות, כדי לוודא שהקרקע כשירה לבנייה. "עד כמה יש לנו קילומטראז' בהתמודדות עם מצבי סיכון? איך זה היה? הרגשנו שאפשר להישען אחד על השני? יכולנו לדבר מבלי להציף מצד אחד, אבל לאפשר שיקוף, עיכול ועיבוד של המצב? לפני שאנחנו מדברים על עסק הייתי בודקת איך אני ובת או בן זוגי היקרים התמודדנו עם מצבים לא ברורים".

עו"ד הילה ויטקובסקי פרץ, מטפלת ומגשרת זוגית, מכנה מה שלזר מתארת "שיחת התאמה". לדבריה, אפשר ואף מומלץ לשלב בשיחה כזו איש מקצוע, שיעזור לשני הצדדים להגיע להבנות הנחוצות. "חשוב להבין מה הבסיס של הרצון של כל אחד מכם להקים את העסק הזה, מה השאיפות שלכם", היא מסבירה. חשוב לדבר גם על מה העסק מצריך מכל אחד מכם, ולהבין עד כמה שניכם אוהבים, מבינים, מכירים ומחוברים למהות של תחום העיסוק".

דברו מראש על פרידה אפשרית

לדבריה, חשוב גם לשוחח מראש על הנושאים הכלכליים, ולהגיע לידי הסכמה. "מה כל אחד יקבל אם נפרדים?", היא מציפה את אימת הזוגות כולם. "צריך לדבר מראש על האופציה של פרידה, בין אם נפרדים עסקית או זוגית. להקים עסק עם בן זוג זה סבך של דברים שככל שהזמן יעבור יהיה קשה יותר להתיר אותו. לכן, טוב מוקדם ממאוחר בהקשר הזה". ממפגשיה עם זוגות במסגרת במסגרת הטיפולית, ויטקובסקי-פרץ מתרשמת כי לא מעט מתחמקים מהדיון הגורלי. "לא רוצים לדבר על זה, כמו שלא רוצים לדבר על הסכם ממון", היא מסבירה. "לכן, כדאי לערב איש מקצוע. איש מקצוע לא יתן לכם לעזוב את הנושא מבלי להגיע להחלטה. וכדאי לבחור לנושא הזה יועץ עסקי שיש לו ניסיון גם בתחום הטיפול הזוגי".

בהסתכלות עלינו, עברנו יחד המון. משברי זהות, חרדות כלכליות, קורונה, פערים באישיות, אורח החיים ובסטטוסים המשפחתיים שלנו - וכל זה בשנה. בכל פעם שקמנו על הרגליים, החמאנו לעצמנו ביהירות מסוימת על היכולת לצמוח מתוך הקשיים. בעזרת יכולות תקשורת גבוהות, הומור וחוסר סבלנות משותף לשתיקות רועמות, הצלחנו פעם אחר פעם להפוך לילות זוועה לבקרים מתוקים. ה"כבד" של מערכת היחסים שלנו תפקד מצוין, עד שהתרבו אתגרי הקריירה המשותפת והביאו אותו, לרגעים, לסף קריסה. יכול להיות שהפרזנו בהערכת הקיבולת שלנו? ואולי זהו תסמין ה"שנה ביחד". אחרי שניים עשר חודשים של היכרות עם המניירות והמגננות זה של זו, שכחנו קצת להקשיב מבעד להן.

לדברי לזר, הקשבה היא הבסיס להצלחה כולה. "המשותף לזוגות שמצליחים, בעסק ובכלל, זה שהם שמסוגלים להתייחס אחד לשני לא מתוך עמדה מתגוננת - אלא מכבדת, שמבטאת אמפתיה. לחשוב את מה שהאחר מרגיש". על הביטוי הזה, "לחשוב את מה שמרגישים", המטפלת הזוגית חוזרת גם בהמשך. הוא מתמצת בצורה מדויקת למדי את מה שחסר לרבים מאיתנו ברגעי משבר - שיבינו אותנו. את לא מצפה מבן הזוג להרגיש בדיוק את מה שאת מרגישה, אבל היית רוצה שלפחות יחשוב את זה. יחשוב אותך. "אם יש לי בן זוג חרדתי, חשוב שאחשוב האם אני מסוגלת לשאת גם את החרדה שלי וגם את שלו", היא מסבירה. "אם יש לי בן זוג שתלטן, האם אוכל להתמודד עם זה? יכול להיות שזה יעבוד לטובתי, אבל יכול להיות שיהיה לי מאוד מאוד קשה עם זה. צריך לראות שיש איזו השלמה רגשית בינינו".

עוד בוואלה!

הבגידות, השקרים, והכאב: מה הבנו מהבכי של אסי בוזגלו

לכתבה המלאה
בני זוג מתווכחים. ShutterStock
חשוב לקבוע זמן לויכוחי עבודה/ShutterStock

קבעו להתווכח מראש

"הבסיס להצלחה בעיניי הוא חשיבה מקדימה ויצירת רוטינות שקשורות לתקשורת", מוסיפה ויטקובסקי-פרץ. "הרוטינות האלו יאפשרו את הוונטילציה איפה שהיו אי הסכמות קטנות, כדי לתת להן מענה. בעסק רגיל יש פגישה רבעונית שבה עוצרים ובודקים את הכיוון של העסק, איפה אנחנו ולאן הולכים. היא עוזרת לעסק קצת כמו טיפול זוגי, כי כשהעובדים יודעים שיש מרחב, אז הם יודעים גם מה להכניס לתוכו. אם תצרו את המרחב הזה בצירוף איש מקצוע חיצוני אובייקטיבי, יש לזה ערך מאוד גדול, בין אם מדובר ביועץ עסקי או זוגי או פסיכולוג ארגוני".

גם לזר וגם פרץ-ויטקובסקי מחדירות בדבריהן סדר בתחום שסובל מאנדרלמוסיה. כשזוגיות ועסקים מתערבבים זה בזה, החיים מתחילים להרגיש כמו עוגת-הפשטידה של רייצ'ל מ"חברים". ובמילים אחרות: לקחנו שני דברים טובים ומעכנו אותם יחד. זוגות שמנוסים ממני בניהול עסק משותף המליצו לי מכל הלב להשאיר את העסקים מחוץ למיטה, ובכל פעם תהיתי לעצמי איך זה בכלל אפשרי. הרי גם בני זוג שמנהלים קריירות נפרדות, מדברים בסופו של יום בעיקר על עבודה. על מה נשאר לדבר כבר אם נשאיר מחוץ לתחום את הפעילות שממלאת לנו את מרבית שעות היממה? נטפליקס? זכרונות ילדות? שניהם נגמרים מתישהו. לטענת המטפלת הזוגית, לא רק שאי אפשר להפריד בין ביזנס לפלז'ר, גם אין בזה צורך. "העבודה יכולה להכניס הרבה אקשן לזוגיות", לדבריה. "זה שייך לכם, זה הבייבי שלכם, אז גם ההתמסרות היא טוטאלית. זה לא כמו לעבוד כשכירים. מה שכן, חשוב לשמור על מרווח לעוד חיים, לחזק את האינדיבידואליות שלנו. גם בתוך העבודה לתת מקום לביטוי האישי של כל אחד, אבל גם מחוצה לה. כל אחד צריך מרחב שלו עם עצמו".

לטענת לזר, המרחב האישי יעניק לבני הזוג מרחק רגשי מסוים מהקונפליקטים והוויכוחים, ולנהל אותם בצורה שפויה ובריאה. "אם התנהגות של בן הזוג גורמת לנו הצפה, חשוב לעבד ולעכל את התחושות שלנו לפני שאנחנו מגיבים", היא מייעצת. "לא להגיב מיד, לקחת זמן לחשוב על הדברים - ואז נוצר המרחק שדיברתי עליו. ובמרחק הזה אני יכולה לראות לא רק את עצמי, אלא גם את הצד השני, ולנסות להבין מה דרס אותו היום. דרך המבט של האחר נוכל גם לראות את עצמנו טוב יותר". לזר משווה את הדבר לתהליך התבגרות של ילד, אשר רואה את עצמו בתחילת הדרך כמרכז העולם. "בהתחלה, הילד צמוד לאמא. לאט לאט, הוא מוקף בעוד אנשים, ומבין שזה לא רק הוא. דרך האנשים שמקיפים אותו, הילד יכול להתבונן על עצמו מזוויות שונות".

דייט במשרד. ShutterStock
הקפידו על חלוקת תפקידים ברורה/ShutterStock

הפרידו בין האישי למקצועי

לטענת ויטקובסקי-פרץ, לא רק שאפשרי אלא גם הכרחי להפריד בין האישי למקצועי. עד כמה? "זה מאוד תלוי בזוג עצמו. אבל עצם יצירת ההפרדה באמצעות כלים מסוימים, היא חשובה. שני הדברים שחשובים בעיניי זה יצירת תקשורת קרובה ופתוחה, והצבת גבולות. בעבודה עצמה חשוב ליצר גבולות על ידי הגדרת תפקידים מופקדת וברורה. מי שר הפנים, מי שר החוץ - לוודא שלכל אחד יש את התפקידים שלו. לבחון על סמך האופי, הכישורים והרצונות איזה תפקיד מתוך התפקידים בעסק מתאים לו. דבר שני זה לייצר מרחב פעולה לכל אחד בתחום שלו. איך יודעים שיש מרחב וחופש פעולה? תחשבי אם היה לך שותף שהוא לא בן הזוג שלך - האם היית מתערבת לו בתחומו באותה מידה. חשוב שלכל אחד בתחום שלו תהיה זכות ההחלטה. אם הפרטנר שלי אחראי על השיווק, למשל, אנחנו יכולים לדון בענייני שיווק יחד, אבל ההחלטה הסופית תהיה שלו".

התובנה הבסיסית הזו יכולה ללכת לאיבוד, במיוחד במצבים טעונים רגשית. למשל, השבוע, כשפתחנו בסיעור מוחות ונקלענו למחלוקת. לרוב, בסופו של דבר, אחד מאיתנו משכנע את השני בדעתו והדיון מתקדם. אבל הפעם נתקענו באותה נקודה, כאשר כל אחד בטוח שהוא צודק והשני טועה בתכלית. לא יכולתי לשאת את זה, הרגשתי שהדיון עקר, שאנחנו צועדים במקום, שהוא מסרב להבין את הנקודה שלי, כאילו בכוונה. פלטתי, "טוב, אין לי כוח לזה עכשיו" ויצאתי מהמטבח לסלון.

הוא הצטרף אליי, ישבנו במרחק, לעסנו את ארוחת הערב ושתקנו. כעסתי על עצמי. לא יכולתי לסיים את זה אחרת? הייתי מוכרחה לפוצץ הכל? ואז עניתי לעצמי, "כן". למטפלת יש תשובה אחרת. "לא משנה כמה הדעה שלו נראית לי דבילית, אם אשים את עצמי בנעליים שלו - אוכל לקבל מזה משהו, וגם להבין אולי שהוא מתעקש על הרעיון הדבילי הזה כדי להגן על עצמו. ומרגע שהוא ירגיש מוכל, לא יהיה לו את הצורך הזה להתגונן. הקשבה והכלה הן התכונות הכי חשובות להצלחה של זוג בעסק משותף".

גבר ואישה במיטה, גב אל גב, ערים ומתוסכלים. ShutterStock
ואל תשכחו לעשות סקס/ShutterStock

קבעו מראש זמן של "יחד"

ובאמת חמש דקות אחר כך, מיד אחרי שהתנצלתי, פתחנו את הדיון מחדש, בנינוחות. הייתי מוכנה להקשיב לדעתו, הוא הקשיב לדעתי. נפגשנו באמצע הדרך. אחר כך, אחרי הרבה מאוד זמן, ראינו פרק שלם של "המתחזים". פרק נורא, נהננו מכל רגע. אחר כך, עשינו עוד דברים שהשתיקה יפה להם. על גלי האנדרנלין, נזכרנו להרים לעצמנו. על ההקמה המהירה, על האתר היפהפה, על העבודות, על הלמידה וההתפתחות היום יומית. על הסקרנות והתשוקה שתמיד היו שם, אך נקברות לאחרונה תחת ערימות של סטרס.

"עסק יכול להכניס הרבה אקשן ורומנטיקה", מזכירה לזר. "ישיבות למשל יכולות להתקיים תוך כדי הליכה על חוף הים או בפרדס. אבל זה עניין של ביצה ותרנגולת", היא מסייגת. זאת אומרת שאם אין תשוקה ורומנטיקה, גם הליכה בטיילת תרגיש כפויה ומאולצת, וכך גם אותם דייטים יזומים שזוגות עייפים בסרטים קובעים לעצמם אחת לשבוע כדי להשתקם. בקיצור, ההתלהבות צריכה להיות שם, גם בלי עזרים חיצוניים. "כדי לשמור על התחושה הזו, חשוב לתת להצלחות את המקום שלהן, לתמוך בהן, לחגוג אותן ולחזק אותן", מייעצת לזר. "מהצד השני, לראות את הקשיים והכישלונות כחלק משמעותי מהצמיחה שלנו. לא הכל בשליטתנו, גם את המצב הזה של הקורונה אף אחד מאיתנו לא רצה. אבל אפשר להתבונן עליו, ולראות איך אנחנו מתחזקים ממנו".

ויטקובסקי-פרץ דווקא מעודדת מאוד את גישת הדייט השבועי. "בדיוק כמו שחשוב לייצר מרחבים של תקשורת שקשורים לשותפות, חשוב לייצר מרחבים שקשורים לזוגיות, שיש להם כללים מוגדרים. לא כללים מוגדרים של מה לעשות, אלא בעיקר מה לא לעשות. לא באים בטענות אחד לשני, לא סוגרים חשבונות, לא מדברים על עבודה, לא צופים במסכים. זה כן זמן של ביחד. פעמיים בשבוע. זמן קפה, יין, סיגריה - מה שבא. זה יכול להיות שעה או רבע שעה, זה יכול להיות בבית או בחוץ, בהתאם למה שנכון לכם ומה שאתם צריכים. עצם זה שיושבים ביחד לרבע שעה, לשים יד, ראש, לדבר על הא ועל דא, דברים שלא קשורים לעבודה, לספר בדיחה, לרכל, משהו קליל. זה צריך להיות זמן שנעים להיות בו ביחד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    5
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully