הישרדות VIP אלה ובני. רשת 13, צילום מסך
צילום מסך/רשת 13

עליבות ובכי בהישרדות: ככה קלטנו שאלה ובני בעצם דומים

1.8.2020 / 18:02

הוידוי של אלה איילון בנוגע לילדותה חסרת החברים הייתה הפעם הראשונה שבה הצלחנו להתחבר אליה, וגם הרגע שבו הבנו למה היא בעצם כל כך שנאה את בני ברוכים

משימת סוציומטרי ב"הישרדות VIP"/רשת 13

בסרטון: משימת השאלות הישרדות

כמה שאני אוהבת את העליות והירידות של המשחק הזה. ההדחות הלא צפויות (כן, גם אם הם לא צפויות בזכות התערבות ההפקה אני לגמרי בסדר עם זה - העיקר שזה יהיה מעניין) העובדה שהמשתתפים כל כך שבריריים ונאחזים באגו המנופח שלהם בציפורניים, שכל דקירה בכיוון מפוצצת להם את הבלון והם מתרסקים למטה, ובעיקר הגילוי שאלה ובני הם אותו בן-אדם. או לפחות אנשים ממש ממש דומים, אם לא מבחוץ אז לגמרי מבפנים.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

אתמול גילינו שכל השבט חושב שאלה (דוגמנית-נו-יאללה-כבר) היא משעממת, אגואיסטית שלוקחת יותר מדי אוכל, וזו שאף אחד לא ירצה לשמור איתה על קשר. עכשיו תגידו את האמת - אם הייתי אומרת לכם לעצום על עיניים ולחשוב על שורד אגואיסט, משעמם וכזה שכל האחרים יסננו אחרי הצילומים - על מי הייתם חושבים? בדיוק.

אבל רגע אחרי שאלה שמעה מה חושבים עליה באמת - היא התמוטטה. ברגע אחד היא הפכה מקריקטורה מתאמצת לילדה חמודה שאפשר אפילו לחבב. היי, אפילו אני חיבבתי אותה לרגע. קודם כל כי סוף סוף היא לא מקריאה מדף המסרים שהסוכן שלה הכריח אותה לשנן לפני העלייה למטוס, שזו כבר התקדמות. אבל בעיקר כי הפעם היא לא דיברה על עצמה בגוף שלישי ולא הסבירה לנו למה כולם טועים (את זה היא עשתה מול השורדים האחרים, כמובן). לרגע אחד, ממש ממש קצר, היא היתה אדם אמיתי עם בעיות אמיתיות, וסיפרה על ילדות לא קלה כילדה דחויה ונטולת חברים, אותה בילתה בעיקר עם בעלי חיים.

הישרדות VIP אלה. רשת 13, צילום מסך
אלה איילון סוף סוף ברגע של כנות. יפה לה/צילום מסך, רשת 13

לזה אני מאמינה הרבה יותר מאשר לסיפורי ה"הייתי טום בוי מוגלי" המגניבים שהיא סיפרה בזמן שלא הצליחה להתנדנד על הנדנדה בפרק הקודם. כי הסיפור הזה מסביר את כל ההתנהגות שלה - הרצון העמוק להיות בצד של "המגניבים", החיבור עם גברים, שכנראה עם השנים והגוונים הבינה שהוא פשוט יותר מאשר עם נשים, ובעיקר הקושי לקבל את העובדה שלא משנה כמה מחזרי על המנטרה שלך, אנשים בסוף רואים את האמת. אלה חשבה שמאמינים לה, שבאמת קונים את התדמית הכה מגניבה, מרוחקת ובלתי מושגת שהיא מוכרת. ואז, ברגע אחד של סוציומטרי, היא הבינה שהיא לא עובדת על אף אחד, ותסלחו לי על המטאפורה המאוד עלובה הזו, פתאום המלכה לגמרי עירומה, וזה היה לה יפה.

ואיך בעצם קשור בני ברוכים לילדות של אלה איילון ולעובדה שהם כל כך לא מסתדרים? בהתחלה בני היה מעין פודל מתולתל שהשורדים העבירו ביניהם כמו קמע מעט מעיק. אמנם הם לא ממש התייחסו אליו, אבל כולם הגנו על היצור הקטן שמטרתו במשחק לא לגמרי ברורה, כי אין ברירה, וכי "הוא לא כבד, הוא אחי". היחידה שלא קיבלה אותו, התעללה בו והקפידה לזלזל בחולשות שלו בכל הזדמנות הייתה אלה. זה תמיד הרגיש קצת מוזר. כאילו, מה יש לה כל כך לשנוא אותו, את האיש הלא מזיק הזה שכולם מבינים שהוא לא מספיק חשוב? אבל אחרי הפרק הזה הכל מובן.

היא לא סבלה אותו, כי האדם הדחוי והעלוב כל כך בעיניה, הזכיר לה את עצמה. רק שבמקום להתבייש בעצמו ואז להיוולד מחדש כבלונדינית בינלאומית, הוא דווקא היה ממש ממש בסדר עם עצמו, והיא פשוט לא יכולה לקבל את זה. אולי כי הוא הזכיר לה את כל מה שהיא רצתה לשכוח, ואולי כי השיקוף של מה שהיא מנסה להתעלם ממנו היה ברור מדי. הוא לא סבל אותה בדיוק מאותה סיבה - ההצגה השקופה של המאגניבה באה לו מקולקל, כי היא מזכירה לו את ההצגה שהוא ניסה מתישהו לעשות ולא הצליח. אבל בניגוד אליה הוא קצת יותר מנוסה ו השלים עם מי שהוא, ובעיקר, לא עבד בלקבור את כל ההיסטוריה והכאב שלו בתוך בור, להתיישב עליו בחצי פישוק ולהכריז על שהוא מלך העולם. לפחות על האי, ברוכים נושא את הפגמים שלו בגאון, כמו מדליה, ואת זה היא פשוט לא יכלה להכיל, כי כנראה שהיא מעולם לא זכתה לקבל את עצמה עד כדי כך, וההתפכחות, עד כמה שהייתה לא לגמרי מודעת, היא כואבת.

הישרדות VIP אלה. רשת 13, צילום מסך
כשאת בוכה את כן יפה. תחילת התהליך?/צילום מסך, רשת 13

לדעתי ההשלמה עם עצמו הייתה מה שהביא את בני עד לשלב הזה במשחק - שילוב בין מזל לעובדה שלא באמת אכפת לו והוא לא באמת חושב על כל דבר מ-200 זוויות שונות. וככה, בזמן שכולם עסוקים בלדבר על עצמם ולמכור את מרכולתם, בני פשוט היה בני. בלי להצניע, בלי לפחד ובלי להכניס את הבטן. גם עכשיו, כשהוא פתאום זוכה למקום של "כבוד" בשבט ומרגיש טוב, הוא לוקח את התחושה הזאת ומעצים גם אותה - טוב לו, אז הוא עף על 8000, מסביר כל הזמן כמה טוב לו, ושיתפוצצו כולם.

ואלה באמת מתפוצצת. לא משנה כמה נחמדה היא אליו עכשיו, כשאסטרטגית היא נאלצת לקבל אותו, הרי לכל אחד מאיתנו יש את האחד או האחת האלו, שמספיק לשמוע אותם אומרים "היי", ואנחנו כבר מרגישים צמרמורת של עצבים בכל הגוף. למה? כי האנשים האלה משקפים לנו תכונה שאנחנו מנסים להדחיק או מעוררים אצלנו תחושה שאנחנו רוצים לשכוח. הדוגמה הבוטה ביותר לדבר הזה היא הומופוביה - שנאה לנטיה מינית שלא משפיעה על אף אחד חוץ מאשר על בעליה, ועדיין, יש אנשים שזה פשוט מפריע להם, למרות שזה לא קשור אליהם בשום צורה. למה? כי זה לוחץ על נקודה, זה למה. ובני לוחץ לאלה ומפריע לה לא להרגיש את הדבר המפחיד הזה שהיא מנסה להעלים. כשאלה תבין שמה שהיא לא סובלת בבני זה הדבר שהיא בעצם צריכה לקבל בעצמה, היא תתחיל לחבב אותו, ואולי גם באמת תעשה תהליך, אבל הוידוי הנוגע ללב הזה, שזו הפעם הראשונה שדיברה בכנות שאפשרה להתחבר אליה, הוא בהחלט התחלה טובה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully