אישה מאוימת על ידי בעלה. ShutterStock
ShutterStock

הבושה רוצחת חפות מפשע ואזיק אלקטרוני לא ימנע זאת

עו"ד תיקי פרטר

27.9.2020 / 14:36

נשים רבות ממשיכות להרגיש מאוימות, להיפצע על ידי בן זוגן וגם להירצח. החוק הקיים והצעת חוק בעייתית ומלאת חורים לא יפתרו את הבעיה. ובכל זאת, יש דרך טובה יותר להגן עליהן

בווידאו: חשד לניסיון רצח של אישה במצפה רמון/מערכת וואלה! NEWS

אלימות במשפחה היא תופעה שחוצה תרבויות ומעמדות ואחד מהנושאים שהיה נהוג ל'שמור במשפחה' או 'לטאטא מתחת לשטיח', אולם כיום מדובר באחד מהנושאים הקשים ביותר עמם נאלצת להתמודד החברה המודרנית. בישראל מתרחשים מדי שנה אלפי מקרי אלימות פיזית ונפשית כאחד. ברובם המכריע של המקרים מכוונת האלימות מצד גברים נגד נשים, אך יש מקרים רבים של אלימות נגד ילדים, כמו גם נגד גברים.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

מתחילת שנת 2020 אירעו 14 מקרי רצח על רקע מגדרי, שגבו את חייהן של 13 נשים ותינוקת. ההערכות קובעות שכ-200,000 נשים נמצאות במערכות יחסים אלימות. ארגונים שעוסקים בנושא מעריכים שהמספר שרק רבע מדווחות לגורם רשמי. הנשים הנפגעות ברובן חוששות לדווח ולהתלונן אם מתוך פחד מהתוקף ואם מתוך בושה ואמונה 'לי זה לא יקרה'.

כיום, החוק מעניק הגנה לנפגעת אלימות באמצעות הגשת תלונה במשטרה, צווים שימנעו מהתוקף להמשיך ולפגוע בבן משפחתו, ומקלטים לנשים מוכות יצוין כי קיימים ארגונים רבים אשר בין היתר מעניקים מתן הגנה מידי לנתקפות. ככלל, ניתן לומר שהמענה שניתן אינו מספק את כל צורכי הנשים הנפגעות. אין בו כדי לשכנע את רוב הנפגעות להתלונן ולמצות את זכויותיהן ואין בו כדי לספק לנפגעות אמצעים לשיקום ארוך טווח.

אישה מאוימת על ידי בעלה. ShutterStock
200 אלף נשים במערכות יחסים אלימות - כמה מהן יעזו לפנות למשטרה? כמה מהן יקבלו הגנה ראויה?/ShutterStock

המודעות לסוגיית האלימות גוברת בכל פעם שאישה נרצחת על ידי בן זוגה או בן משפחתה, אך היא שוככת באותה מהירות שבה היא הופיעה, עד למקרה הבא.

לפני כחודשיים, בסמוך לרצח אחת הנשים, מליאת הכנסת אישרה את הצעתה של ח"כ קרן ברק מהליכוד, והושקה ברוב פאר והדר הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון - פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא כנגדו צו הגנה), התש"ף 2020 - שנועדה למנוע את הרצח הבא. הוחלט כי הצעת החוק שאושרה בקריאה טרומית תקודם בהמשך באמצעות חקיקה ממשלתית שתובא לממשלה ולכנסת בתוך חודשיים, כלומר החודש. זאת, לטענת השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה, לטובת "מציאת מקור תקציבי". בהתאם להחלטה, במידה שהממשלה לא תקדם הצעה מטעמה, ההצעה של ח"כ ברק תקודם כהצעה פרטית בכנסת

עיון בהצעת החוק מלמד כי איסתרא בלגינא קיש קיש קריא. הצעת החוק קובעת כי אזיק אלקטרוני יינתן רק נגד אדם שהפר צו הגנה קודם או הורשע בעבירות אלימות או בנסיבות מיוחדות שבהן בית המשפט סבור כי הפיקוח האלקטרוני הוא הכלי הראוי ביותר באותו מקרה; בין היתר, בשל מסוכנות של מי שהצו הוצא נגדו. כך גם מספר המפוקחים שינתן להם אזיק אלקטרוני יוגבל שכן קיים מספר מירבי של מפוקחים שניתן לפקח עליה בו זמנית בפיקוח אלקטרוני.

לא ברור מהצעת החוק, האם האזיק אלקטרוני יינתן רק בהליך פלילי בו לא נשמע קולן של הקורבנות או גם בבית המשפט לענייני משפחה, בו יוכלו הנשים לספק לבית המשפט נסיבות מיוחדות שיאפשרו מתן אזיק אלקטרוני נגד בן המשפחה האלים גם ללא עבירות קודמות. כך או כך, דומה כי הצעת החוק נסמכת בעיקר על אלמנט ההרתעה ולא מספקת כלי יעיל אמיתי בהגנה נגד קורבנות אלימות.

ח"כ קרן ברק. יחצ,
הכוונה טובה, אבל הצעת החוק לא. ח"כ קרן ברק/יחצ

המדינה צריכה לספק כלי פרקטי ונגיש שייתן מענה זמין ומהיר. כך, למשל, הרווחה תוכל לספק לכל משפחה בה ידוע על קורבן אלימות לחצני מצוקה לשעת חירום, המאפשר להזמין סיוע משטרתי בלחיצה אחת, כך שגם קורבן אלימות שפחדה או התביישה להגיש תלונה תוכל להגן על עצמה בשעת הצורך.

אלימות במשפחה אינה עניין פרטי, אלא תופעה חברתית שהאחריות לפתרונה מוטל על כולנו, אל תתנו לבושה ולפחד לגרום לרצח הבא.

הכותבת היא עו"ד לדיני משפחה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully