בוידאו: פאולה רוזנברג מדברת על הפרעות אכילה ואופנה
"יש לי המון פליפים וסתירות באישיות", מעידה על עצמה פאולה רוזנברג בעודנו יושבות בקליניקה שלה שבכפר-סבא, לוגמות תה ירוק ומקפלות רגליים יחפות אל הכורסאות. הסיטואציה הזו לבדה מבטאת את ה"הפליפ" הראשון: לפני רגע הייתה פאולה רוזנברג, מנחת הטלוויזיה - הדמות האסופה, הדעתנית, המתוקתקת, יש שיאמרו "הקשוחה". עכשיו, בשמונה בערב, בבניין הסתמי והפלורסנטי, הכמעט מרוקן מאדם, היא פשוט פאולה - מטפלת רכה, מתוקה וממושקפת, שיושבת לפני בשיער מרושל, פנים נקיות מאיפור ושמלת בית.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
גם האנרגיה הקופצנית שמאפיינת אותה על המסך נעדרת ממנה היום, אבל זה עקב סיבה מיוחדת - ניתוח להסרת גידול שומני שעברה יום קודם לכן. לא כל מרואיינת חושפת בפני את בית שחיה בחמש הדקות הראשונות להיכרותנו (או בכלל), אבל פאולה איננה כל מרואיינת: היא מפשילה אחת מכתפיות השמלה ומראה לי תחבושת קטנה מוצמדת בסלוטייפ.
"ראיון בלי פאסון", אני אומרת לה. היא פותחת בצחוק מתגלגל: "לי אין פאסון". לדבריה, חשבה להעלות תמונה עם התחבושת לאינסטגרם, אבל החליטה לבסוף שלא. "נהיה קטע כזה שאנשים מתמסכנים בשם האותנטיות", היא מסבירה. "מכירה את הפוסטים שאנשים מעלים עם האינפוזיה? אני לא רוצה להיות שם. לא הייתי רוצה בשביל זה מיליון שיירים של 'רפואה שלמה'. בכלל יש לי שריטה נגד התמסכנות ואנשים שמתמסכנים".
אל תפספס
השריטה הזו לא הגיעה משום מקום. כיום רוזנברג אולי נראית כמו ילדת שמנת מרמת השרון, אבל כילדה ונערה, מעולם לא ידעה רווחה כלכלית. הנה, עוד דעה קדומה שאפשר להפריך לגביה. לשמע המילה "עוני" שיוצאת מפי, היא נרתעת ומתקנת: "אני באה מבית שעבדו בו קשה". הם עלו לארץ מארגנטינה כשהייתה בת שש. אמה, שעבדה כקוסמטיקאית, קיבלה מטופלים מאחורי וילון בסלון הבית. אביה הגיע לארץ עם תואר שני במתמטיקה והנדסה, אך עבד בישראל כשומר בבית חולים. "קיבלתי חינוך מההורים שלי שעבודה יש תמיד - רק צריך לרצות לעבוד", היא מסכמת.
הדברים האלה עשויים לצרום לאוזן השומעת כיום, ימים של קושי כלכלי לאומי, במיוחד כשהם מגיעים ממרומי מושבה של פאולה בתעשיית הטלוויזיה. אך לדבריה, גם שם השקט הכלכלי איננו מובטח, ואפילו רחוק מזה. "תני לי לנפץ אשליה- מנחי תכניות בוקר הם לא כאלה עשירים", לדבריה. "הם מרוויחים אולי שישית ממנחי פריים טיים. אנחנו חיים ממש טוב, אני לא מתמסכנת ולא בוכה, אבל אנחנו בסך הכל גרים בשכירות בהוד השרון. לילדות שלנו יש מחשב אחד, יד שניה".
גם פאולה, כמו הוריה, יודעת מה זה לעבוד. היא נוהגת לשבץ בלו"ז שלה כמות תכניות שעולה על כל דמיון, ובקטע קצת מעצבן, מספיקה את כולן. הפודקאסט שלה ושל ליאון, "יחסינו לאן", הוא רק חלק מהרשימה הארוכה הזאת. "זה טיפול זוגי מול המיקרופון", מסבירה רוזנברג. "יש המון דברים שאנחנו רוצים להגיד ואי אפשר להגיד בטלוויזיה. אז כל פרק אנחנו מציגים סוגיה אחרת ומביאים מומחים מכל רחבי הארץ. אנחנו מדברים חופשי על הכל: סקס, בגידות - למרות שלא בגדנו, ככל שידוע לי - ויחסים פתוחים. על כל הלבטים, הפעמים שבהם בא לנו להיות עם אחרים, שהסקס פחות טוב".
מלבד התכנית והפודקאסט - שני הפרוייקטים המשותפים של הזוג - רוזנברג מנהלת קריירה עצמאית ענפה של הנחיית קורסים וסדנאות, אותם היא מעבירה בזום מתוך הקליניקה שבה אנו יושבות. "יש לי ארבעה קורסים פעילים בכל רגע נתון", לדבריה. "אחד מהם נקרא 'איך להיות קצת יותר בריאה ומאושרת'. זה אנטיתזה לכל הקורסים של 'בואי תהיי רזה כמו אדל'. הגישה שלי בוול-ביינג זה גישת אנטי-דיאטה ואכילה אינטואיטיבית, והכל מבוסס מחקר". את המחקרים שלה רוזנברג צורכת מהרווארד פרינסטון ואוניברסיטאות נחשבות נוספות, והופכת אותם, להגדרתה, להנחיות תזונתיות.
האמביציות המטורפות, כמו גם העניין בבריאות, היו רחוקים ממנה בצעירותה מרחק שנות אור. אז, היא הייתה הנערה הסוררת שאיש לא מצליח לרסן. "היו לי שלוש חברות פרועות כאלה והיינו לוקחות טרמפים לכל רחבי הארץ, בלי שקי שינה, מתכסות בשקיות זבל", היא מספרת בנימה נוסטלגית. "היינו שותים מלא ומעשנים מלא גראס. פעם לקחו אותנו למדבר יהודה ואמרתי לחברים שלי, 'למה אנחנו הולכים את זה ברגל? בואו נצא לכביש וניקח טרמפים לנקודת הסיום'. לקחנו טרמפים ועשינו להם בדרך שלום מהחלון. השעו אותנו אחר כך. היועצת התקשרה לאמא שלי ושאלה, 'מה אנחנו עושים עם הילדה הזו?'. היא ענתה, 'גם אני לא מצליחה להשתלט עליה. אני מנסה בבית, אתם תנסו בבית ספר'".
אז איך נוצרה פאולה של היום?
"לפני הצבא גרתי עם חבר שלי באילת. עבדתי בבית קפה ועישנתי איתו כל היום באנגים. ואז, בצבא, הייתי בקורס מש"קיות חינוך והכרתי מלא ילדות טובות. הרגשתי נורא על כל מה שעשיתי להורים שלי. הרמתי טלפון לחברה שלי ואמרתי לה, 'אני רוצה להיות בן אדם טוב יותר'. שם החלטתי שאני רוצה להרבות טוב, זו המשימה הראשונה שלי. זה היה בגיל 19, ואני מתמידה עם זה. השלמתי בגרויות כדי להראות להורים שלי שאני יכולה לתקן. החבר שלי רצה שנעבור לגור ביחד באמסטרדם ואמרתי לו, 'לא, אני בוחרת בדרך אחרת'. נרשמתי לפסיכומטרי והלכתי ללמוד משפטים".
כצופים, אנחנו אוהבים נרטיבים ברורים שאפשר לחוות עליהם דעה נחרצת. אם נכניס את הדמות של רוזנברג לנרטיב כזה, על סמך הפסקה האחרונה, נקרא לו: "הנערה המורדת שהפכה לאישה לחנונית". אבל זה לא בדיוק נכון. רוזנברג ממשיכה לבחון את גבולות המסגרת גם על המסך, עם מונולוגים נוקבים בנושאים חברתיים-פוליטיים שהרחיקו את התכנית מתחומי חליטות התה. עצם שינוי שמה של התכנית הזוגית מ"בוקר בריא" ל"פאולה וליאון", עם התרחבות התוכנית משלושה לחמישה ימים בשבוע, מבטאת היטב את השינוי שמתחולל בה.
"אופירה אסייג תיארה את זה מצויין: 'התחלתם מקוסקוס וקינואה והפכתם להיות תכנית חברתית'", אומרת פאולה. למי שלא צפה בשני הפרקים האיקוניים של פאולה וליאון מתארחים אצל אופירה וברקו - זה לגמרי הזמן לחזות ברוזנברג משאירה את אייל ברקו ללא מילים.
צחוק בצד, רוזנברג מגלה הערכה וחיבה עמוקות כלפי אופירה וברקו. "יש להם יכולת הבחנה מאוד טובה, הם אומרים אמת, והלב שלהם במקום הנכון", היא מסבירה. "אופירה היא תמיד תמיד הראשונה להתנדב כשהיא שומעת מישהו שצריך עזרה או תרומה. יש לנו קבוצת ווטסאפ כזאת של מפורסמים שאני שולחת בה הודעה בכל פעם שאני רואה שמישהו צריך עזרה, והיא מיד קופצת, 'כן, בטח, מה צריך'". עם ברקו, היא מגלה, היא נמצאת בתכתובת ווטסאפ מתמדת. "הוא קבוצת המיקוד שלנו לתכנית", היא צוחקת, "יש לנו תכתובות מדהימות".
החיבור של פאולה לאופירה וברקו הוא מעניין. אם תסתכלו היטב, תמצאו ביניהם הרבה מן המשותף. במילה אחת - יסלחו לי אלוהי הקלישאות - אותנטיות. בשתי מילים נוספות: פשטות ונגישות. שלושתם חשופים וישירים בדעותיהם, ולא חוששים להגזים בשידור חי. "אנשים אומרים לי איזה אותנטית את, ולא הבנתי מה האלטרנטיבה - זאת הדרך שלי להתמודד עם החיים", טוענת פאולה.
ובכל זאת, הדרך שבה הם מתווכים את דעותיהם החוצה מבדילה אותם זה מזה. בזמן שאופירה וברקו יחתרו לפיצוץ טלוויזיוני גורף רייטינג, רוזנברג תחתור לשפה משותפת עם הצד השני בוויכוח. היא עושה זאת מתוך תשוקה מלאה לשכנע את האחר בדעותיה ואפס רצון להתסיס. היא לא מפחדת מזה, זה פשוט לא מה שמניע ומעניין אותה. כמו שאמרה לי בעצמה מאוחר יותר, "אני ממש מקפידה לשים לב אם החשיפה היא נטו התפלשות בציבור שאינה משרתת את המסר. אני לא אוהבת חשיפה לשם החשיפה".
מצד אחד, "פאולה וליאון" מהווה לרוזנברג במה להעברת מסרים בתפוצה רחבה, ומצד שני, המסרים הללו תחומים בגבולות השמרניים יחסית של הפלטפורמה. במשוואה מול אופירה וברקו, אפשר לומר שפאולה רוזנברג מציגה כנות מעודנת יותר, או מרדנות מרוסנת יותר, אם תרצו. אבל כל הדעות, גם אלו שמועדות לפורענות, מונחות לפניכם שם, על השולחן. אם לא בתכנית הבוקר, אז ודאי ברשתות החברתיות.
בעמוד הפייסבוק שלה תמצאו מגוון ביקורות נוקבות על התנהלות הממשלה בעת האחרונה ועל נתניהו בפרט. בפוסט אחר, קוראת פאולה להפיץ את שמו של אביעד משה, הגבר שניסה לרצוח את אשתו. בפוסט אחר לגמרי, היא משתפת המלצה של חברה על ויברטור. בהתכתבות פרטית בינינו, היא שולחת לי לינק למכשיר נוסף שחביב עליה. הכל שם - חשוף, גלוי וורסטילי להדהים.
ואחרי כל זה, חשוב לומר שפאולה עודנה חיה, בכל לבה, את הקוסקוס והקינואה. גם הכותרת שהצמידה לה אסייג איננה לגמרי נכונה. לא נוצר פה מעבר מבריאות לנושאים חברתיים, אלא התרחבות לענפים נוספים מאותו השורש. והשורש הזה הוא כמיהה אדירה להשפעה על הזולת. "אם גיליתי משהו טוב, אני ניזונה מהאינטרקציה עם בן אדם שחוזר אליי ואומר לי 'צודקת, זה טוב'", היא מסבירה בעיניים בורקות. "יש בזה תחושת משמעות נורא גדולה, לשמוע 'וואו, תודה שאמרת את זה, איך עזרת לי".
את זר המסרים שלה פאולה נושאת איתה גם אחרי שכבות המצלמות, משתוקקת לחלוק ממנו עוד ועוד, כמו ילדה נרגשת שיוצאת להתרים. מהצד, נראה שכל אדם שנקרא בדרכה הוא קהל פוטנציאלי. גם היח"צנית התמימה שפונה אליה בזמן שיחתנו, מציעה לה לפרסם באינסטה מכשיר לטשטוש צלוליט, לא מצליחה לחמוק מהרצאה נוסח פאולה. היא מראה לי את ההתכתבות ביניהן, וצוחקת: "ברור לי בשלב הזה שאני סתם חופרת לה, אבל מה אכפת לי? אולי זה ישנה משהו".
ידוע שאי אפשר לסתום לפאולה את הפה, אבל באמת. בשום מובן. "כשנכנסתי לתעשייה, אמרו לי 'חכי חכי, עוד חצי שנה את 4 מידות פחות. ככה זה כל מי שנהיית מנחת טלוויזיה'", היא נזכרת. "קיבלתי עוד תגובות כאלה, גם מטוקבקים וגם מתוך התעשייה, וזה היה 'בום' כזה. אם הייתי מתפרסמת בגיל 23-4 אולי הייתי נכנעת לזה, אבל אחרי כמה חודשים קיבלתי ביטחון וכבר לא התאים לי שכל אחד אומר לי מה שעובר לו בראש".
אם הייתם מצפים שריבוי תגובות ה"שמנה" יגרמו לה לרדת במשקל, אתם טועים בגדול - היא פשוט כל כך רגילה לזה שזה כבר לא ממש מזיז לה. "אז אני לא נראית כמו עדן פינס, למרות שיש כאלה שמתבלבלים בינינו", היא צוחקת, "אבל זה לא התחום שלי. אני מנחה טובה, אני רהוטה, אני יודעת להקשיב ויודעת לדבר. לא יכול להיות שבגלל שאני לא עובדת כל היום על השריר של הזרוע אקבל כל היום כאפות מאנשים בתעשייה".
יכולה להיות ביקורת חיצונית עלייך שהיא לגיטימית?
"כן, למשל 'אל תלכי עם סטרפלס, זה לא מתאים לרוח התכנית'. אבל פעם אמרו לי לא ללכת עם גופיה כי הזרועות שלי לא מחוטבות, ואז חודש הופעתי בתכנית רק עם גופיות. בכוונה. באיזשהו שלב גם אמרתי שאני לא רוצה מלבישים. כל הטקס הזה של חדר הלבשה לא מתאים לי. ובכלל, למה אני צריכה לתת את החדווה הזו של לבטא את עצמי באמצעות בגדים למישהו אחר? אין לדעתי עוד מישהי בטלוויזיה שבאה לבושה מהבית ואומרת, 'זה מה שאני לובשת'".
התגובות שלך תמיד מאוד אלגנטיות. יצא לך לענות למישהו בעצבים?
"פעם רוגל אלפר כתב עליי משהו נורא מגעיל והגבתי לו בפוסט בפייסבוק שלי. כתבתי לו שיש לי תחושה שלא חיבקו אותו מספיק בילדות. יאמר לזכותם של 'הארץ' שהם פרסמו גם את זה. אחד המוטואים שלי בחיים הוא 'Can you see the fuck you in my smile?'. זה שאני מחייכת, אנשים טועים לחשוב שזה אומר שאני רחומה וותרנית, אבל מסתתר שם 'פאק יו' עמוק מאוד".
למי תצביעי בבחירות הקרובות?
"אני ארכיב לך את המפלגה שהייתי מצביעה לה: מירב מיכאלי, מירב כהן, יפעת שאשא ביטון, סתיו שפיר, לוסי האריש וסמאח סליימה".
בינתיים, רוזנברג מנהיגה שינויים בדרך שלה. היא פעילה מאוד בפייסבוק, על אף שיש לה בטן מלאה (חה חה) על הרשתות החברתיות והשפעתן על הדימוי העצמי שלנו, ואולי בדיוק בגלל זה היא מקפידה להציף בהן את האג'נדות שלה בתדירות גבוהה. "לפני שאת עושה לייק למישהי, תשאלי את עצמך מה היא מוכרת לך. אם את גוללת בפיד ומרגישה בסוף זה חרא, שאת נראית רע והחיים שלך לא מספיק יפים ובן הזוג שלך גרוע, תשני את הפיד שלך".
כולנו יודעים לזהות צילום פייק באינסטה כשהוא מוגזם, למשל, מפורסמות שמצלמות את עצמן 'עושות כושר' עם פן ואיפור. אבל כמי שמגיעה מתוך התעשייה, פאולה רואה גם את השקרים שחומקים מתחת לרדאר. "לפני כמה שנים, שחקן ודוגמן מפורסם שהכרתי נסע לצילומים לכמה חודשים", היא מביאה כדוגמה. "בת הזוג שלו, אמא לשני ילדים קטנים, העלתה פוסט של 'איך אנחנו מתגעגעים, אבל טוב שאני כל אוגוסט עם הילדים".
מהר מאוד הופיעו תגובות של נשים: 'אני לא מאמינה, אני עם שני ילדים ולא מספיקה אפילו לעשות הליכה עם חברה'. ואז הגיעו תגובות של גברים שמתייגים את הנשים שלהן וכותבים, 'מאמי תראי אותה, פעם הבאה אל תבכי שאין לך זמן לעשות ספורט'. אבל אני יודעת שלאישה הזאת יש או-פר כל יום מ-08:00 עד 17:00. כלומר שהחיים שלה זה לא החיים של דנה לוי מבאר שבע שעשתה לה לייק".
מתוך המחשבה על אותו הקהל, רוזנברג מעידה שהיא חושבת פעמיים לפני כל פוסט שהיא מעלה, נזהרת שלא לקחת חלק בתרבות השקר הנוצץ. "המשמעות האמיתית מבחינתי היא להיות נאמנה לאיזושהי דרך", היא אומרת. "הרבה מפורסמים שמאבדים את הסנטר הזה, נוצרת אצלם איזו ריקנות פנימית, ואז מנסים למלא אותה בעוד פוסט, ועוד בגד ועוד חופשה ועוד ועוד. מדי שבוע אני מסרבת לקמפיין אינסטגרם שיכול להכניס לי עשרות אלפי שקלים, כי אני אומרת, בשביל מה? בשביל להראות לכולם שהחיים שלי יפים ומושלמים? מה הטעם בזה?".
באיזה אנשים את מקנאה?
"לא נעים לי להגיד אבל אני מקנאת באנשים שעשו דוקטורט בתחום שאני רוצה לעשות דוקטורט בו".
די, נו, את לא מקנאת בקולגות מהתעשייה?
"הטלוויזיה היא כלי בשבילי להעביר מסרים שחייבים לדבר עליהם. יצא לי להנחות תכנית פריים טיים - הנחיתי את 'בייק אוף' - אבל לא הרגשתי במקום שלי. בסוף זה לקרוא פרומטר ולהגיד קצת בדיחות שצריכות להיות נורא מהודקות, ואני לא הבן אדם המתאים לזה. הפאשן שלי הוא אינטרקציה אנושית".
מה היית רוצה שיגידו עלייך כשאת יוצאת מהחדר?
"'איזו מעניינת ומצחיקה היא'. יכולים להגיד לי 'שמנה', 'רזה' וברור שזה משפיע, אבל גדלתי כילדה יפה בכיתה, אז גם אם אני אשמין, הילדה הזו מוטבעת בי. אני מרגישה שבסוף הדימוי העצמי שלנו נשלט על ידי מי שהיינו ביסודי ובחטיבה".
כמו פאולה של היום, גם פאולה של אז, מסתבר, הייתה בחורה מורכבת. "מצד אחד איבדתי קשר עם בית ספר, ומצד שני הייתי רשג"דית בצופים", היא מסבירה. "תמיד ידעתי שאני גם חנונית וגם מופרעת. בכיתה י' הייתי בכיתת מחוננים, והמורה אמרה, 'יש לה לא מספיק בהתנהגות ובשאר הדברים יש לה ציונים ממש טובים, מקווה שבשנה הבאה זה יתאזן. וזה אכן התאזן, אבל לכיוון השני".
ואולי בזה כל העניין. רוזנברג באמת מלאה "פליפים וסתירות", כמו שהעידה על עצמה, אבל אין כאן שום דבר יוצא דופן. כולנו כאלה, היא פשוט מאפשרת לכל הצדדים שבה לבוא לידי ביטוי. היא רכה וקשוחה, מצחיקה ורצינית, אסופה ומרושלת, חנונית ומופרעת, ממלכתית וזורקת אלף זין. אנשי שיווק היו אומרים עליה שחסרה לה "נאמנות לערכי המותג", אבל הרי זוהי תורת הנאמנות העצמית כולה: לאפשר לעצמך להיות מה שאת רוצה בכל רגע נתון. וזה, בעולמם המפולטר של הסלבס, לא מובן מאליו.