האריחים, המשקפיים והלכלוך: הבחור שהצליח להקריפ אותנו

בוידאו: השיחה הבעייתית של אורן ונועה

אמש ב"אהבה חדשה" קיבלו הזוגות משימה חדשה - ביקור בדירתו של כל אחד מהגברים, או בשמה העממי "מי מצליח להקריפ אותנו יותר". האם יותם, שבחר לקחת את רונה לבית הוריו (זה לא ילדותי בכלל, לא) ולערוך לה סיור שורשים בין תמונות משפחתיות? או אולי ערן, שלפחות טרח לארגן קוסקוס של אמא, שיחפה ולו במעט על האריחים המשונים שיש לו במטבח ובאמבטיה. דווקא אצל עומר לא היו חריגות מבהילות, חוץ מזה שהוא עבר לתל אביב כשתוכניתו היתה למצוא מישהי ולהתחתן תוך חצי שנה. אה, וגם היה אצלו מלא אבק, כמו שנועה הסבירה בחלחלה בעודה לובשת טי-שירט שכתוב עליה CLEAN.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

שלושה ימים לא פשוטים עוברים על הבנות, וככל שהתוכנית מתקרבת לסופה נראה שמערכות היחסים הרציניות היחידות שיניב התהליך הזה יהיו בינן לבין עצמן לבין לירון וייצמן. תכל'ס, זה לא רע.

איך נשמע יותם כשהוא מאוהב? קחו את גלעד כהנא, הכפילו בג'ורדי, והרי לכן משפט הטראפ האיקוני "לא יכול להיות שמה שאני מרגיש עכשיו זה פארש". אמאל'ה, כמה קלישאה של תל אביבי אפשר להיות. אם כן, יותם התוודה על אהבתו לרונה, מברוק. מכאן הם מדברים על ילדים, קצב אירועים סביר ביקום של "אהבה חדשה".

ציוץ הציפורים ממשיך גם על ספת הפסיכולוג דור הררי, אבל תחתיו עולים גם צלילים צורמים יותר. יותם מגלה שהיה רוצה שרונה תתפוס אותו כבוגר יותר, ומצד שני עדיין רואה לנכון ללבוש משקפי שמש בחלל סגור משל העביר הרצאה על אינדי אלקטרוני במועדון שהוא גם מכבסה. "חובת ההוכחה היא עליי", הוא אומר, וצודק.

רונה, מצידה, טוענת שהיא עברה תהליך יפה, והרבה יותר משתפת את הפרטנר במה שעובר עליה. יכול להיות, אני לא בטוחה, רוב הזמן היא צוחקת כמוני בגיל 16 שיכורה מבריזר אבטיח.

הם מתכוננים למשימה הזוגית, אבל כיוון שיותם מיוחד, הוא מחליט שלא לקחת אותה לדירה שלו אלא לבית הוריו. בדרך לשם, רונה מזעיפה פנים. "די, עצבן", הוא אומר לה, ומותח את קצות שפתיה לחיוך. אין מה לומר, ככה משמחים בחורה. אפשר להבין למה רונה מוטרדת: יש פה קפיצת מדרגה מוזרה. "אני רוצה להראות לך איפה גדלתי, זה הכל", הוא מרגיע. מעניין כמה נשים הזמינו אותו להורים שלהן והאם הספיקו לסיים את המשפט לפני שדפק להן גוסטינג.

בבית הוריו, יותם מציף טרגדיה משפחתית. לפני ארבעה חודשים אח של יותם נפטר, ופתאום הסיטואציה התמוהה מקבלת הסבר. נראה שהביא אותה לשם כדי לחשוף את הפצע, ודרך כך מוכיח לרונה כי הוא רואה בה פרטנרית רצינית לחיים, גם לרגעי המשבר. ואכן, רונה מתרגשת: "פתחת לפניי את לב הבית שלך". יודעת כל מי שיצאה למסע לפולין - אין כמו שכול לחיזוק הרומנטיקה.

המומחים מאבחנים שרונה עדיין חוששת ומלאת ספקות, וגם אנחנו. משהו בכל הסיטואציה הזו קולנועי מכדי להיות אמיתי. איך אפשר לאכול את זה שהרווק התל אביבי ההולל החליט דווקא עכשיו לשנות את דרכיו? ודווקא בזכות רונה, שהיא אמנם מתוקה וחיננית מאוד, אבל בכל זאת שידוך אקראי בתכנית ריאליטי? משהו קסום מדי, מהונדס מדי, לא סביר. כמונו, גם רונה מחפשת סדקים בתמונה, שרידים ליותם ה"ישן". אבל עם זכרונות טריים של אח מת אי אפשר להתווכח - זה רציני.

הימור: הם ימשיכו עוד הרבה המוזרים האלה.

עד שנועה כסיף נפתחה למישהו - הוא הולך הביתה, מה שמוכיח לה מבחינתה שזהו, הלב צריך להיסגר. היא מרגישה דפוקה, ואולי היא באמת דפוקה, אבל באופן מאוד לא מיוחד. למעשה, רוב הנשים שאני מכירה מגיל 24 ומעלה נשאו בזמן כזה או אחר את מונולוג ה"פשוט לא נועדתי לאהבה".

כי דייטינג הוא פשוט לא עניין נעים. אנחנו פותחים את הלב שוב, ושוב ושוב, מזמינים משאיות לדרוס אותו הלוך ושוב, הופכים אותו לצד השני, מגלגלים לכדי קרפ, אוכלים עד הסוף ורק אז, אולי, מוצאים אהבת אמת. זה באמת קשה לפתוח את הלב וקשה כשלא מתוגמלים על זה, אבל זה מה שרובנו חווים. ובקיצור, נועה, קבלי זאת כחיזוק: אינך פתית שלג. למעשה, את סך כל הדמויות של מיה מרון, והדמויות של מיה מרון הן סך כל הנשים הקודרות עם דדי אישיוז אי פעם, שזה כולל גם אותי.

לכן, ברור לי שמבעד לכל הרוח והצילצולים, מבפנים נועה כסיף היא בסך הכל ארנב קטן וחרד שרק מחפש מחסה חם ובטוח. בפרק הזה סוף סוף היא חושפת בינינו את הפער בין הפנים לחוץ. היא נשברת ובוכה, ומרשה לנו בפעם הראשונה לראות את הפגיעות המטורפת הזו. "לא בא לי, אין לי כוח לזה", היא ממררת בבכי. "בסוף, יש כאן תחושת דחייה. גבר לא רצה אותי".

כמה אומץ צריך בשביל להגיד דבר כזה, להודות בזה, לבכות את זה. וזאת, בעיניי, נועה האמיצה ומעוררת ההשראה באמת. לא זו שמתכחשת לרגשותיה ועוטה על עצמה תדמית של זיינת קשוחה, אלא זו שפותחת צוהר לחולשותיה. הפסיכולוג מפיח בה תקווה, והפעם הוא זה שיבחר לה את השידוך, כי בשלב זה כולם מבינים שנועה מונעת מדי מהרס עצמי בשביל להמשיך ולבחור בעצמה. זה קצת מתנשא ומעליב, אבל נכון, וכנראה גם לטובתה.

הימור: הפעם זה יחזיק קצת יותר, כי ההפקה לא תרשה שלא. אם המומחה בוחר, מוכרחים שמשהו יעבוד פה. עם זאת, קשה לי להאמין שתצא מהשידוך הבא אהבת אמת. לדעתי הצנועה, כסיף צריכה לפתור עוד כמה אישיוז עמוקים בינה לבין עצמה לפני שתוכל לעמוד בעוד טלטלות. מצד שני, החיים קצרים ותהליכים יכולים לקרות במקביל. נקווה.

נועה אשקלנועה ועומר בשיחה עם הפסיכולוג. הררי מבהיר לעומר כי נועה זקוקה לוודאות בכל רגע נתון, דרך מעניינת להצביע על כך שעומר הוא זה שפשוט לא מדבר בכלל או משדר מסר כלשהו לבת שיחו, וכשהוא כבר מנסה, הוא קורא לה בטעות "אחי".

כשהיא מגיעה לדירה נועה מתחלחלת מהלכלוך, אבל מחליטה להחליק. מבחינתה המעלות שלו הרבה יותר גדולות מזה, ויש לי תחושה שאנחנו חושבות בדיוק על אותה מעלה, כי ברצינות, מה היא עוד מוצאת בו מלבד חזות מצודדת? אני לא אומרת שזה כל מה שהוא, אבל זה כן כל מה שהוא מצליח להציג, נכון לעכשיו. ועם כל הכבוד לגוף החטוב והלסת המסותתת - הם אלה שגורמים לנועה יונני לפרפר כמוכת כלבת כבר שלושה פרקים?

עומר מהצד השני מייבש אותה, עד הפרק הזה. פתאום, הוא טס מ-0 למאה כשהוא חושף את עצמו כלחוץ חתונה של הסיוטים. תוך חצי שנה, מבחינתו, הוא וזוגתו שתחיה מתחת לחופה. מי זו תהיה? פחות קריטי. אם כמה מילים גם צריכות להיות מוחלפות בדרך, למה לא.

לנועה עולה החום. זוגיות טובה, לדבריה, היא לא מוצר בהזמנה מראש; היא תוצאה של תהליך ארוך, מפותל, יחודי, ואינטימי שסופו בלתי ידוע. אני איתה, אבל היא לא צריכה להיבהל, כי לא נראה שעומר לחוץ על חתונה דווקא איתה.

בחזרה הביתה, הוא שם את זה על השולחן: "לא התפוצצנו". הוא מודה שלא כל הצדדים שלו באים לידי ביטוי לפני המצלמות. רואים שזה צובט לנועה בלב, כי מבחינתה, היא חשופה מולו מהרגע הראשון. הוא רוצה להגיד לה משהו, אבל עוצר את עצמו ושותק. הוא קצת מפחד ממנה.

הימור: אם הייתי יכולה לייעץ לה הייתי ממליצה לה לשכב איתו פעם אחת להיפטר מהמתח המיני המשתולל הזה שלה ושכל אחד ילך לדרכו, אבל אבא שלה רואה את התוכנית, אז זה לא יקרה. מה שכן יקרה זה שעומר יגיד לה משהו קשה והיא תעיף אותו קיבינימט, כי ריבועים זה לא בסיס חזק מספיק כדי לעבור יחד משבר.

רוני וערן בטיפול, מנסים לצאת לדבריה מהמשברון שקרה פה, וכשרוני אומרת לפסיכולוג "משברון" כוונתה, "בוא נבין איך מנטרלים אותו יחד מבלי להשאיר ראיות". הפסיכולוג מציע להם להתקדם בקשר דרך ביקור בדירה של ערן. רוני מחייכת, כי זו הצורה של הפנים שלה, אבל העיניים אומרות הכל.

בהגיעה לדירה מתממשים סיוטיה, והסיוטים הם צהובים, מסתבר - כל כך מקושקשים, שזה יקשה על המשטרה לפענח את דפוס נתזי הדם על הקירות במידת הצורך. הדירה של ערן צהובה משל הייתה מזון מועדוניות שהוטבל בכורכום כדי להסתיר פגמים. רוני מיד מציעה מיד להחליף את כולה: הספה, הוילון ורוצה לומר גם "אותך". "מרוב האריחים לא ראיתי כלום", היא אומרת, "רק פסטורליה בעיניים", וכמה זה סימבולי למערכת היחסים שלהם. ערן מרעיף עליה מחוות רומנטיות מוגזמות כל כך שהיא רק נסוגה לאחור, מסונוורת מפרחים ומגלה סימני אלרגיה.

הימור: הקשר הזה מת מזמן והולך להיגמר רשמית בהקדם, בחדות ומצדה של רוני.