אילוסטרציה. ShutterStock
צילום: , ShutterStock

"לאישה בדיכאון קל יותר להיעלם מתחת לרדאר מאשר לגבר": הפצצה השקטה של הקורונה

מאז תחילת התקופה הקשה ביותר שלנו במאה השנים האחרונות, הכל נמצא בירידה מלבד הקשיים הנפשיים - בקופ"ח כללית נרשמה עליה של בין 20 ל-30% בפניות החדשות, הרבה מהן מנשים, ומער"ן נמסר על עלייה של למעלה מ-1,000 פניות ביום, כ-58% מצד נשים, בעיקר עקב הריחוק החברתי

בווידאו: מנהל המכון הביולוגי מעריך שהחיסון שלהם יהיה מוכן בקיץ 2021 (צילום: ערוץ הכנסת)

בוידאו: לוחות הזמנים של החיסון הישראלי

דיכאון וחרדה שכיחים יותר אצל נשים. ליתר דיוק, תמצאו אותם בשכיחות של 15%-20% אצלנו לעומת 10% אצל גברים, אם תשאלו את פרופ' מרק וייזר, מנהל פסיכיאטריה ג' בשיבא, תל השומר. לדבריו, אצל נשים תמצאו שכיחות יתר גם של הפרעת אישיות גבולית, הכוללת שינויים קיצוניים במצב רוח, קושי להישאר לבד, חרדת נטישה, פגיעה עצמית. ("אצל גברים יש אותו דבר אבל בוורסיה גברית - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית - עבריינות, פגיעה בחיות, נטייה לשקר"). כל המאפיינים לעיל, כמו גם ירידה במצב רוח, חוסר הנאה, הפרעות בשינה ומחשבות אובדניות, שהם חלק מתסמיני הדיכאון הקליני, עונים עבור רבות מאיתנו גם על הגדרת "אני ב-2020".

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

שנת הקורונה נודעה ברבים כמקלפת הגלדים שבנפש, ועל פי ההיגיון הזה, היינו מצפות שבתי החולים הפסיכיאטרים יקרסו תחת העומס. לדברי פרופ' וייזר, לא כך הדבר. "יש אנשים שאומרים שיש עליה בפניות, אבל אני לא מכיר מידע מחקרי משמעותי בנושא. אצלנו הייתה ירידה בפניות ובאשפוזים כי אנשים פחדו לבוא ולהידבק, במיוחד בגל הראשון", הוא מספר. הנתון הזה איננו מוכיח שאנשים ונשים סובלים פחות, כי אם מאושפזים פחות, והפער בין השניים כשלעצמו עלול להצביע על צורך שאין לו מענה.

עוד בוואלה! NEWS

הבכיין, ההירואי, וזה שאינו יודע לשחרר: דירוג הפרידות

לכתבה המלאה
ד"ר חיים שם דויד, הפסיכיאטר הראשי של מחוז דן פ"ת בשירותי בריאות כללית (צילום: באדיבות המצולמים, סער ורדי)

גם ד"ר חיים שם דוד, הפסיכיאטר הראשי של מחוז דן פ"ת בשירותי בריאות כללית, מספר על ירידה בפניות, אך רק בגל הראשון. בשונה מפרופ' וייזר, ד"ר שם דוד משער שהדבר קרה בזכות המורל הציבורי היחסי באותה התקופה, שהשאיר את ראשי המטופלים מעל המים. "בגל הראשון היינו עדיין מאוחדים ושרים במרפסות, והייתה תחושה שעשינו משהו חשוב יחד. אפילו החולים הקשים היו מסוגלים להתמודד עם הקשיים שלהם יחסית בהצלחה", הוא אומר.

בגל השני, התמונה נראית כבר אחרת. לדברי הדוקטור, נרשמה עליה של בין 20 ל-30% בפניות החדשות, ונראה כי אנשים רבים יותר יצאו מאיזון במהלך החודשים הללו. בתקופה הזו, הוא מספר, מתקבלות יותר פניות מנשים, וזה משום הספציפיקציה של הפרעות הנפש שלנו, הנושקות לרוח התקופה. עם זאת, לדברי ד"ר שם דוד, לא יהיה מדויק לומר שההפרעות הוחמרו. "ההפרעה ותיקה, הפנייה היא חדשה", הוא טוען. "יש נשים שלא מוכרות לשירותי בריאות הנפש והולכות עם אפיזודות לא מאובחנות במשך שנים. אלה לא באמת פניות חדשות. עכשיו, אולי בגלל אי ספיקה של המשפחה או גורמי תמך אחרים, אנחנו מוצאים אותן אצלנו". ובמילים אחרות, ההפרעה נשארה כשהייתה, אך הסביבה והתגובה השתנו.

לשירותי בריאות הנפש של "כללית" במחוז גוש דן מתקבלות יותר פניות של נשים סביב חרדה, אך פניות רבות יותר של גברים סביב דיכאון, אף שגם הוא נפוץ יותר אצל נשים. לד"ר שם דוד יש הסבר מפתיע לתופעה. "לאישה בדיכאון קל יותר להיעלם מתחת לרדאר מאשר לגבר", הוא טוען. "לא משנה כמה אישה מדוכאת, היא בדרך כלל תשמור על ההיגיינה שלה. גבר יותר מזניח את עצמו, ולכן זה יותר נראה. לא פעם אני רואה נשים בדיכאון שנראות כאילו מתוקתקות, ורק כשאתה חופר בפנים אתה מבין שיש שם בעיה".

"חלק מהפונות בימי קורונה מתמודדות עם מצוקה נפשית גם בשגרה, אך זו החמירה עקב המשבר" ד"ר שירי דניאלס (צילום: באדיבות המצולמים)

בעמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית), שמעניקה סיוע טלפוני ולכן אין בפנייה אליה חשש להידבק בנגיף, מספר הפניות זינק השנה משמעותית. בעוד שב-2019 התקבלו 204,000 פניות, השנה, מאז מרץ בלבד, התקבלו 260,600. לעומת 500 פניות ביום בממוצע לשירותי ער"ן בטלפון ובאינטרנט בימי שגרה, בזמן הקורונה חלה עלייה של למעלה מ-1,000 פניות ביום. כ-42% מהפניות מצד גברים, כ-58% מצד נשים.

לדברי ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית הארצית של עמותת ער"ן, חלק מהפונות בימי קורונה מתמודדות עם מצוקה נפשית גם בשגרה, אך זו החמירה עקב המשבר. חלקן האחר מתמודד בפעם הראשונה עם מצוקה נפשית שעד כה הייתה להן באופן יחסי זרה. "אנו מבחינים בהשפעת המצב על הרווחה הנפשית", היא אומרת. "פונות משתפות אותנו בתנודות במצב הרוח, מחשבות קטסטרופליות טורדניות, רגשות שליליים, דפוסי חשיבה נוקשים, הערכה עצמית לקויה וחוסר תקווה ('אני לא ראויה להיות נאהבת', 'הכול אבוד עבורי', וכד'). מבחינה גופנית והתנהגותית, נפוצים כאבים שונים ושיבושים סביב אכילה ושינה".

הסיבות שבגללן פונות נשים לעזרה שונות מהסיבות שמביאות גברים לעשות זאת. "נשים מדווחות על ריבוי מריבות עם בני הזוג, מתיחות בתחום הזוגיות וההורות, ועל תחושה מייסרת של בדידות", לדבריה. "ככלל, ישנן פחות פניות של נשים סביב מצוקה כלכלית ותעסוקתית ביחס לגברים, אבל יותר פניות סביב בדידות, קונפליקטים ביחסים אישיים, חרדה ומצוקה נפשית חריפה. נשים גם פונות סביב דאגה ליקרים ללבן - בעיקר ילדים, בני זוג והורים מבוגרים - ומשתפות בדאגה שהן חוות, ובתחושת חוסר אונים לפעמים אל מול סבל שחווים הסובבים".

נשים מדווחות על תחושה מייסרת של בדידות (צילום: ShutterStock)

הגורם המרכזי להידרדרות הנפשית הכללית, לטענת ד"ר דניאלס, הוא בראש ובראשונה הריחוק החברתי. הימנעות ממפגשים חברתיים מעצימה את חוויית הבדידות, וכך מחשבות פסימיות מקבלות משנה תוקף ומרחיבות את אחיזתן המשתקת. לסיטואציה הזו, הנפיצה ממילא, מתווספת ירידה בטיפול ובמעקב של הגורמים המקצועיים ששימשו את אותן מטופלות עד לתקופה זו. בתקופת הסגרים, מספרת ד"ר דניאלס, התקבלו אלפי פניות של נשים המתמודדות בשגרה עם מחלות נפשיות ופסיכיאטריות, אשר דיווחו על הפחתת הטיפול והמעקב שבהם נאחזו קודם לכן. הפניה המוגברת לער"ן מטרידה, אך ד"ר דניאלס רואה בה גם נקודה של אור. "ריבוי הפניות משקף גם את עוצמתה של המצוקה, אותה חווה החברה בכללותה, אך גם את הכוחות ותעצומות הנפש הטמונים בה", לדבריה. "פניה לער"ן לסיוע מצביעה על כך שאנשים היו חזקים ברגעים חלשים ובקשו עזרה".

ולמרות כל זאת, מסייג, ד"ר חיים שם דוד, מוקדם מדי להסיק מסקנות. "אנחנו לא מכירים נשים בזמן של מגיפות כאלה", הוא אומר, ומזכיר כי כל עניין המגיפה עדיין די חדש לכולנו. "נדע כנראה מה קורה בהמשך הדרך רק בעוד שנתיים שלוש", הוא מעריך. "לדוגמה, נעשה מחקרון על תקופת המשבר של משבר המשכנתאות בארה"ב, 2008-2009. ראו שהאובדנות עלתה רק ב-2011-2012. למה? די הגיוני - רק אחרי שנים אפשר להתבוסס בבוץ של עצמך ולהגיד, 'אין לי מוצא'. אם איבדת את הבית והמשפחה התפרקה לך, לוקח לך זמן להגיע לשם ולהבין את זה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully