שר פיטנס מעודדת נשים לעשות כושר באמצעות שנאה עצמית

בוידאו: טעימה מהתגובות על הסרטון

אחד הדברים שמדאיגים אותי בעת האחרונה היא כמה אמריקאים הפכנו להיות. הפומפוזיות שבה אנחנו מתייחסים לכל נושא, העדריות שהמדיה החברתית מאפשרת לכל מי שרוצה לתפוס טרמפ על כל עוולה ולנפח אותה למימדים מוגזמים, וכל זאת בצילו של הפוליטיקלי קורקט המוגזם שבו לאף אחד כבר אסור להגיד שום דבר כי מישהו ייפגע, כי קהילה מסוימת תתעצבן, וכך רשימת הנושאים שאסור לצחוק עליהם רק הולכת וגדלה.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

זה מפריע לי, כי אני אוהבת לצחוק, בעיקר על עצמי - עבורי הגחכה משמשת כתרופת פלא לכל מה שקשה לי להתמודד איתו. ככה שרדתי עד היום, וכשאני שומעת שהפסיקו לשדר את "חלף עם הרוח" כי בסרט יש עבדים שחורים וזה מעליב, זה מרתיח אותי. סליחה, עכשיו גם ההסטוריה תימחק כי העובדות מעליבות? לאן נגיע? לכן אני נוטה להתייחס בספקנות לכל "סערת רשת". כי בואו, הסערות האלה קורות בעיקר מאותה סיבה שבגללה כלבים מלקקים לעצמם את הביצים - כי הן יכולות, ולכן מצאתי את עצמי בשיחה הזאת על הבוקר.

דנדון הטלפון מעיר אותי, עם ההודעה הזאת משרון טרקניסקי, קולגה שלי, שהיא גם דוגמנית פלאס סייז וכוהנת בודי פוזיטיב: "בוקר אור - נחשפת לאש ברשת בעקבות הסרטון השמונופובי של שר פיטנס?".

אני (עדיין מנומנמת): "לא. מה קרה עכשיו?", כבר מדמיינת את פליטת הפה או הטעות האומללה שנופחה למימדים לא הגיוניים. במקביל מקבלת הודעה נוספת מגל סלונימסקי, גם היא קולגה, שכותבת: "לא יודעת אם ראית, לשר פיטנס יש סרטון מחריד באינסטה וכולם יוצאים עליה. ובצדק".

"טוב", אמרתי לעצמי, אולי כדאי להציץ. מתברר ששרון כבר העלתה פוסט באינסטגרם, ושלל תגובות נזעמות נוספות כבר הופיעו בפיד שלה (למעלה).

צפיתי בסרטון, (שעשוי לא משהו וההומור שבו לא מי יודע מה מתוחכם), והשבתי לבנות שאני מבינה למה זה מרגיז, אבל לא בטוח שאני לגמרי מסכימה עם הווליום. למה? כי כמו כל אחד שנתקל במשהו, המקום הראשון שאליו הלכה המודעות שלי הוא למקום הכי רגיש עבורי - כרגע מאד מפריעה לי ההצטמצמות המהירה של רשימת הדברים שמותר לדבר עליהם בחופשיות. לא פעם אני מרגישה את טבעת החנק של הקורקטיות הפוליטית סוגרת עלי, ואישית, זה מפחיד אותי הרבה יותר מקצת הומור שמנים ירוד.

שרון: "אני יכולה להבין את הניסיון להכניס הומור, אני גם מבינה שאכן עולים במשקל בסגר ויש צורך להחזיר את חדרי הכושר וכו', אבל כשאת אושייה ברמה שלה, שמספרת נרטיב כמו שהיא מספרת, שמודה ל'בורא עולם' על זה שהיא עומדת על שתי רגליים, לא מתאים לעשות בדיחה מנשים שמנמנות".

"רגע, אז אסור לה להתבדח כי היא מודה לבורא עולם?", שאלתי. אולי זה הזמן לספק הקשר ולספר ששר פיטנס משתמשת בסיפור האישי הכואב שלה כדי לשווק את העסק שלה. הנה הוא בקצרה במילותיה של שרון:

"היא בנתה מלא חדרי כושר עם 'השיטה' שלה (ד"א, הייתי בסדנא שלה, אין שיטה, זה אימונים ותפריט, תיראו מופתעים) יש לה סיפור חיים קצת קשוח, אמא שלה מתה בתאונת דרכים רגע אחרי ששר ילדה את בנה הבכור, ושנה שעברה מיד עם הלידה השניה שלה היא נדבקה בחיידק טורף בבית החולים והייתה מורדמת ומונשמת חודש, אחר כך עברה שיקום של חודשים ובאורח נס הצליחה לחזור לתפקוד מלא. זה גם מה שהיא מפמפמת בעמוד שלה, להגיד תודה על כל בוקר, על כל צעד, על כל חיבוק של הילד שלך. ואז בבוקר בהיר אחד- שכחי מהכל- א-ל ת-ש-מ-י-נ-י".

במקביל גם גל הרחיבה:

"תראי, אנחנו רגילות לזה שמדברים איתנו על זה שזה נורא לעלות במשקל, זה משהו אחד. במקרה הזה, זה פשוט נלקח לקיצון. שנאה עצמית במקסימום, הגחכה במקסימום ופשוט, בשורה תחתונה, לא ככה מעודדים נשים לעשות כושר, בעיניי. לא זה צריך להיות המנוע של נשים - זה שיצחקו עליהן".

"נכון, אבל מה יהיה עם זה שאי אפשר לדבר על שום דבר?", התעקשתי, וקיבלתי פירוט למתקשים:

"אני מסכימה שלפעמים הפוליטיקלי קורקט מעייף, מסכימה לגמרי. אבל לכל אחד יש נקודות רגישות וזו כנראה שלי. להגחיך נשים שמנות (שאוכלות בגט בחטף בזמן שהן מדברות עם המאמנת שלהן? נו באמת...) זה בעיקר מציג את זה שהשמנה היא הדבר הכי הכי הכי נורא שיש. שר מסתכלת על תמונות של המתאמנת בביקיני ומסתכלת עליה היום, אחרי שעלתה במשקל בסגר, ונחרדת. למה לעודד שנאה עצמית במקום קבלה עצמית? זה הכי צבוע שיש, הפוך לגמרי מכל מה ששר מנסה להטיף לו מאז שהחיים שלה התהפכו. לא ככה מעודדים נשים לעשות כושר, באמצעות שנאה עצמית. המרדף אחרי אידיאל היופי, כאילו השמנה זה הדבר הכי נורא שיכול להיות לנו, זה מה שמעודד הפרעות אכילה. אני שונאת ומאז ומתמיד שנאתי שמעודדים אותי לעשות כושר כי להשמין זה נורא ואיום. אני רוצה לעשות כושר מסיבות אחרות ולא בגלל שהחברה הכתיבה שצריך להיות מידה 36 ואוי ואבוי אם עליתי 2 קילו. הגועל, הסלידה והחרדה בעיניים של שר בסרטון כשהיא רואה את המתאמנת השמנה זה נורא, אבל באמת שהכי נורא זה ההגחכה של האישה השמנה בסרטון. קריקטורה. אוף, זה נורא".

"אבל הצופה מבין שזו הגזמה לצורך המחשה. אף אחד לא באמת חושב שככה היא מגיבה במציאות", ניסיתי שוב.

"הגזמות האלה מנציחות סטריאוטיפ. אולי אני מבאסת ת'תחת מה שנקרא, אבל למשל - אף פעם לא אהבתי את הסטנדאפ והבדיחות על זה שגברים נכנסים לכלא כשהם מתחתנים' ונשים לחוצות חתונה. זה סטריאוטיפ שמבנה מציאות. גברים שבוחרים להתחתן עושים את זה מרצון מלא. הם רוצים את זה כמו האישה. זו שותפות לכל דבר ועניין. הבדיחות האלה עושות עוול לנשים וגברים. נשים לא מרגישות בנוח לא לרצות להתחתן וגברים לא מרגישים בנוח לרצות להתחתן בגלל סטריאוטיפ. אותו הדבר כאן - הסטריאוטיפ על נשים שמנות מבנה מציאות עגומה שאסור להיות שמנה. זו גם ככה המציאות, כן? אבל למה לתת לזה במה במקום לפעול לשנות את המצב, לאפשר קבלה בכל מידה?".

הן צודקות, הבנות. עם כל הכבוד לזה שאני מעוניינת בחופש מוחלט לצחוק ולדבר על מה שבא לי ואיך שבא לי (שזה חופש שצריך להגן עליו, אני עדיין חושבת ככה), עדיין, צריך לבדוק כל מקרה לגופו, ובמקרה הזה הבעיה שלי ש"אסור לצחוק על כלום כבר", מתגמדת לנוכח הנזק שמסר כזה עלול לגרום, ואפילו אני נאלצת להודות, שיש מקומות שאפשר לוותר על ההומור למען דבר חשוב יותר, ובמקרה הזה, זה גם לא הפסד גדול לעולם הסאטירה.

שר פיטנס אכן הגזימה, ותעשה בחוכמה אם תודה בטעות ותתנצל. הסרטון הזה באמת לא עולה בקנה אחד עם המסר "קחו את החיים בפרופורציה", ו"העיקר הבריאות", ועושה נזק, לא רק לעוקבות הצעירות והנוחות להתרשם, אלא גם למותג שלה.

תגובה מטעמה של שר פיטנס:
"בימים אלו, כשענף הכושר סגור ומיליוני בני אדם יושבים בבתיהם נשים רבות מרגישות אבודות ללא מסגרת ומתקשות לשמור על אורח חיים בריא, מידי יום אני מקבלת אלפי הודעות שמתארות את ההרגשה .
ניסיתי להעביר את המסר בסרטון הומוריסטי לחלוטין וכהרגלו הומור מתאפיין בהקצנת סיטואציות,
לא היה לי כל רצון לעסוק במראה או בדימוי גוף אלא רק להעביר תחושה והרגשה כללית שאני מקבלת מאלפי נשים.

אני מאמינה באהבה וקבלה עצמית, ושאנו כנשים, הרבה מעבר למשקל או למידה כלשהי ועלינו לאהוב את עצמנו בכל מצב, לכן השרשתי את הערכים האלה בליבת הרשת ומאות אלפי נשים שהן חלק ממשפחת שר פיטנס יעידו על כך. בכל מקרה, אם יש מישהי שמצאה דברים פוגעניים בסרטון אני מתנצלת ממעמקי ליבי ושולחת לה חיבוק חם ואוהב".