לא ייאמן אבל זה יותר מוצלח מבוטוקס וחומצה היאלרונית

בוידאו: מטופלת בחוטים לפני ואחרי

הכל התחיל כשליוויתי חבר (נקרא לו גיא) לטיפול אסתטי אצל פזית בראל, כי גיל ארבעים הכניס אותו להתקף היסטריה, ואני חברת אמת. נשארתי בחדר בזמן הייעוץ, כליווי חמוש, ואז שמעתי אותה אומרת לו בדרכה הפסקנית שלא ניתן להתווכח איתה, "אתה לא צריך מילוי ולא בוטוקס, אתה צריך חוט".

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

כן, בדיוק כמו שזה נשמע. חוט. חוט תפירה של ניתוחי לב פתוח, שנמס בתוך הגוף אחרי שלושה חודשים. שמעתי במעומעם על חוטים בעבר, אבל לא התעמקתי, כי הייתי בטוחה שזו שיטה נושנה ששייכת לתקופת הטרום קידמה בעולם הפלסטיקה, יחד עם חניטה ועלוקות. ובמובן מסוים זה קצת נכון. החוטים הם לא דבר חדש, אלא קיימים כבר הרבה שנים ועברו הרבה שכלולים. למה כמעט אף אחד לא מטפל באמצעותם? כי זה כאב ראש שדורש התעסקות רבה יותר. הרבה יותר קל להזריק בוטוקס וחומצה היאלרונית למקומות הקבועים ולשלוח את המטופלת לדרכה, ולהתעלם מהעובדה שמטיפול לטיפול היא מאבדת את צורתה והופכת דומה יותר ויותר למטופלות מוזרקות אחרות.

לדעת להזריק זה לא מספיק - צריך לדעת להסתכל על כל פנים וכל מטופלת מחדש. כדי לעשות את העבודה היטב, צריך עין אומנותית, כמו של פסל, צייר - או אומן. אי אפשר לטפל בכל פרצוף עם אותן הזרקות באותם איזורים, כי כל אחד מהם צריך משהו אחר. קחו לדוגמה, עין מעושנת. לכולנו יצא פעם להיות מלוות של כלה ולקבל "במתנה" איפור מהמאפרת, נכון? תודה רבה על המתנה, באמת. אפשר זיכוי?

לפחות חמישים אחוז מהנשים שקוראות את המילים האלו נזכרות בצמרמורות ביצור הקודר והמעוות שנשקף אליהן מהמראה, ואת כמויות המגבונים שנדרשו כדי למחוק את זה. עכשיו, תארו לכן שבמקום איפור זה חומר שמוזרק מתחת לעור ונשאר לפחות שנה. עזבו את זה שכולן הופכות דומות בסופו של דבר - מילא הדימיון אם זה היה נראה טוב. אבל זה לא נראה טוב, כי אחרי כמה סיבובי הזרקה, הפנים ממשיכות לתפוח ולגדול - אמנם לא יהיו בהם שקעים וקמטים, אבל תראי כמו סנאי עם התקף אלרגיה - לא צעירה יותר, אלא סתם נפוחה, ובעיקר, לא דומה לעצמך.

השלמנו עם זה כי לא היה משהו טוב יותר, אבל מה תגידו אם אספר לכן שיש פתרון מדהים להידוק ורענון הפנים מבלי לשנות את המבנה שלהם? או כמו שאומרת פזית: "לא כל שקע צריך למלא". בדיעבד, זה כל כך נכון. לא ידעתי כמה שהיא צודקת עד שלא הכרתי את הדבר הקסום הזה שנקרא חוטים, שכשעובדים איתם נכון יוצרים מתיחת פנים עדינה ויפיפייה, ללא התערבות כירורגית ובהחלמה של מקסימום שבועיים. יש לי חברה פולניה שטוענת שכשהיא רוצה מתיחת פנים היא עושה קוקו הדוק ומשחררת את החזייה. צחוק צחוק, אבל זה בדיוק האפקט שמתקבל.

נחזור לחדר הטיפולים. גיא שוכב על המיטה, הדוקטור משחילה לו חוט מכל צד של הפנים דרך עצם הלחי, יורדת לכיוון הלסת, תופסת בקצה החוט שמבצבץ - ומושכת. זהו. אחרי עשר דקות הוא נראה אותו דבר, רק הרבה יותר טוב. אם לא הייתי עדה לטיפול אלא פוגשת אותו ברחוב כנראה לא הייתי יודעת שמשהו קרה. סביר להניח שהייתי פשוט אומרת לו שהוא נראה טוב היום - בדיוק סוג המחמאות שמעידות על כך שהטיפול שעשית מוצלח - אותו אדם, אבל רענן יותר, עירני יותר, בריא יותר - בקיצור, צעיר בעשור.

באותו רגע הודעתי לפזית שלא מעניין אותי מי קבע תור, אבל אני לא זזה מפה עד שהיא מתקינה גם לי איזה חוט או שניים. לא עניין אותי אפילו אם זה כואב או לא כואב - רציתי גם. ספויילר - זה כואב.

התהליך לוקח עשר דקות. מתחילים עם הזרקה של חומר מאלחש, וזה הדבר שהכי שנוא עלי בתהליך - חומר ההרדמה שורף קצת כשהוא נכנס לגוף, אבל אחרי כמה שניות התחושה נעלמת. אחרי האלחוש מתחילה ההחדרה של החוטים, שכבר לא כואבת. לא אשקר - התחושה משונה מאד. איך אתאר אותה? זה קצת כאילו מישהו מנסה לשתות לך את המוח עם קשית. זה ממש מוזר, אבל לא נורא, ונמשך שתי דקות. אחרי שמחדירים את החוט, מהדקים אותו - בדיוק כמו שמותחים שתי קוקיות, רק שבמקרה הזה הקוקיות הן הפרצוף שלך. לא נשמע תענוג? צודקת. אבל אחרי כמה דקות את מסתכלת במראה, ושוכחת מהכל.

מכירות את זה שהפייסבוק המבאס שולח זכרון מלפני עשור, ואת מסתכלת על התמונה ובא לך לבכות? זה לא שאי אפשר לזהות אותך, אבל משהו שם לא בדיוק אותו דבר. הכל קצת נמוך יותר, עייף יותר, מוצק פחות. פשוט מבאס. תארו לכן להביט בזיכרון פייסבוק ואז במראה, ולא לראות הבדל? באותו רגע מסיימים להתבכיין שכואב או שורף - הבכי היחיד שיצא ממך יהיה מהתרגשות. כי התגעגעת לעצמך ואת ממש שמחה לראות אותך. אז לא, טיפול בחוטים הוא לא בילוי בלונה-פארק, אבל התוצאה כל כך מושלמת שזה שווה כל אי נוחות, כל שקל, ואת כל הטרחה שמסביב.

עם החוטים צריך לדעת לעבוד, ופזית בראל מכירה כל חוט וחוט, וחקרה את עוביו, מוצאו ואת ההרכב המולקולרי שלו, וכאילו זה לא מספיק, היא מנסה כל דבר קודם כל על עצמה, וגם - היא לא תחדל לדקור אותך עד שהתוצאה תהיה מושלמת. ראי הוזהרת. "אני לא עובדת בצורה טכנית, אלא לפי העיניים" היא מסבירה "לכן אני רואה בדיוק כמה צריך ומתי לעצור, איפה שטוב לכל מטופלת. עם חוטים אפשר לשנות מבנה פנים - אפשר לסדר פרופורציה, להרים לחייים צנוחות, לייצר או להדגיש קו לסת, להרים את הגבות, למתוח את הצוואר, מתיחת קמטים בצידי האף והפה, ותיקון קמטי הבעה אפילו באיזור העיניים. למעשה זה סוג של מתיחת פנים מבלי לחתוך את העור או לנפח את הפנים."

הכל נכון, ואני לא מאמינה שלא הכרתי את זה הדבר הגאוני הזה עד עכשיו. זו השיטה הראשונה שנתקלתי בה שבאמת עושה בדיוק את מה שטיפול כזה צריך לעשות - להשאיר אותך כמו שאת - פשוט יותר חלקה, מוצקה, ורעננה, בלי לשנות בך כלום, למעשה. ויש בונוס - פתאום תמצאי את עצמך מצליחה לעשות סלפי מוצלח. אלוהים יודע שאחרי גיל 45 זו תחושה בכלל לא מובנת מאליה.

כמה זה עולה?
"העלות תלויה בסוג החוט ומשתנה מקליניקה לקליניקה. זה יכול לעלות 799 לחוט, 1200 לחוט, והטיפול יכול לכלול שני חוטים, ארבעה, או במקרים מסוימים עשרים וחמישה או שלושים. הכל שאלה של כמה איזורים צריך להרים, מה כובד העור, באיזה שלב הלקוחה מגיעה, ומה עומק הטיפול."

מה זמן ההחלמה?
"משתנה בהתאם לבן אדם, כמו כל טיפול אסתטי, בהתאם להיקף הטיפול. לפעמים מתנפחים בצורה קלה, אבל בדרך כלל בביקורת אחרי שלושה שבועות הכל תקין, כי הריפוי של הפנים הוא יחסית מאד מהר, אם עובדים נכון."

כמה זמן זה מחזיק?
"בעיקרון החוטים משנים את המבנה של הפנים מה שמאט את קצב התבגרות הפנים, במיוחד אחרי גיל 40 כשהקצב הופך להיות מהיר. אני מחזירה אותה לנקודת התבגרות מסוימת - אם הרמתי אותה במקסימום, התוצאה תישאר ליותר זמן, אם אני מבצעת לבחורה צעירה, קרוב לוודאי שהיא לא תצטרך לחזור לטיפול שני. חשוב להמשיך לתחזק, כי את ממשיכה להתבגר, וכל פעם צריך פחות חוטים לתחזוקה, כי הפנים שומרות על על הצורה החדשה, ובכל מקרה לא חוזרות למצב הקודם, כי החוטים יוצרים תגובה קבועה ממצקת, משקמת ומחזקת את המבנה, מה שמאט את ההתבגרות".