נטלי דדון. ניר פקין
צילום: , ניר פקין

סורי, נטלי, אבל התמונה עם הצלוליט פחות העצימה אותנו

היא דוגמנית, אשת עסקים, ומובילת דיעה. היא מארגנת טיולי העצמה לדובאי, יש לה הרצאה בשם "אישה לאישה מלכה" ומדי פעם היא אף מעלה תמונה לא מרוטשת של עצמה עם טקסט תואם. אופיר סגרסקי חושבת שצריך יותר מתמונה עם צלוליט כדי להעצים מישהו. דעה

נטלי דדון באינסטגרם (צילום מסך)

בוידאו: נטלי דדון בצילומים

"תהיי הגרסה הכי טובה של עצמך ולא בכאילו… השינוי מתחיל בנו", כותבת נטלי דדון אמש בחשבון האינסטגרם שלה. "לא פעם בחרתי להציג את המציאות לא כפי שהיא באמת… לא פעם ראשונה שאני משתפת באמת שלי, החל מהפצעים שבאים לבקר מדי פעם, סימני מתיחה וקרעים (...) והנה כאן הצלוליט שהשתלט עליי והתביישתי להעלות… סתומה שכזאת… אל תאמינו לכל תמונה שעולה כאן! (ועוד יעלו כאן תמונות מגזין מעולמי הנוצץ שלא תטעו)".

בהמשך, יוצאת דדון כנגד תרבות הפילטרים, מפצירה בעוקבותיה לאהוב את עצמן, כולל הפגמים, ומזכירה כי היא אוהבת את עצמה כפי שהיא. בו זמנית, בסטורי, מפרסמת דדון מכשיר להעלמת צלוליט. "מרקם העור, השרירים ובכלל הגוף צריכים תחזוקה וטיפול! אין מה לעשות!!! ואין קסמים!", היא מפצירה בנו, והאירוניה זועקת לשמים יותר מדוגמנית שנשברה ברולדין.

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

לכאורה, אין פה כל סתירה - אפשר לאהוב את עצמנו ועדיין לשפר היכן שניתן. היא צודקת. ספורט זה בריא, טיפוח הגוף זה אחלה ואף אחד מהשניים האלה לכאורה לא סותר את המסר של "אהבה עצמית". אך במקרה של דדון, אין ספק שהיא עוסקת במראה החיצוני שלה בצורה אובססיבית, בין אם היא מדברת על פגמיה או על מעלותיה.

מעקב אחרי הסטורי שלה מגלה שמרבית שגרת יומה מורכבת מטיפוח הגוף. כאן היא מקדמת מוצר ביוטי, פה היא עושה כושר (כי מה לעשות!!! אין קסמים!) ושם היא מבשלת מנה עשויה ירקות בלבד, שוב, באובססיית רזון שלובשת הפעם צורת אובססיית בריאות. רוב הנשים לא ממש יכולות לחקות את שגרת היום הזו, כי אין לנו זמן או ספונסרים או למען האמת, רצון.

עוד בוואלה!

לא ייאמן אבל זה יותר מוצלח מבוטוקס וחומצה היאלרונית

לכתבה המלאה

וטוב שכך, מפני ששום שגרה של שום אישה לא צריכה להיסוב סביב תחזוקת הגוף. יש לנו עבודה, אולי גם ילדים, ואם נותר לנו זמן אחרי כל אלה, אנו פונות לתחומי עניין כמו צפייה בטלוויזיה, טיול, גלישה נגינה או כל תחביב אחר שמשלים את המארג העשיר של זהותנו. אם נשאל מי היא נטלי דדון, לעומת זאת, התשובה לא ממש ברורה. זו אולי התקטננות בומרית, כי כידוע, ב-2020 מעטים הכוכבים שאפשר להגיד בוודאות מהי מלאכתם. ובכל זאת, אפילו בתחום כוכבות האינסטגרם, רק מעצם מהיותן עצמן נרשמות נישות מובחנות.

אביבית בר זוהר למשל, מייעצת, לטוב ולרע, בנושא זוגיות. היא גם מביאה תמיד אקשן מחיה האישיים, מצחיקה ומרגשת מבלי להתאמץ; בעצם, היא הדמות הראשית בריאליטי שיצרה לעצמה. כלומר, היא מספקת לנו טלוויזיה מבדרת. ליהיא גרינר - כנ"ל כפול אלף. היא מספקת שערוריות חדשות לבקרים, ובטמטום הגאוני הזה מאחדת את עם ישראל סביב מסך הסמארטפון. שר פיטנס, כשאיננה מפיצה שמנופוביה, מעניקה שיעורי כושר.

נטלי דדון מעצימה, נקודה. היא לא עושה את זה באמצעות הומור, כישרון מיוחד, דעות משכנעות, סיפורים מטלטלים, סימני פיסוק סבירים, או הישגים. היא מעצימה על ידי מילים של העצמה, מה שהופך את העשייה שלה לחסרת ערך. יותר מזה, עודף ה"אהבה העצמית" הזה מתחיל להרגיש בנקודה מסויימת כמו ההיפך הגמור, ומשדר מסר בעייתי במיוחד כשהוא מתמקד כל כולו בחיצוניות - אהבת סימני מתיחה, אהבת פצעונים וכן הלאה.

כאילו הדרישה שנאהב את עצמנו לא מתישה מספיק, דדון מזכירה לנו שגם לאהבה הזו יש גבול. מפני שבו בזמן שהיא מקדשת את אהבת הנראות שלנו, היא מפמפמת לנו בדלת האחורית עוד ועוד מוצרים שמטפחים את המירוץ אחר השלמות. לפי המשוואה שלה, מכשיר צלוליט - אין, פוטושופ - אאוט. אבל מה זה בעצם משנה, אם האובססיה למראה החיצוני נשארה אותה אובססיה?

גרוע מזה, כבר באותו פוסט דדון מתריעה כבר עכשיו שתמשיך להעלות תמונות "בכאילו" מעולמה הנוצץ, ומטילה עלינו את האחריות לא להאמין לכל מה שאנחנו רואים. אקט די מוזר, בהתחשב בכך שחשפה את הצלוליט שלה בתמונה, וטענה שהיא עושה זאת מתוך לקיחת אחריות על המסר שהיא מעבירה לעוקביה. בסופו של דבר, נשארנו מכל המסרים הללו עם סכום אפס.

גם הגרנדיוזיות של מחוותיה הופכת אותן ללא אמינות, בלשון המעטה. פינת "אישה לאישה מלכה" בסטורי של דדון כבר מתחילה להריח מטירלול, וכך גם יוזמת "דה קווינס קלאב" - קבוצת נשים שדדון מוציאה לטיול יוקרה בדובאי (!!!), וצועקת לנו "העצמה נשית" עד לחרך בעור התוף. בנקודה הזו, פסטיבל ההעצמה הזה מרגיש יותר כמו רכיבה ארוכה מדי על טרנד אינסטגרמי מאשר ביטוי של אג'נדה אמיתית.

אם לדבר רגע על "העצמה נשית" ברצינות, היא אפשרית והיא מתרחשת: בדמות של מתעמלת כובשת פסגות, זמרת צעירה ואמביציוזית ואפילו בדמות של שחמטאית אלופת עולם, שגם בהיותה פיקטיבית מצליחה להוות לנערות הרבה יותר השראה מדמות אמיתית שכל מטרתה בחיים הוא להעצים ולהתעצם, במעין מערכת סימביוטית צפופה עד חנק. כי הדרך הטובה ביותר להעביר מסרים היא תוך כדי תנועה.

אם נטלי דדון רוצה להוות דוגמה אמיתית לנערות צעירות, היא מתבקשת למצוא תחום עניין לאלתר. עיסוק, תחביב, משהו. לא, "להיראות מדהים" לא נחשב. גלי מי את, מלבד אישה "עצמתית", "מעצימה" או "מלכה", או לכל הפחות הפסיקי לפזר מילים המבוססות על השורש ע.צ.מ/מ.ל.ך, לפחות עד שתנקי את ערוצי התקשורת שלך מכל הסתירות שמוכיחות שאת עוסקת בהיפך הגמור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully