בוידאו: עשרות בכיכר רבין בעצרת תמיכה בנערות
התיק שמכונה "פרשת הכדורגלנים והקטינות" בו נחקרו דור מיכה ועומר אצילי על קיום יחסי מין עם שתי קטינות, נסגר מחוסר אשמה. אחרי ששניהם הוגלו לקפריסין ויוון, הפרקליטות החליטה שהגברים אכן אמרו אמת כשהעידו כי לא ידעו את גילן האמיתי של הבנות, למרות ששאלו. מסתבר שהבנות לא גילו להם את גילן האמיתי.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
דור מיכה ועומר אצילי ישובו לארץ. כרגע נראה שאצילי יגיע למכבי חיפה, בעוד במכבי תל אביב מפעילים השחקנים והאוהדים לחץ להחזיר את מיכה. הכדורגלנים הוגלו, נענשו, נשפטו, תוייגו, וחלקים מחייהם ותדמיתם נהרסו לתמיד. לבסוף הם הוכרו כלא אשמים על ידי מערכת המשפט שלנו, וזוכו מבחינה חוקית, אבל מהבחינה המוסרית הפרשה הזאת עדיין משחקת מחבואים עם כמה גבולות אדומים. לכן אני כאן כדי לומר, בתור אישה, שזה בסדר. הם נענשו מספיק, והגיע הזמן לסיים עם זה ולתת להם לחזור להתפרנס מהמקצוע שלהם.
דעו שלא פשוט לכתוב טקסט בידיעה שדעתך איננה לגיטימית בעיני קבוצת ההשתייכות שלך, להלן - נשים בכלל, ונשים שחוו תקיפה מינית מסוג כלשהו, בפרט. אז לפני שאתם מקללים אותי בתגובות שאני לא מתכוונת לקרוא, אני רק רוצה להניח את זה כאן - גם אני אישה (מלידה) וגם אני עברתי ניסיון אונס בגיל עשר. ברחוב, לא כי התחשק לי לפלרטט עם סלב שאני מעריצה כדי לסמס לחברות למחרת "OMG את לא מבינה איזה %%*#@# קטן יש לו".
עוד בוואלה!
זה היה בשנת 1982, כשעוד היו בבתים טלויזיות שחור לבן וטלפוני חוגה. לא ידעתי איך נראה איבר מין, לא ידעתי מה זה מחזור, לא היה אינטרנט, וריגוש שיא מבחינתי היה להחזיק ידיים עם רונן הג'ינג'י שביקש ממני חברות. בפתק. אילולא ניסיון האונס הזה שבעט אותי מהמקום התמים הזה היישר למקום הכי חם בגיהנום, הייתי מן הסתם נשארת חמודה כזאת עוד כמה שנים טובות.
אז חמודה הפסקתי להיות כבר מזמן, וזו בדיוק הסיבה שאני מרשה לעצמי להגיד את הדברים האלה, למרות שהם קשים לשמיעה: נערות בנות 16 ב-2019 יודעות הרבה יותר מזה, והקטינות מהפרשה ידעו בדיוק מה הם עושות, אחרת לא היו יודעות גם שהן צריכות להסוות את גילן כדי להשיג את המטרה, שהייתה לשהות בחברת שני האנשים המפורסמים והנערצים האלה לערב אחד.
עצבניים כבר? כן, הא? חבל. זה לא הולך להיות נעים בשבילי. אבל חלאס, נמאס לי לשתוק מפחד כל פעם כשאני רוצה להשתמש בזכות לדון בנושא, ואולי, רק אולי - לומר שישנם מקרים בהם גם נשים טועות ומטעות, ושלפעמים ממש מעצבן אותי לשמוע סיפורים בהם ברור לי שהאישה, מתוך פגיעות וכל מה שנובע מכך, ניצלה את המערכת לטובת נקמה, כשהיא לוקחת בטבעיות גמורה את תפקיד הקורבן, ומבלי לחשוב על התוצאות. ישנם גם מקרים, מה לעשות, בהם נשים הן האיש הרע בסיפור. יש נשים שקרניות, יש נשים טיפשות, ויש גם מקרים מצערים של אי הבנה עקב חוסר היכרות, שכרות, או סתם טמטום ואטימות. ובכל המקרים הללו, כל עוד לא הובע סירוב מפורש וננקטה אלימות פיזית מאחד או שני הצדדים, כולם אחראים במידה שווה על התוצאה.
פרשת הכדורגלנים והקטינות - עדות נגבית מאחת הנערות ב-14.6.20 (צילום: יותם רונן)
נכון, הבנות היו מתחת לגיל 16 כשזה קרה, ובאמת שזה גיל גבולי כדי לדרוש שיקול דעת מושלם. אבל זה לא גיל צעיר מדי בשביל להפעיל שיקול דעת מינימלי. עד כמה שזה קשה להודות בכך, הכדורגלנים לא היו לבד שם, ואפשר להמשיך לחשוב שהם שני דושים, ובצדק, אבל אסור לשכוח שגם הבנות היו אקטיביות, ולמרון גילן הצעיר, פעלו מרצונן. אמנם בעולם תקין הגברים היו אמורים לעצור גם אם רק חשדו שהבנות צעירות מדי, או סתם, בשביל להיות נאמנים לבנות הזוג שלהם, אבל בסופו של דבר התקיימו שם יחסי מין מרצון ללא אילוץ, ללא אלימות פיזית, וללא סירוב למין - להיפך. לדבריה של אחת הבנות הן לא רצו לפספס את ההזדמנות: "אני מצטערת שלא אמרתי את הגיל שלי. אני ידעתי שאם אגיד זה יהרוס את הקשר בינינו".
עצרו. אני יודעת שמה שאמורים לומר במקרים כאלה הוא שהן לא באמת רצו, או שלא ידעו מה הן רוצות, או שלא יכלו לשלוט בעצמן מרוב הערצה. אני יודעת שמשמעותו של המושג "גיל ההסכמה" היא "גיל שבו האדם לא יכול להסכים על פי חוק לאקט מיני, כי אינו יודע את המשמעויות וההשלכות שלו", אבל צריך לזכור גם כאן שמדובר בקו אדום שמוקם באופן שרירותי על ציר הזמן, ושלמעשה יש הבדל בין שיקולי הדעת של נשים, בלי קשר לגילן. אישה בת 24 יכולה להיות נטולת שיקול דעת באותה מידה אם מדובר בממונה עליה, באיש שהיא מעריצה, או ברגע שבו שתתה קצת יותר ממה שהיא מסוגלת להכיל, וילדה בת 12 יכולה להיות בוגרת מאד. אין בכך כדי לומר שצריך להוריד את גיל ההסכמה, חלילה, אלא לציין עובדה - כשחוקרים מקרה כזה לפרטי פרטים, אי אפשר להניח אוטומטית שכל נערה מתחת לגיל ההסכמה לא יודעת מה היא עושה, ולא שכל אישה בוגרת ניחנה ביכולת-על לניתוח ושיפוט של סיטואציות. בעולם אידאלי אולי, אבל לא יודעת אם שמתם לב - זה לא עולם אידאלי, וגם מנשים בנות 40 אנחנו לא תמיד מצפים לקחת אחריות על מעשיהן.
עולה בראשי המקרה המצער של הקומיקאי לואי סי-קיי, שעלה אחרי הופעה לחדרו בבית המלון עם שתי נשים שגילן גבוה בהרבה מגיל ההסכמה, ביקש את רשותן לאונן מולן, קיבל את הסכמתן המפורשת, והקריירה שלו נגדעה כי שתי הנשים הללו החליטו לראות עצמן כקורבנות בסיפור הזה, ולא את המציאות כפי שהיא, שבה גבר בוגר ביקש הסכמה משתי נשים בוגרות, וקיבל אותה, ולכן, האחריות מוטלת על שני הצדדים באופן שווה. איך שאני רואה את הפרשה הזאת - לא קרה שום דבר בעייתי בחדר המלון ההוא, חוץ מרגע ממש ממש מביך, ודי משפיל עבור סי-קיי, שערוותו נחשפה ברבים, תרתי משמע. וזהו. לא היתה כאן עילה לנזק שגרם פרסום הסיפור שלפיו הותקפו מינית על ידו, ואפילו לא עילה לכעס. הכעס היחיד שהיה מוצק כאן הוא הכעס שלהן על עצמן, כי הסכימו לאקט שבדיעבד היה להן לא נעים, אבל מצטערת מאד - זאת לגמרי אשמתן.
אני לא משווה בין המקרים. בכל זאת, בפרשת הכדורגלנים מדובר במעריצות בנות 16 ובגברים "בוגרים". ועדיין צריך לזכור שהגברים ה"בוגרים" האלה לא ידעו את גילן האמיתי של הנערות, כי הנערות, שידעו שהבילוי המשותף כנראה יקום וייפול על פרט המידע הזה - הסתירו במודע את גילן, וה"גברים" המעורבים כנראה לא ניחנים בתכונות שמאפיינות את גילם ומעמדם, או מצטיינים בבגרות נפשית ובערכים מוסריים עילאיים שיגרמו להם לעשות את הדבר הנכון, ולא השכילו להבין שיש משהו דוחה ומקריפ בסקס עם בנות שצעירות מהם בכל כך הרבה שנים, אפילו אם היה חוקי.