תשמעו סיפור. בשבת אחת ניגש אל חברה טובה שלי לשעבר בן זוגה, על הבוקר, אחרי שמונה חודשים ביחד, ואמר לה שהוא חושב שהם צריכים להיפרד. אני עד היום מעריצה אותה על זה שהיא פשוט הסתכלה עליו ואמרה לו, "אף אחד לא נפרד מאף אחד בשבת, כמה סוכר בקפה?"
אגב, הם עדיין ביחד + שלושה ילדים.
לקבל דחייה בהומור זו יכולת מדהימה ויעילה, שגורמת גם לו להרגיש שיש כאן בחורה מגניבה, שונה, חכמה ובטוחה בעצמה ולהעריך אותך על כך, ועוזרת גם לך לא להתרגש מדי מהעניין.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
בואו נודה, זה אף פעם לא כיף לקבל דחייה. ואיכשהו "לא" של אהבה הרבה יותר כואב מ-"לא" של ראיון עבודה, בייחוד כשאת אישה. הרי לרוב אנחנו פחות יוזמות את האינטראקציה הראשונית עם המין השני ולכן פחות מורגלות לקבל דחייה, ובהתאם, במקום לדרבן אותנו לנסות שוב היא עלולה לרפות את ידינו. כמו שאמר לי פעם חבר יקר שעשה אקזיט, אם נשים רוצות יום אחד לעשות אקזיט, ההמלצה שלי אליהן היא להתחיל עם כמה שיותר גברים. תזמי יותר! היי את הבוחרת ולא הנבחרת - קחי אחריות על חיי האהבה שלך.
עוד בוואלה!
לפני שנתיים הייתי במסיבה בעין הוד ולידי על הבר נשען לו בחור נאה, כמה נאה? הכלאה של בראד פיט וגולנצ'יק. אחרי שתי כוסות יין וציפרלקס ניגשתי אליו והתחלתי לשוחח איתו. התפתחה לה שיחת הא דא מקסימה ומצחיקה (נראה לי.. או שזה האלכוהול) שבסופה הוא אמר לי שזו אחת הפעמים הנדירות שהוא מצטער שהוא נשוי. אז אולי תסתובב עם טבעת?! זו ממש הטעיית הציבור!
לא תמיד יש לי שליפות כאלה, אבל באותו הרגע, במקום להיות נבוכה ומושפלת, פשוט עניתי לו, "שטויות, זה לא מפריע לי!", צחקנו ואחרי כמה דקות כל אחד המשיך לדרכו. בנוסף, חשוב להבין שדחייה, ביחוד בשלבים התחלתיים בהם טרם הכרתם אישית, לא אומרת עלייך כלום. הוא תפוס, הוא גיי, הוא נזיר - שורה תחתונה, הבחור אוהב כחול ואת בכלל צבע כתום. מישהו אמר שהצבע הכתום פחות יפה מהכחול? לא! זה פשוט צבע אחר.
ההבנה שדחייה, לפחות במקרה כזה, היא לא אישית, כי טרם הכרנו, והיכולת להגיב בהומור, בקלילות ובנונשלנטיות היא תולדה של אימון ובטחון עצמי. לעומת זאת, אם לא הייתי מנסה, יתכן שהייתי מפספסת את אהבת חיי.
כאשר הדחייה מגיעה אחרי הכרות עמוקה יותר, אין ספק שהעניין עלול להכאיב, וזה מקשה להגיב בהומור. זכורה לי פעם אחת בה יצאתי עם מישהו כמה דייטים בודדים, שבסופם סימסתי לו, "היה לי ממש כיף, אבל חסר לי משהו". התגובה שלו השאירה אותי עם חיוך על הפנים, לסת שמוטה ובעיקר תהייה עמוקה אם לא פספסתי כרגע את אהבת חיי. "יודעת מה בדיוק חסר לך?", הוא סימס, "כי אני בדיוק בדרך לסופר". עצם העובדה שהוא הגיב כך העבירה לי מסר שאני כנראה לא מלכת אנגליה ושהוא לא הולך לקפוץ מהגשר בגללי, כלומר, שיש לו מספיק בטחון עצמי להגיב בהומור גם כשמישהי שהוא חפץ בקרבתה דוחה אותו. ובנינו, מה יותר סקסי מביטחון עצמי? (שרירי חזה, אבל זה לטור אחר).
כשאני מציעה להשתמש בהומור, הכוונה שלי היא לא בהכרח לכסות על הרגשות האמיתיים, אלא דווקא להיעזר בו כדי לחשוף אותם, פשוט בצורה שמוציאה אתכן מעריכות ואוהבות את עצמכן ופחות "נואשות". דחייה היא אף פעם לא עניין נעים וככל שההכרות עמוקה יותר, העניין נלקח באופן אישי יותר. לא תמיד חייבים להשתמש בהומור, אבל מומלץ לפתח את חוש ההומור כדי להשתמש בו נכון מול המין השני - הומור עוזר לשבור קרח, לפלרטט, ליצר אינטימיות בזמן קצר, והכי חשוב, להוציא לאויר את מה שמביך ולא נעים, לברר את מה שמלחיץ, וכמובן, לדחות ולהידחות במינימום נזק.
כדי להעז ולהתחיל עם גברים ולהתרגל לקבל "לא" באהבה, צריך להבין שכדי למצוא אהבה חייבים להיות על המגרש. ובמגרש, מה לעשות, לפעמים מכניסים גול ולפעמים חוטפים ברכייה, ככה זה, עד שקוטפים גביע. אז תתחילו איתו. מקסימום תגידו לו, "מה זאת אומרת יש לך חברה?! רק אחת? זה נורא בודד, חברים זה שמחה!". ואם את ממש רוצה לעוף על עצמך, "זה בסדר לתרגל זוגיות עם כל מיני נשים, כשתהיה מוכן למישהי מדהימה כמוני, אתה יודע איפה למצוא אותי" (בקברי צדיקים...?)
אודליה יקיר היא אשת תקשורת, קומיקאית ("צחוק מהעבודה"), מחברת רב המכר "עד החתונה זה יעזור" על מציאת אהבה בעזרת הומור, ומרצה לתקשורת נכונה בין המינים בעולם הדייטים. בימים אלה היא משיקה את הקורס הדיגיטלי שלה לנשים - "תקשורת מקרבת עם גברים", עכשיו במחיר השקה מיוחד הכולל את הספר במתנה! לצפייה בפרק לדוגמא ולרכישה, לחצו