נגמר: סוף האגדה של מייגן מרקל והנסיך הארי קרוב מתמיד

בסרטון: מי ומה מייגן מרקל

השבוע גילינו שמייגן מרקל בהריון עם ילד שני. ייפייאיי! מזל טוב. מאד משמח מבחינה אנדוקרינולוגית שאחרי ההפלה שעברה לאחרונה הצליחה להיכנס שוב להריון, במיוחד בגיל הזה. יומיים אחרי הודיעה גם קייט מידלטון שהיא מנסה להיכנס להריון רביעי, הטיימינג המוזר נראה כמו המשך לתחרות ההשתנה המיותרת ביניהן, ועכשיו כל הצהובונים מרמזים על קאט-פייט ועל גניבת פוקוס מכוונת. ואני שואלת - למי לעזאזל אכפת?

את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?

מראש מייגן מרקל הייתה מעניינת אך ורק כי כשחקנית בינונית, גרושה, כהת עור ממשפחה מביכה הצליחה להשתחל אל תוך משפחת המלוכה. הנרטיב הזה של התאהבות הנסיך בלכלוכית היה הדבר שאהבנו בה - ואת הניצחון המדומיין שאיפשרה לנו, פשוטי העם, על המונרכיה המדומיינת שלהם.

היה נחמד לעקוב אחרי ההסתגלות של מרקל לארמון מכמה סיבות - גם העובדה שהיא חריגה, גם בגלל השמועות שקייט מקשה עליה את ההשתלבות, הקשיים שהערימו עליה הרכילאים הבריטיים, המשפחה המטורללת שלה עצמה ואפילו המלכה - כל אלה גרמו לנו להזדהות איתה - סוף סוף נוצק תוכן לדמותה הרדודה של רייצ'ל מ"סוטס". בנוסף, ביטויי המרדנות שלה היו משעשעים. כשאומרים "מרדנות" הכוונה כמובן לכלום ושום דבר בקנה מידה של אנשים שפויים - היא כולה העיזה לא ללבוש גרביונים בארוחת הארבע, או יצאה מהחדר שלה בלי כובע ירוק שתקועה בו נוצה, אבל בנרניה של הממלכה המאוחדת ההתנהגות הזאת יכולה להאכיל חמישים צהובונים במשך חודש ולהיקרא "שערורייה".

זה היה נחמד, כי בתוך החוקים הנוקשים שם, גם המרידות הקטנות האלה גם הרגישו גדולות יותר, והנסיונות של בית המלוכה להתעלם בסנוביות מהאבא הרד-נק והאחות המשוגעת שלה היו מצחיקים בפני עצמם. אבל פתאום עלה לה. למייגן הסתומה, ובטעות היא שכנעה את עצמה שבית המלוכה מקצץ את כנפיה, ושלו רק יתנו לה לקחת את הבעל הנסיך ואת כל הכסף שלו ולהעתיק את מגוריה למקום שבו מותר למרוח את כל צבעי הלק האפשריים על הציפורניים, היא תפרח.

מייגן הייתה כל כך משוכנעת בזה, שהחליטה (היא, לא הארי, שיהיה ברור) לעזוב את אנגליה, ואת בית המלוכה, ולפתוח בקריירה משל עצמם, עם מותג שיהיה רק שלהם.

בהתחלה היה נראה כאילו זה עובד להם. כסף יש, אז בכל מקרה אין סכנה שימותו ברעב, ובין פוסט אינסטוש לזום הם אפילו מצאו עבודה. דיל עם נטפליקס, לא זוכרת על מה, כי כאמור, זה לא מעניין את התחת, ופודקאסט זוגי, שמשום מה מוכנים לשלם להם עליו המון כסף למרות שזה הדבר הכי משמים שהאזנתי לו אי פעם. כולו מלא בקלישאות וקשקושים על ארועי צדקה, עשיית טוב, ותודות בלתי נגמרות לצוותים הרפואיים. והרי פודקאסט הוא בדיוק הפורמט שאמור להיות יותר קליל, ובגובה העיניים, כזה שאפשר להכיר דרכו את המשתתפים ולהרגיש קרוב אליהם. אז לא. שלהם נשמע כמו פרסומת גרועה לאישיות שהם מנסים להמציא לעצמם, שבאופן אירוני, מתאימה בדיוק למקום שממנו הם כל כך רצו לברוח - ברמה מסויימת, הם יותר ממלכתיים עכשיו מאשר היו קודם, כשהיה להם במי למרוד.

בדיוק לאחר שסיימה להתעסק במשפט שלה נגד ה"דיילי מייל" הבריטי שפרסם תוכנו של מכתב ששלחה לאביה, היא תבעה גם צלם פפרצי מטעם סוכנות "ספלאש", והארי תבע אותם בנפרד, מטעם ארצ'י בן השנה, שכן גם הוא מאד נפגע כשפרטיותו הופרה. ואז הגיע הוידוי של מייגן על ההפלה שחוותה - בערך האירוע הכי ואינטימי שיכול לקרות לאישה או לזוג, וגם זה הצליח לעבור כמו יח"צ גרוע של משפיענית שמנסה להמציא את עצמה מחדש ועוד רגע תפרסם מכשיר לייזר להסרת שיער. נראה כי למרות שטענה שהיא רוצה להתרחק מהזרקורים, היא עושה הכל כדי שימשיכו להיות מכוונים אליה.

ועכשיו ההודעה על ההריון השני. או מיי גוד. רצית ללכת? שחררי! למה צריך את התמונה בשחור לבן, הדרמה, ליטוף הבטן, והנסיך היחף שמערסל את ראשה עטור המחלפות? הניסיון הנואש הזה הרויח להם עשרות כתבות, אבל לרוע המזל כמעט כולם היו במדורי הרפואה והתמקדו בעיקר בכפות הרגליים של הנסיך, שאפרנטלי משהו בהן לא תקין (אל דאגה, שום דבר מסכן חיים). יומיים אחר כך כולם שינו כיוון להודעה הבלתי מתחשבת של קייט, שהגיעה בטיימינג תמוה שמתעלם מההודעה של הזוג סאסקס. מסתבר שגם היא והמומיה שהיא נשואה לה החליטו להתחיל 'לעבוד על ילד רביעי', ובתקשורת החלו רמיזות על הקאט פייט שחוזר ומרים את ראשו. אפילו קייט הלא רלוונטית חזרה להיות יותר מעניינת ממייגן. לשם הגענו.

איזו טעות זו הייתה לעזוב את בית המלוכה. מעניין מתי שניהם יבינו שעדיף להם "להיכנע" ולחזור על ארבע, כי בפועל, הבריחה מן הארמון רק הדגישה את השקר הגדול שהם חיים בתוכו, שאותו אפשר לתחזק רק בארמון, עם כל הנצנצים, האירועים המיופייפים, השומרים והעיתונאים שמסביב. מסתבר בדיעבד, שרק במקום המשעמם הזה הייתה למייגן הזדמנות לבלוט ולהיראות קצת מעניינת. חשבתי לתומי שכשהם ייחלצו מהנמק המרקיב הזה שקוראים לו בקינגהאם, הם יצאו לחופשי ונתחיל לשמוע ולראות מי הם באמת. אבל לא.

איכשהו הם הצליחו להפוך רק למשעממים יותר, חשים יותר, וסודיים יותר ממה שהיו, עם הבדל אחד גדול: עכשיו המלכה לא יכולה לנהל אותם, והם רשאים לעשות ולומר ככל העולה על רוחם. הבעיה היא שכשאף אחד לא אומר להם מה לעשות ומה להגיד, זה רק מדגיש את העובדה שמעולם לא היה להם שום דבר מעניין או חשוב לומר, וללא ההילה המלכותית ואיצטלת הרשמיות, הריקנות הזו הרבה יותר בולטת. ברגע שהשתנה המיקום והתחלפה הסצינה, הופשטה דמותם מאשליית האגדה היוקרתית שאפפה אותם, ואנחנו נותרנו, לדאבוננו, עם האמת האפורה. והכי גרוע - מאז אני לא מצליחה להוציא מהראש את התמונה של ויליאם "עובד" על ילד.