בוידאו: יישקלו צעדים משפטיים נגד מפיצי פייק ניוז על חיסוני הקורונה
בחודשים האחרונים הוויכוח היחיד שמצליח להאפיל ברמת הדרמה אפילו על פוליטיקה הוא ללא ספק זה שמדבר על חיסונים. האינסטגרם מלא בפוסטים של אנשים עם כתף חשופה, הסלבס מגויסים למען קמפיין מודעות שמעודד להתחסן, וממש בימים האחרונים ביבי עושה את ריקוד ה"בזכותי לא צריך יותר מסכה". מהצד השני של החגיגה נמצאים מתנגדי החיסונים - אותם אנשים שפעם עוד התחבאו להם בקבוצות סגורות בפייסבוק ובפורומים, ועכשיו נאלצים לעבור את שיחת ה"לא מחוסנים" לפחות פעם ביום.
את הפייסבוק ואת האינסטגרם שלנו כבר ראית?
הם מתחלקים לשניים - אלו שמנסים "להחריש" את העובדה שלא התחסנו, ונמנעים מדיון עם הסבר כלשהו לכך שמדובר בהחלטה פרטית, ושהם לא מעוניינים לייצר ויכוח בנושא. ויש גם את אלה שמרגישים שהעולם כולו בלע כדור הזיות והשתגע, ומנסים בכל דרך אפשרית לגרום למתחסנים להבין שהם חלק מניסוי/ עדר/ טיפשים או כל דבר אחר. אחת שנמנית עם הקבוצה השניה היא השחקנית אורנה פיטוסי, שהפוסט שלה, איור של מנכ"ל פייזר מצדיע במועל יד כשהוא קורא "הייל פייזר" עם הכיתוב "איך יהודים הם אלו שבסוף שואפים להרוג יהודים" הרעיד את הרשת ויצר הר-געש של תגובות.
אל תפספס
וזו לא הפעם הראשנה שפיטוסי מנסה לעורר דיון ולגרום לאנשים להקשיב - פיד הפייסבוק שלה מלא בשיתופים של אנשים שמדברים על "קונספירציית החיסונים" והסכנות שכרוכות בו, ואף שיתפה בעבר כי וויתרה על תפקיד כי שלא היתה מוכנה להתחסן, וגם לא להיבדק כל שלושה ימים.
לאחר סערת האיור, העלתה התנצלות מצולמת בה ביקשה סליחה על "הדרך הפרובוקטיבית, לא מוצלחת וחסרת הטעם שבה העליתי את הקריקטורה הזו" וקינחה במילים "במאמר מוסגר אני חייבת לציין שקריקטורות נועדו להעביר מסרים מאוד נוקבים בצורה קריקטוריסטית ולא מאוד נעימה".
זהו לא ויכוח "חיסונים - כן או לא" - גם בגלל שאני מפחדת מזעמם של הלא מחוסנים, אבל בעיקר כי בעיני מדובר בוויכוח לא רלוונטי. החיסונים עובדים - כל תאוריות הקונספירציה לא יכולות לערער את המספרים. לגבי תופעות הלוואי, הדיון עדיין פתוח, וזאת למרות שאומרים שרוב תופעות הלוואי של חיסונים מופיעות בתוך ימים עד שבועות מהחיסון, וכשמדברים איתי על תופעות שנראה בעוד 20 שנה אני בעיקר חושבת על כך שבעוד 20 שנה אף אחד לא יידע להבדיל בין מחלות שהגיעו בגלל החיסון, לבין תופעות לוואי חרדה תמידית, לבין אלו שנחטוף כי אנחנו חיים עם טלפונים פולטי קרינה שצמודים לראש שלנו או מונחים קרוב לאברי הרבייה שלנו 20 שעות ביממה. בין לבין, כולנו מתכננים לעשות עוד מיליוני פעולות מסכנות חיים כמו לטוס, לנסוע ברכב או באופניים, לחצות כבישים, ללדת, לקיים יחסי מין, ללכת בסמטאות חשוכות, לשתות אלכוהול, לאכול במסעדות ובאופן כללי לחיות, מה שמסכן את הבריאות שלנו בכל רגע.
אני התחסנתי, למרות שאני מקבלת את העובדה שלא מדובר במהלך נקי מאינטרסים - ללא ספק יש מישהו שמרוויח הרבה מאוד מהמגפה והחיסון, ועוד דברים שנסתרים מעיניי. מצד שני, כשהייתי בת 20 ורציתי לטוס לדרום אמריקה שלחו אותי לעשות חיסון בחנות "למטייל", ואני די בטוחה שעשה אותו מישהו עם ראסטות שלא התקלח כמה ימים - ואז לא אמרתי לעצמי שאני מעדיפה לחטוף מלריה מאשר את המחט שאני מקווה שהוא חיטא, וגם לא בדקתי מי אישר את אותם החיסונים ומתי, אז נראה לי קצת צבוע מצידי להתחיל לשאול שאלות עכשיו. ברור שיש דברים שאנחנו מבינים עם הזמן - פעם עישון בזמן טיסה היה בסדר כל עוד זה נעשה בשורות האחרונות, ונשים בהריון שתו שמפניה כמו מים. העולם התקדם מאז, וזה יופי. ועדיין, ההתנהלות של פיטוסי, למרות שבהתנצלות שלה היא ציינה שפרסום הקריקטורה "לא נבע משעמום ולא מרצון ליצור כותרות ובטח לא לפגוע" נראית לי טיפה מוגזמת.
אני מנחשת שבוער בה דחף לצעוק את האמת שלה כי יש לה תחושה שהעולם כולו התעקם, ויכול להיות שכדמות ציבורית לדעתה זו שליחות להעלות מודעות לנושא שמרגיש לה כמו חיים ומוות. בל נשכח גם שהחיסונים אמנם מפורסמים כמאושרים למרות שמדובר באישור חירום בלבד - למעשה הוא לא נבדק ואושר ע"פ הסטנדרטים הרגילים של ה-FDA (באמת - בדקתי).
אני יכולה להבין החלטה של אדם לא להתחסן, אבל אי אפשר להתעלם מהמציאות. בין אם המגפה מומצאת כפי שמכחישי הקורונה משוכנעים, או אמיתית לגמרי, כפי שיעידו אנשים שחלו ועדיין מתמודדים עם סימפטומים, או אלה שאיבדו אנשים לנגיף. בכל מקרה, עד שלא יוכיחו המתנגדים את טענותיהם, הרוב מאמינים שעדיף לחיות על הצד הזהיר יותר, ואי לכך המציאות בעולם הפכה סטרילית יותר. ממש כמו שאנחנו נאלצים לוותר על הפרטיות שלנו ולפתוח תיק בכניסה לקניון למרות שברור לכולם שכנראה אין לנו רובה סער בתוך הקלאץ', בשנת 2021 נדרש מאיתנו להציג אישורי התחסנות או להיבדק.
עכשיו, את ההתנגדות לכפייה של רוב מתנגדי החיסונים אני לגמרי מבינה, ורוב מתנגדי החיסונים שדיברתי איתם אכן מתנגדים לכפייה יותר מאשר לחיסונים עצמם, לעובדה שהם מנודים ממקומות מסוימים ולא יכולים לחיות חיים "רגילים" ללא תו הירוק. הם טוענים, וצודקים שאם לכל אדם יש זכות על גופו, אז אנחנו לא יכולים להטיל סנקציות על אף אחד מן הצדדים.
אני מניחה שגם פיטוסי חושבת כמוהם, ואולי היא גם כועסת שמנסים לחייב אותה לעשות משהו שהיא לא שלמה איתו, ומכאן נובעת ההתנהגות שלה. אבל כשהיא מוכנה לוותר על תפקיד בשביל להדגיש נקודה, מתקבלת ההרגשה שיש פה משהו מעבר לעיקרון "חיה ותן לחיות", אלא בהתנהלות שזולגת למחוזות ההתרסה - הרי היא יכולה גם להיבדק בכל 72 שעות, לקבל תשובה שלילית, ולהגיע לכל מקום, כמו עוד מאות אלפי אנשים שבחרו לוותר על החיסון, ואנשים שלא יכולים להתחסן מסיבות שונות, ומתנהלים בצורה הזו.
אבל לזעום על אנשים שבחרו בדרך שונה משלה ולהניח שכל מי שהחליט להתחסן עשה את זה כצאן לטבח, מבלי לבדוק את ההשפעות, מבלי לקרוא אף מאמר ומבלי להחליט החלטה מושכלת? זו כבר אותה התנהלות אגרסיבית וחסרת סובלנות שאותה היא מנסה להוקיע. כשהשיח הופך לאלים ופוגעני (וכן, השוואת האנשים שהחליטו להתחסן ליהודים בשואה זו אלימות), היא הופכת ברגע מאדם שמנהל שיח, לאירוע שמזכיר את טיסת השוקולד, ובמקרה כזה, האינסטינקט של אלה שהיא מבקשת לשכנע יהיה דווקא רצון להתעלם. למה? כי היא גורמת להם להרגיש דפוקים, ממש כמו שהמדינה ואנשים שהתחסנו גורמים לה להרגיש. אם מי שבחר שלא להתחסן מבקש שיתייחסו אליו כאל אדם אינטליגנטי ושפוי שמסוגל להחליט החלטות בוגרות בנוגע לגוף שלו ולא כאל חלק מחבורת הזויים וחובבי קונספירציות, גם מי שבחר להתחסן ראוי לקבל כבוד ולעבור את התקופה הזאת מבלי שישוו אותו לד"ר מנגלה.